עו"ד אביבה שוידל עו"ד אבי מורה | צילום: יח"צ פירון
לא על התו לבדו: חובת הרישוי שצפויה לחול על כרטיסי המתנה
אחד השינויים המרכזיים שהוביל המחוקק הישראלי בשנים האחרונות היה קידום רפורמה מהפכנית בתחום הבנקאות הפתוחה (Open Banking) במטרה להוביל לכניסתם של שחקנים חדשים לעולם השירותים הפיננסיים, אשר עד כה נחשב לשוק ריכוזי, המנוהל על ידי הבנקים וחברות כרטיסי אשראי בלבד.
במסגרת הרפורמה, חוקקו שני חוקים מרכזיים, אשר מטרתם להסדיר את שוק מתן שירותי התשלום בכלל, ואת היחסים בין נותן שירותי תשלום (כגון מנפיק, סולק ו/או מנהל חשבונות תשלום) לבין הצרכנים שעושים שימוש בשירותי התשלום, בפרט.
החוק הראשון שנקרא, חוק שירותי תשלום, קובע חובות צרכניות החלות על נותני שירותי התשלום, ובכלל זה, מחייב כריתת חוזה בכתב, תיעוד הסכמת הלקוח לכריתת החוזה, גילוי נאות ללקוח בכל פרט מהותי לגבי השירות הניתן, תנאי והיקף העסקה. בנוסף, החוק קובע את זכויותיו של הלקוח לסיים את החוזה בכל עת, ומחייב את נותני השירות לתקן פגמים שפגעו בזכויותיו של הלקוח, ואף לנקוט אמצעים סבירים לתיקון הפגם, גם אם הנזק נגרם על ידי נותן שירותים אחר. כל זאת לנוכח פערי הכוחות בין נותני שירותי התשלום לבין לקוחותיהם, ובמטרה לחזק את כוחם של הצרכנים.
החוק השני, שנקרא חוק ייזום תשלומים שצפוי להכנס לתוקף בחודש יוני הקרוב /2024 , מטיל חובת רישוי שתחול על נותני שירותי התשלום למיניהם, תוך הסדרת הפיקוח עליהם, באופן שיאפשר שמירה והגנה מיטבית על זכויותיהם של הצרכנים.
החידוש המרכזי בחקיקה החדשה הוא הניסוח הרחב והניטרלי טכנולוגית של הוראות הדין, כך שיוכל לכלול מגוון רחב של אמצעי תשלום, לרבות אמצעי תשלום עתידיים שטרם מוכרים לנו כיום, במטרה להבטיח שגם אמצעי התשלום המגוונים, כמו ארנקים דיגיטליים, אפליקציות תשלומים ואמצעי תשלום חד פעמיים שנועדו להחליף מזומן (לדוגמה: כרטיסי מתנה, תווי קנייה ושוברי תשלום), יכנסו תחת כנפי החקיקה.
אולם, הכללת כרטיסי מתנה ותווי קניה בהוראות החקיקה, הובילה לביקורת רבה, בשל השוני המהותי בין תווים וכרטיסים לאמצעי תשלום אחרים, לפיה אין כל מקום להטיל על נותני שירותי תשלום מסוגים אלה חובות זהות לאלו אשר מוטלות על מנפיקי כרטיסי אשראי.
ככלל, תווי קניה ושוברי מתנה הם אמצעי תשלום אשר נטענים בסכומים נמוכים יחסית, באופן חד-פעמי, וכן כי לא קיים קשר בין המנפיקים אותם לבין לקוחות המשתמשים בהם. לאור העובדה כי אמצעי תשלום אלה דומים במהותם לכסף "מזומן", ומאחר שהסיכונים הנשקפים למשלם הם נמוכים בשל הסכום הצבור, במקרים רבים, הטלת החובות הקבועות בחוק שירותי תשלום וחוק ייזום תשלומים על אמצעי תשלום אלו תביא להכבדה שלא לצורך ולעלויות שיושתו על ציבור הלקוחות. מכוח האמור, הותקנו תקנות שירותי תשלום , במסגרתן נקבעו תנאים ספציפיים שבהם יהיו נותני השירותים פטורים מהוראות חוק שירותי התשלום.
בין היתר, נקבע בתקנות כי תווי הקנייה וכרטיסי המתנה שמנפיקות רשתות הקמעונאות והמזון, יהיו פטורים מהוראות החוק בתנאים הבאים: אמצעי התשלום יהיה אנונימי, הסכום המרבי לצבירה יהיה מוגבל ל-1,500 ש"ח, הוא אינו ניתן לטעינה חוזרת, חיוב אמצעי התשלום יתבצע באופן מידי כנגד היתרה הצבורה בו, ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים.
נותן שירותי תשלום יהיה אמנם פטור מהוראות החוק, אך יהיה כפוף לחובות הקבועות בתקנות, ביניהן חובות גילוי לגבי התנאים המהותיים בנוגע לשימוש באמצעי התשלום, זהות המנפיק, אופן מימוש היתרה (רשימת ספקים שמכבדים את הכרטיס, תוקפו של הכרטיס והוראות לעניין אובדן או גניבה הכוללות שחזור היתרה הצבורה שאבד/שנגנב לבקשת מי שנחזה כמחזיק כדין באמצעי התשלום, למעט מקרים חריגים בלבד).
חשוב להדגיש כי הפטור הזמני הוארך עד ליום 13/05/2025.
בדומה לתקנות הקובעות פטור מחוק שירותי תשלום הצרכני, פורסמו גם טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, אשר קובעות פטור מחובת הרישוי לנותני שירותים שיעמדו בתנאים מסוימים.
בהתאם לטיוטת התקנות, תווי שי וכרטיסי מתנה שמונפקים על ידי רשתות השיווק והמזון יהיו פטורים מחובת רישוי ובלבד שהתו יאפשר למשלם לרכוש מוצרים או שירותים מבעל השליטה בקבוצת התאגידים בהן חבר נותן שירותי התשלום בלבד, והסכום המרבי שניתן לצבור בחשבון תשלום במסגרת שירות תשלום כאמור הוא 1,500 ש"ח (ואם חשבון התשלום מיועד לשימוש של משלם מסוים – 3,000 שקלים חדשים).
באשר לתווי קניה או שוברי מתנה שלא משמשים לרכישת מוצרים או שירותים מבעל השליטה, נקבע פטור מחובת הרישוי במקרים בהם שירות התשלום אינו כולל העברות כספים מחוץ לישראל או לישראל; סכום הכספים שהתקבלו והועברו בחודש לשם מתן שירותי תשלום ללקוחות לא עלה על 5 מיליון ש"ח (לא כולל כספים שהועברו לנותן השירות לשם מתן השירותים); שווי יתרת כספי הלקוחות היומי המנוהלים על ידי נותן השירות אינו עולה על 5 מיליון ש"ח והסכום המירבי שניתן לצבור בכרטיס אנונימי הוא 1,500 ש"ח (3,000 ₪ אם הכרטיס אינו אנונימי).
יצוין, כי נכון למועד כתיבת הדברים מדובר בטיוטת תקנות שטרם פורסמו בנוסח סופי. אולם, מניסוחן ומדברי ההסבר של החקיקה החדשה, ניתן ללמוד כי תווי קניה ושוברי מתנה שאינם עומדים בתנאי הפטור הקבועים בתקנות, יהיו כפופים הן לחובת רישוי והן לחובות צרכניות משמעותיות.
בהתווסף לאמור, על אף שמדובר בחוקים משלימים לכאורה, מעיון בהוראותיהם עולה כי ככל שקיים פטור מחובת הרישוי אין באמור כדי לקבוע מסמרות בכל הנוגע לפטור מהחלת חובות צרכניות מכוח חוק שירותי תשלום, מקום בו הוא חל, ונושא זה מחייב בחינה פרטנית לפי נסיבות העניין (ובין השאר העובדה שבין תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), , הקובעות את התנאים לפטורים מהחובות הצרכניות, לבין טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), , הקובעות תנאים לפטור מחובת הרישוי, קיים פער מסוים.
בעקבות זאת, אנו ממליצים לעקוב באופן קרוב אחרי התפתחויות בחוקים הצפויים ולקחת בחשבון את השינויים הצפויים על הפעילות העסקית הרלוונטית, תוך התייחסות לתקנות הקובעות תנאים מסוימים לפטורים זמניים מחובות צרכניות או חובת הרישוי.
מאת עו"ד אבי מורה, שותף במחלקה המסחרית ועו"ד אביבה שוידל ממשרד עורכי דין פירון .
d&b – לדעת להחליט