אנדרסון מבקש נחמה

אנדרסון קופר, שדרן CNN, כתב מגזין החדשות הוותיק "60 דקות" ואושיית טלוויזיה אמריקאית מוכרת, העלה באחרונה פודקאסט שנקרא “Is That All There Is”, שעוסק באבל, האבל הפרטי שלו וגם של אחרים. הוא בוכה לא מעט במשך הפודקאסט האישי והרגיש הזה, ואיתו בוכים המאזינים.

הפודקאסט בן שמונת הפרקים ניצב במקום הראשון בטבלת ההסכתים של אפל מיד עם עלייתו בספטמבר, ובינתיים זכה ל־4 מיליון הורדות. הכל התחיל, הוא מספר בפרק הראשון, כשהגיע כדי לפרק את בית אמו המנוחה: לארוז חלק מחפציה ולהיפטר מרבים מהם. אמו, גלוריה ואנדרבילט, אשת חברה ניו־יורקית, אייקון אופנה ונצר למשפחה מפורסמת, מתה ב־2019 בגיל 95. בחייה ידעה סבל ואובדן: בעלה, וואייט קופר, אביו של אנדרסון, מת בעת ניתוח לב אחרי שני התקפים ב־1978, ו־11 שנים אחר כך, בנה קארטר קפץ מהמרפסת אל מותו בגיל 23.

הבית שקופר נאלץ לפרק ספוג זיכרונות. שם למשל היה צריך לבחור את החליפה שבה ייקבר אחיו; וזה גם הבית שבו בילה את הרגעים היפים והטובים ביותר עם אמו חולת הסרטן בימיה האחרונים: הם צפו ביחד בסרטים ישנים, הקשיבו למוזיקה וסתם החזיקו ידיים. "אמי מעולם לא שאלה 'למה זה קרה לי'", הוא מספר בפודקאסט, "היא אמרה: 'מי אני שזה לא יקרה לי'".

קופר (55), הידוע במראה הסופר־מן שלו, עם שיער לבן מגיל צעיר מאוד, לסת מרובעת ועיניים כחולות, הוא מאנשי הטלוויזיה המעטים שמחזיקים בשני כובעים לפחות: אחד של כתב רציני שסיקר את אזורי המלחמה הקשים בעולם ואחד של מנחה אירועי בידור כמו אירועי הסילבסטר בטיימס סקוור.

כבר יותר מ־20 שנה שיש לו תוכנית ב־CNN שנקראת "אנדרסן קופר 360 מעלות". הוא זכה על עבודתו ב־18 פרסי אמי ואת מרב הפרסום שלו גרף כאשר סיקר את הנעשה בניו אורלינס בזמן סופת קתרינה. אבל עוד קודם לכן סיקר אזורי מלחמה ואסון.

המשיכה שלו לתחום נבעה, בין היתר, בגלל האובדן שחווה במשפחתו ובהמשך כשחברו הטוב השף אנתוני בורדיין התאבד. "לא יכולתי לדבר את השפה שאחרים דיברו", הוא מספר בפודקאסט, "זה גרם לי להרחיק עד לבוסניה, סומליה ורואנדה, מקומות שבהם דיברו את שפת האובדן. הכאב שהרגשתי בפנים תאם את הכאב שראיתי בחוץ. כך שרדתי".

בראיון ל"ניו יורק טיימס", שבו דיבר על הפודקאסט שלו, סיפר עד כמה היה זה מוזר לחשוב שעד שהקליט אותו כלל לא התמודד עם האבל שלו. בפודקאסט, שבתרגום חופשי נקרא "זה כל מה שנשאר", ושמו לקוח משיר של פגי לי, סיפר שכאשר החל לנבור בחפצים של אמו צצו פתאום הרבה מאוד רגשות חזקים. פתאום ההבנה שאביו מת כשהיה בן 50 והוא היה רק בן 11 גרמה לקופר לרצות לתעד זיכרונות בשביל בניו וואייט בן השנתיים וסבסטיאן בן ה־9 חודשים, שאת שניהם הוא מגדל בשותפות עם חברו לשעבר בנג'מין מאיסאני.

בין החפצים שעבר עליהם היו מכתבים מפרנק סינטרה, שאמו של קופר ניהלה איתו רומן, ותמונה שלה שצילם הצלם הנודע ריצ'רד אבאדון.

אמו גלוריה ואנדרבילט באה מאחת המשפחות העשירות באמריקה, שלפני כ־200 שנה הונה היה גדול מזה של המדינה. לפני שנה פרסם קופר ביחד עם הסופרת קתרין האו את הספר "ואנדרבילט: עלייתה ונפילתה של שושלת אמריקאית", העוקב אחר קורות המשפחה מאז שאבותיה הגיעו לאמריקה במאה ה־17.

גלוריה ואנדרבילט עצמה התפרסמה בעולם כולו בזכות מותג הג'ינס הקרוי על שמה. מעטים הכירו אותה כסופרת ואמנית. קופר מספר שהוא התייחס אל אמו בחייה כאל חייזר: "אי.טי. רק הרבה יותר זוהרת ויפה". יחד הפיקו השניים סרט דוקומנטרי עליה שנקרא "Nothing Left Unsaid". בפודקאסט הוא מספר שמותה לא הפתיע אותו. "אבל הופתעתי מהבדידות שחשתי בעקבותיו. היא היתה הזכר האחרון למשפחה הקטנה שגדלתי בה". לכן החליט לנסות להתמודד עם הזיכרונות והאובדן, ואולי לשכך את הכאב, בשיחות עם עוד אנשים שחוו אובדן בחייהם.

הראשון מבין האנשים שהוא משוחח איתם הוא סטיבן קולבר, מנחה תוכנית "הלייט שואו", בן למשפחה של 11 ילדים, שבהיותו בן 10 איבד את אביו ואת שני אחיו בתאונת מטוס. "למדתי לאהוב את הדבר שאני הכי מצטער שקרה", הוא אומר לקופר. "כי אם אתה נהיה אסיר תודה על החיים שלך, אז אתה צריך לקבל את כל מה שקרה בהם כולל האסון". אורחת אחרת בפודקאסט היא המוזיקאית לורי אנדרסון שמספרת על ההתאלמנות מבעלה הזמר לו ריד.

מולי שאנון, קומיקאית שמוכרת משנים ב"סטרדיי נייט לייב", היתה בת 4 כשאמה, אחותה התינוקת ובת דודתה נהרגו בתאונת דרכים, שבה אביה היה הנהג. בשיחה עם אנדרסון היא מספרת שהמוות של אמה דחף אותה להצליח בחיים, להיות שחקנית וקומיקאית מפורסמת, ורק כשהגיעה למעמד הזה הבינה שדבר לא ישנה את העובדה שאמה איננה, שזה לא יחזיר אותה ולעולם לא תוכל להגיד לה שהיא גאה בה, ואז לראשונה ממש בכתה על לכתה.

בפרק האחרון של הפודקאסט קופר השמיע כמה עדויות מבין יותר מאלף ששלחו לו מאזינים שחשו שההסכת וגילוי הלב שלו עזרו להם להתמודד עם האובדן הפרטי שלהם, ודרכם הצליח הוא להתמודד עם האובדן שלו.