משרד הביטחון פוזל לשוק הפרטי ומצטרף לקרן הון סיכון של אלטשולר שחם

על רקע הזינוק בענפי הטכנולוגיה הצבאית והנשק, ל"כלכליסט" נודע שאלטשולר שחם מקים קרן הון סיכון להשקעה בחברות פיתוח בתחום. הקרן, 2i Ventures, גייסה עד כה 20 מיליון דולר, ובית ההשקעות הוא משקיע העוגן בה.

בימים אלה מבצעים נציגי אלטשולר שחם גלובל - החברה־הבת לנכסים לא סחירים - רוד שואו מול משקיעים פוטנציאליים, במטרה לגייס 50 מיליון דולר. משקיעה נוספת היא קבוצת הכימיקלים גדות. הקרן תשתף פעולה עם מפא"ת - המינהל למחקר פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית של משרד הביטחון.

מפא"ת ישמש שותף אסטרטגי ויועץ חיצוני לקרן, ויפעל לחבר בין טכנולוגיות שכבר קיימות במשרד הביטחון עם פרויקטים בחברות האזרחיות. בנוסף יבצע מפא"ת בחינה אובייקטיבית של הטכנולוגיה בחברה המועמדת להשקעה. למרות היותו של מפא"ת גוף ציבורי, הוא חתם על קבלת תגמול אחוזי מדמי ההצלחה של הקרן.

מנהלי הקרן הם מנכ"ל אלטשולר שחם גלובל משה ויינגרטן, והשותף לשעבר בקרן וינטג', אהוד חי. הקרן תשקיע בעיקר בחברות ישראליות, ורווחיה ינבעו ממכירת החברות בשלב הבשל שלהן, כמקובל בעולם ההון סיכון.

רעיון הקמת הקרן עלה ב־2021, לאחר שראש מפא"ת דני גולד החליט לחבר בין הטכנולוגיה הצבאית בישראל לקרנות ההון סיכון. גולד נפגש אז עם נציגי אלטשולר שחם, שחיפשו להקים קרן השקעות מבודלת. 2021 היתה שנת גאות בהייטק הישראלי הפרטי, והחיבור עם תעשיית הטכנולוגיה הצבאית נראה לגולד אך טבעי. הסטארט־אפים הצבאיים החלו באותה עת לחפש מקורות מימון נוספים, כדי להצליח או לפחות להגדיל את אחוזי ההצלחה. שנה קודם לכן הקים גולד את המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה - שיתוף פעולה בין התעשייה הביטחונית, האזרחית, חברות ההייטק וצה"ל.

מעבר לנגישות להון, הקרן תסייע לשלב טכנולוגיות צבאיות עם אמצעים אזרחיים, ותגרום בכך להבשלה מהירה יותר של הפיתוחים. באלטשולר שחם מצביעים, כדוגמה, על אילון מאסק, שכבר מזמן מעורב בטכנולוגיות חלל באמצעות חברת SpaceX.

הקרן תנסה לשחזר את מודל העבודה של In-Q-Tel. מדובר בקרן הון סיכון ללא מטרות רווח מווירג'יניה, ארה"ב, שפועלת עם ה־CIA ומשקיעה בחברות טכנולוגיה אמריקאיות, שהפיתוחים שלהן עשויים להיות מיושמים בזרועות הביטחון של ארה"ב.

הקמת קרן טכנולוגיה צבאית באלטשולר שחם מעידה על התרחקות ענף ההשקעות הישראלי ממדיניות ה־ESG (השקעות מבוססות על שיקולי איכות סביבה, השפעה חברתית ושלטון תאגידי).

השנה האחרונה עמדה בסימן מומנטום אדיר לחברות הביטחוניות. מלחמת רוסיה־אוקראינה ומלחמת חרבות ברזל בישראל יצרו ביקוש עולמי לנשק וציוד צבאי - דבר שתרם לעליית מניות החברות הישראליות בענף. יצואנית הנשק והמערכות המוטסות, אלביט מערכות, נסחרת כיום בשווי של 34.7 מיליארד שקל לאחר שב־12 החודשים האחרונים זינקה ב־31%. גם המניה של נקסט ויז'ן, יצרנית רחפנים בעלי יכולת ריגול ותקיפה, נסקה באותה תקופה ב־422%, וארית תעשיות, חברה קטנה יחסית, שמייצרת מרעומים לפגזים, כבר נסחרת בשווי של 400 מיליון שקל לאחר שב־12 החודשים האחרונים טסה ב־352%.