ברשויות המקומיות גוררים רגליים - והביוב ממשיך לזרום לים

פרק הגשם הממושך שהסתיים בשבוע שעבר הביא עימו שטפונות כבדים בערים רבות. מערכת הגשם הממושכת הצטרפה לשתיים שקדמו לה העונה, ובסך הכל ירדו בחלק מהאזורים גשמים שהסתכמו לכ-150% מהממוצע העונתי. הגשמים הכבדים גם הציפו תופעה נפוצה ומזיקה שאינה מטופלת על ידי הרשויות: מי נגר מהולים בביוב נשפכים לים או לנחלים וגורמים לזיהום שפוגע במערכת האקולוגית ולסגירת חופים לרחצה.

בשבועות האחרונים דגמה עמותת "צלול" את מוצאי תעלות הניקוז במים הזורמים לים ולנחלים כדי לבדוק היכן ישנן גלישות ביוב לים; או במילים אחרות - מיהן הערים שלא טיפלו כנדרש בתופעת החיבורים הצולבים בין הביוב לרשת הניקוז, המובילים לגלישת ביוב לים באירועי סערה.

הערים בהן נמצאו הריכוזים הגבוהים ביותר של קוליפורמים צואתיים שהוזרמו לים הן ראשון לציון, בת ים ותל אביב. במוצא תעלות הניקוז של רמת גן, ובני ברק לירקון נמצאו התוצאות הגבוהות ביותר של הזרמה לנחל. גם בהרצליה ונתניה נמצאו בחודש ינואר תוצאות החורגות באלפי אחוזים מהרף המותר בתקנות בריאות העם לחופי רחצה. בכל הערים הנ"ל נמצאו גם תרופות שהן עדויות חד משמעיות לביוב ביתי במוצאי תעלות הניקוז לנחלים ולים שנמצאו גם בחיפה, אשדוד ואשקלון.

בכל מוצאי תעלות הניקוז במים הזורמים לים או לנחלים (הזורמים לים) ונדגמו, נמצאו ריכוזי קולפורמים צואתיים ואנתרקוקים צואתיים בסדרי גודל של אלפים עד מיליוני חיידקים לצד שיירי תרופות, המעידים על חדירת ביוב ביתי. מלבד חיידקים ותרופות השפכים שהוזרמו לים ולנחלים מכילים גם מתכות, ניטריט וחומרים נוספים שיש להם השפעות שליליות המערכת האקולוגית הימית, הנחלית והחופית. לפי צלול, התוצאות אינן עומדות בשום תקן של הזרמה לנחלים או השקיה במי קולחין, ולא בתקנות בריאות העם לחופי רחצה.

סיבה מרכזית לבעיה נעוצה בכשל תשתיות עתיק יומין בישראל. כשהצנרת המקומית מתוכננת כראוי, יש הפרדה בין שתי מערכות: מערכת הניקוז, הקולטת את מי הגשמים ומזרימה אותם לנחל או לים, ומערכת הביוב, שקולטת את השפכים מהבתים ומזרימה אותם למכוני הטיהור. לעיתים, כשגשמים עזים פוקדים את הקרקע באזור שבו הצנרת מיושנת, שתי המערכות מתערבבות זו בזו, מכוני טיהור השפכים מוצפים ולא יכולים לטפל בביוב כראוי, וכך הוא מוזרם לים.

אך יש סיבה מרכזית נוספת, הנתונה לאכיפת הרשויות אך מתקיימת כמעט באין מפריע: ישנן שכונות או אזורים שנבנו לפני שנים רבות ובהן אין פרדה בין הצינורות, ולצידן יש גם לא מעט אזורים שבהם חיברו הקבלנים את הבתים למערכת באופן פיראטי באופן היוצר חיבורים צולבים, או אף אזרחים שמבלי משים הסיטו את המרזב שלהם לכיוון פתח הביוב.

יצוין כי לחלק מהעיריות יש תוכניות לטיפול בבעיה (כך למשל תל אביב, הרצליה ורמת גן), אך היא מטופלת באיטיות בזמן שהזיהום זורם לים.

מור גלבוע, מנכ"ל צלול: "למרות מספר פניות לממונים ברשות המים והמשרד להגנת הסביבה בחודשים האחרונים לא קיבלנו עד כה מענה מספק על מיפוי של היקף המפגע הקשה לבריאות בציבור והסביבה והטיפול בו ע"י רשויות המקומיות השונות; וזאת למרות שעל פי תקנות חוק המים ואמות המידה ההנדסיות היה על תאגידי המים והביוב לדווח על המיפוי והפעולות שמבוצעות לניתוק החיבורים הצולבים. אנחנו לא רואים כמעט פיקוח ואכיפה מצד רשות המים והמשרד להגנת הסביבה בנושא הזה, למרות שמהבדיקות שביצענו אנחנו לומדים שהנחלים והים נמצאים באיום מתמיד של זיהום. אנחנו מקבלים פניות רבות של שחיינים וגולשים שטוענים שבריאותם נפגעת מכך".