השופט סולברג על מינוי מזוז: לכפות מינוי על שתי הממשלות הבאות זה סביר?

המלחמה על מינוי הרצי הלוי כרמטכ"ל הבא נמשכה היום בבית המשפט העליון. בג"ץ דן במינויו של שופט בית המשפט העליון בדימוס מני מזוז כיו"ר הוועדה לבחינת טוהר המידות במינויים בכירים לשמונה השנים הבאות. ועדה שללא אישורה, לא יתאפשר למנות את הרמטכ"ל.

היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב-מיארה וממשלת ישראל, שאימצה את חוות דעתה, מתעקשות על מינויו של מזוז למלוא הקדנציה - שמונה שנים - ולא כהצעת בית המשפט העליון למינוי זמני, אד הוק, רק לצורך מינוי הלוי כרמטכ"ל. ככל הנראה שופטי בג"ץ נוטים להישאר בעמדתם ולבטל את מינוי הקבע של מזוז.

השופטים נועם סולברג, יעל וילנר ורות רונן לא אהבו, בלשון המעטה, את העובדה שהממשלה לא שקלה אפילו את הצעתם למינוי אד הוק. וזאת, בגלל שהיועצת לא הניחה אותה בפניהם. "ההתלבטות הייתה בין האונה הימנית לבין האונה השמאלית של היועצת"? עקץ סולברג, ונציג היועמ"שית בדיון, מנהל מחלקת הבג"צים עו"ד ענר הלמן הסביר שלא כל הצעה של בג"ץ מובאת להחלטת הממשלה. במקרה הזה, רק ראש הממשלה נחשף להצעה.

השופטים התעקשו על שאלת המפתח בדיון הזה: מדוע יש לחרוג מהכלל של הימנעות ממינויים בידי ממשלת מעבר בתקופת בחירות כאשר יש פתרון סביר והולם לסוגיית מינוי הרמטכ"ל, וזהו המינוי הזמני. הלמן: "הנימוק המרכזי הוא עצמאות הוועדה ומראית פני העין הציבורית. מינוי זמני בתקופת ממשלת מעבר משדר את המסר שהממשלה בחרה את מי שיאשר לה את המינוי הספציפי שעל הפרק".

השופטים לא ממש השתכנעו. "החשש שנבחר מישהו לאישור זמני הוא אותו החשש לגבי מי שנבחר לשמונה שנים", אמרה השופטת רות רונן. השופטת יעל וילנר הייתה הנוקשה ביותר נגד החריגה מכללי המינוי.

המסגרת המשפטית היא "איפוק לא שיתוק", אמר הלמן והסביר שניתן לבחור בתקופת ממשלה מעבר מינוי שהוא חיוני ודחוף, מינוי מקצועי ובתנאי שאין פתרון סביר והולם אחר. על זה בדיוק התעקשו העליונים - שמינוי אד הוק הוא סביר והולם בנסיבות המקרה. היועצת המשפטית מתעקשת שאמון הציבור ועצמאות הוועדה מחייבים מינוי קבוע. "יש אפשרות שניכנס לעוד מערכת בחירות", אמר הלמן, "מה אז? כשנגיע למינוי מפכ"ל או נגיד בנק ישראל שוב ייבחר מינוי אד הוק לוועדת אישור הבכירים" סולברג תהה מנגד: "וכבילת שתי הממשלות הבאות במינוי לשמונה שנים זה מחזק את אמון הציבור"?

העתירה הוגשה בידי ארגון לביא באמצעות עו"ד יצחק בם. לימין המשפטי יש עמדה מסורתית נגד התערבות בג"ץ בעבודת הממשלה. לכן, יש להניח, שהעתירה הנוכחית היא הטרלה פוליטית - להפיל את מינוי הרמטכ"ל שמינו גנץ ולפיד באמצעות הפלת בחירת הוועדה המאשרת. וזה במחיר של עתירה ועמדה שמנוגדות לחלוטין לעקרונות הימין המשפטי נגד התערבות משפטית של בג"ץ והיועץ המשפטי בחופש הפעולה השלטוני. במיוחד במקרה הנוכחי כשלא מדובר במינוי פליטי אלא במינוי מקצועי נטו לוועדה שנטולת סמכויות ביצוע אלא מתמקדת בבחינת טוהר המידות של מינויים בכירים שלא נבחרים באמצעות מכרז או ועדת איתור ולכן נחוצה הבחינה הזו. ועדה שבראשה שופט בית משפט עליון בדימוס.

אגב, בנקודה זו מנצל עו"ד בם את התקדים שרשמה הנשיאה דורית ביניש, בקטטה המפורסמת שלה עם שר המשפטים דניאל פרידמן לפני כעשור. אז טרפדה ביניש בחירת שופטים בתקופת בחירות וסייעה בכך "להכתים" את הליך בחירת השופטים כהליך פוליטי שיש להימנע ממנו בתקופה זו.

עמדת מזוז עצמו היא כעמדת היועצת המשפטית לממשלה וכנראה שלא יסכים למינוי אד הוק רק להכשרת הרצי הלוי. אם בג"ץ יסכל את המינוי הקבוע לשמונה שנים, על הממשלה יהיה למצוא מועמד אחר שיסכים לשמש כ"פקק" זמני. הלמן הפציר בשופטים למהר ולהחליט כי לפנינו חגים ובחירות ובינואר הרמטכ"ל החדש אמור להיכנס לתפקידו.