כך הכניס מאמן נבחרת גרמניה את מדעי המוח לכדורגל

בקדנציה שלו כמאמן נבחרת גרמניה, יורגן קלינסמן עשה כמה דברים משמעותיים למען הכדורגל הגרמני. אחד מהם היה להזמין לנבחרת את האנס דיטר הרמן לנבחרת. מדובר בפסיכולוג שעבד במשך שנים עם המאמן ראלף ראנגניק. עד הבאתו של הרמן, התפיסה בכדורגל הגרמני היא ש"המאמן הוא הפסיכולוג" וש"השחקן הגרמני הוא קשוח מנטלית ולא צריך פסיכולוג".

כשאוליבר קאהן, שוער נבחרת גרמניה אז, אמר שהוא ידבר עם הרמן, הכותרות ביום למחרת היו בטון מזלזל. "קאהן ידבר עם פסיכולוג?" תהו בחשש כאילו אומרים: "איך יכול להיות שהשוער האימתני הזה צריך לראות פסיכולוג?". היו גם שחקנים בנבחרת שלא היו משוכנעים שזה הצעד הנכון וטענו שזימון הפסיכולוג מלמד על "חולשה מנטלית" של הנבחרת. העיתונאים שסיקרו את הנבחרת של קלינסמן ראו את זה כחלק מ"טרלול פרוגרסיבי" שקלינסמן, החלוץ לשעבר, הביא מאורנג' קאונטי בקליפורניה, שם חי אחרי פרישתו.

קלינסמן הביא לנבחרת עוד הרבה דברים "משונים" — יועצים שמדברים באנגלית, נתוני כדורגל משונים, אימוני גמישות וז'רגון שכולל בתוכו מילים כגון "השראה פנימית". עבור קלינסמן, אחד מהשחקנים החדים האינטליגנטיים ביותר בתקופתו, הכדורגל תמיד היה משחק שמשחקים עם המוח. ו"הטרלול הפרוגרסיבי" שלו הביא את גרמניה לשיאים חדשים.

ההצלחה, כנגד הסיכויים במונדיאל 2006 הביתי, פתחה את הכדורגל הגרמני כולו לחשיבה החדשנית הזו של קלינסמן וכמה שנים לאחר מכן אחד מהכלים החשובים ביותר שסייעו לניצחון הגרמני במונדיאל הגיע מפאלו אלטו, קליפורניה.

בספרו המופתי, Das Reboot: How German Football Reinvented Itself and Conquered the World, רפאל הוניגשטיין מספר איך אנשי מחלקת הפיתוח של חברת SAP הגרמנית, ישבו בסיליקון ואלי עם האנזי פליק, עוזר מאמן נבחרת גרמניה והסקאוט כריסטפר קלמנס ועשו סיעור מוחות כדי לפתח אפליקציה שתסייע לשחקני הנבחרת להתכונן טקטית למשחקים במונדיאל 2014.

האפליקציה שפותחה מאותו סיעור מוחות היתה דומה לצ'אט של וואטסאפ, כלי תקשורת שהכדורגלנים הגרמנים בנבחרת השתמשו בו תכופות. הצ'אט של SAP היה יותר מאובטח וסגור ובו צוות האימון והשחקנים היו יכולים להיות בקשר עם שחקניהם לאורך החודשים שלפני הטורניר. השחקנים בעצמם היו יכולים לשמור על קשר דרך האפליקציה שהורידו למכשירים הסלולרים שלהם ואפשר היה לפנות לכל אחד מהם בנפרד. בחודשים שלפני המונדיאל, הסקאוטים של הנבחרת שלחו קטעי וידיאו, בדרך כלל קצרים (10 שניות או פחות) של דגשים טקטיים, רעיונות טקטיים וניתוחים טקטיים. בין השאר שלח קלמנס סרטונים של איך יריבים נעים בלי הכדור, איך דיילי בלינד סוגר דאבל פאס עם תנועה מינימלית (משהו שהגרמנים אימצו וכינו "לעשות דיילי בלינד"), תרגילים במצבים נייחים ואף דגשים טקטיים אישיים.

השחקנים היו יכולים לדבר ביניהם גם וכל אחד בנפרד היה יכול לדון בנושא כלשהו עם הצוות המקצועי. "לפני זה, אם מישהו היה רוצה לתת דגשים טקטיים לשחקנים, הם היו צריכים לקבוע פגישה ולהראות להם" הסביר מנהל הפרויקט של SAP, ינס ויטטקופף, להוניגשטיין. "זה הצריך הרבה מאוד זמן והיה מסובך לארגן. אין הרבה זמן לצוות המקצועי של הנבחרת עם השחקנים - אבל עם האפליקציה, מיד אחרי משחקים שלהם בקבוצות שחקן היה מקבל מספר סרטונים עם דברים טובים שעשה ודברים פחות טובים. הם היו צופים בסרטונים עם הנתונים בזמנם וזה כל כך הרבה יותר יעיל מאשר לשבת מול המסך במשך 90 דקות - כמו שעשו בזמני".

לפני המשחק המפורסם מול ברזיל (1-7), צוות האנליסטים של גרמניה ישב מול 4 שנות משחקים של הנבחרת המקומית ללא ניימאר (מאחר שנפצע במשחק רבע הגמר ) ותיאגו סילבה המורחק. הקליפים שיצרו הצוות נשלחו לשחקנים לסלולרי וסביר להניח שסייעו מאוד לגרמנים לרשום את התוצאה ההיסטורית. "זה כלי מאוד יעיל", אמר אוליבר בירהוף, הג'רנל מנג'ר של הנבחרת הגרמנית. "הוא היה אינטואיטיבי ו־ויזואלי והמאמנים הופתעו מהלמידה הקולקטיבית בזכותו. השחקנים לא רק קיבלו את הסרטונים ולמדו אותם לבדם, הם דיברו אחד עם השני עליהם. הניתוח לקראת משחקים הפך למאמץ חברתי. השחקנים הגיעו מוכנים ליריבים".

האנזי פליק, כאמור, היה אחד מהמעצבים של הכלי המשמעותי הזה. פליק — שעשה קריירה יפה ככדורגלן ואת הקריירה כאיש מקצוע עשה במועדונים מאוד לא שמרניים ופתוחים מאוד לחידושים (הופנהיים, רד בול זלצבורג) — הבין את חשיבות זרימת התקשורת בין השחקנים. הוא גם היה אחראי לקפיצה המשמעותית של הכדורגל הגרמני לתוך העולם הסבוך של מדעי המוח. פסיכולוג בנבחרת כבר עניין טבעי אבל "מאמן כושר נוירו־אתלטי" (לארס ליינהארד) זה עניין חדשני.

ליינהארד, לשעבר בנבחרת גרמניה באתלטיקה, עשה "תכנות מחדש למערכת הלוקומוטורית (המערכת המוחית שקשורה לתנועה). ליינהארד שיפר את מהירות התגובה של השחקנים וסייע לשחקנים לתכנת מחדש תנועות שבעבר אולי גרמו לפציעות. שחקנים שהתקשו בקבוצה שלהם, לפתע פתאום מיצו את יכולותיהם בנבחרת הגרמנית.

כאמור, האנזי פליק, כעוזרו של יואכים לב, קיבל תפקיד משמעותי בכל מה שקשור לתקשורת בין השחקנים לצוות המקצועי ובין השחקנים אחד עם השני. פליק גם קיבל את האחריות להעביר מסרים פחות נעימים לשחקנים — שהם מודחים מההרכב, למשל. או שצריך לקבל מהם יותר ממה שהם נתנו. הוא עשה זאת בצורה ש"הדביקה" את השחקנים האחרים בהבנה ואמפתיה.

"הוא איש מאוד צנוע. מאוד אנושי" אמר עליו פר מרטסאקר, בלם הנבחרת לשעבר. "יש לו יכולות חברתיות אמיתיות, הוא אמיתי כבנאדם והוא גם לא חושש להראות את החולשות שלו ולהבין מאיפה אתה בא. וזה מדבק כי הוא בעל יכולות תקשורת פנטסטיות". "הוא לוקח את הזמן כדי להכיר אדם, להתעניין בו ממש", הסביר ארנה פרידריך, שחקן נבחרת גרמניה לשעבר. "אצלו זה לא רק 'עבודה, עבודה, עבודה'". פליק, בין השאר, נעזר בפסיכולוגים וגם שלח שחקנים לטיפולים פסיכולוגיים.

פליק הביא את אותן איכויות אנושיות לבאיירן מינכן, אותה הוביל לזכייה בליגת האלופות. הכדורגל היה מבריק אבל האקס פקטור היה התקשורת בין השחקנים, העוצמות המנטליות שהראו והקירבה ביניהם. "פליק תמיד יודע מה להגיד לשחקנים, בעיקר ברגעים קשים", הסביר קאהן, שהוא כיום יו"ר באיירן מינכן. "הוא יודע איך לטפל בשחקנים".

וזה חוזר לטיפול. טיפול הכרחי לכולם — גם לכדורגלנים חזקים מנטלית כמו הגרמנים. האנזי פליק, כמאמן ראשי, יודע כמה זה חשוב להיעזר במומחים ואנשי מקצוע.