ירידה של 45% במספר החשבונות המוגבלים בנקאית מאז 2015 | צילום: דנה קופל
בלעדי
המדינה מזניחה את השיקום הכלכלי: 268 אלף חשבונות בנק בישראל - מוגבלים
בעלי חשבונות בנק מוגבלים הם ברובם אנשים שנקלעו לחובות, ומוטלות עליהם סנקציות שונות כמו איסור על כתיבת שיקים והגבלות על מתן אשראי והחזקת כרטיס אשראי. לפי נתוני מרכז המחקר של הכנסת, מאז 2015 עלה מספר החשבונות שהוגבלו כתוצאה מכניסה לחובות ב-9.2%
נכון לאוגוסט האחרון, בישראל ישנם 268 אלף חשבונות בנק מוגבלים - כך עולה מסקירה בנושא של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שהגיעה לידי "כלכליסט". הסקירה נכתבה על-ידי הכלכלן נועם בוטוש לבקשת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן (יש עתיד).
חשבונות מוגבלים הם חשבונות שמוטלות עליהם סנקציות שונות לפרק זמן משתנה, ביניהן איסור על כתיבת שיקים, הגבלות על מתן אשראי והחזקת כרטיס אשראי וחובת רישום במאגר נתוני אשראי.
נהוג להבחין בין חשבונות מוגבלים בנקאית לחשבונות מוגבלים חוץ-בנקאית. חשבונות מוגבלים בנקאית הם חשבונות של לקוחות שהבנקים עצמם ביקשו להגביל, זאת בשל אי-כיסוי לעשרה שיקים שניתנו בפרק זמן של שנה, והם מהווים 7% מסך החשבונות המוגבלים. חשבונות מוגבלים חוץ-בנקאית, המכונים "חשבונות מוגבלים מיוחדים", מתאפיינים בכך שהמקור שמטיל את המגבלה הוא לא המערכת הבנקאית עצמה אלא שלושה גופים שרשאים להטילה: הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל) ובתי הדין הרבניים.
נכון לאוגוסט האחרון, החשבונות המוגבלים המיוחדים מהווים 93% מסך החשבונות המוגבלים (250 אלף). מדובר בחשבונות שחלות עליהם מגבלות בנקאיות כמו על חשבונות מוגבלים בנקאית, אך לפרק זמן ארוך יותר, ובנוסף עשויות לחול עליהם הגבלות נוספות בהתאם להחלטת הגוף שהטיל את המגבלה, כגון איסור החזקת דרכון ועיכוב יציאה מהארץ.
לפי נתוני הממ"מ, מאז 2015 חלה עלייה של 2.5% במספר החשבונות המוגבלים. בחשבונות המוגבלים המיוחדים, חלה עלייה של 9.2%. אמנם גם האוכלוסיה ומספר חשבונות העו"ש גדלו בפרק זמן זה, אך גם אם לא מדובר בעלייה ריאלית, ניכר כי המדינה לא מצליחה להביא למגמת ירידה במספר החשבונות המוגבלים המיוחדים.
עוד עולה כי מרבית החשבונות מוגבלים מסיבה של חוב לרשות ממשלתית או כניסה לתהליך חדלות פירעון: 82% מהלקוחות הוגבלו על-ידי רשות האכיפה והגבייה, 18.4% על ידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (לשעבר כונס הנכסים) ו-8 לקוחות בלבד הוגבלו על ידי בתי דין רבניים (בשל היותם סרבני גט).
בערים ערביות נמצא השיעור היחסי הגבוה ביותר של לקוחות שחשבונם הוגבל על-ידי רשות האכיפה והגבייה. כך לדוגמה, מתוך כלל החייבים, שיעור החייבים מנצרת עומד על 2.2%, בעוד שמשקלה של אוכלוסיית העיר מתוך כלל האוכלוסיה בארץ עומד על 0.9%; שיעור החייבים מרהט הוא 2%, כשמשקלם באוכלוסיה הכללית עומד על 0.6%. כמו כן מצוין בסקירה כי משקל החייבים בחברה הערבית הוא 37% מסך החייבים - נתון הגבוה מחלקה של החברה הערבית באוכלוסיה.
נתונים אלו מעידים על ההכרח שבקידום חינוך פיננסי תוך שימת דגש על החברה הערבית ועל אנשים הנקלעים להליך חדלות פירעון. ב-2018 נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי המבקש לקדם תפיסה לפיה יש לשים דגש לא רק על גביית חובות אלא גם על שיקום כלכלי. בעקבות החוק, הונחו על שולחן הכנסת תקנות לקביעת מסגרת להכשרה כלכלית ביוני 2021, ומאז הן עדיין ממתינות לאישור הכנסת.
בעוד בחשבונות המוגבלים חוץ בנקאית חלה עלייה, בחשבונות המוגבלים בנקאית חלה ירידה של 45%. הסיבה המרכזית לכך היא השהיית הטלת מגבלות חדשות במהלך הקורונה, אך ישנה סיבה נוספת: כפי שצוין, רוב המגבלות הבנקאיות מקורן באי-כיסוי לשיקים שניתנו, ומנתוני בנק ישראל עולה כי מ-2015 ועד 2020 חלה ירידה של 38.2% במספר השיקים שנכתבו, מ-115 אלף ל-71 אלף. גם בסכומי השיקים נרשמה ירידה משמעותית, גם אם מתונה יותר, בשיעור של 23%. הירידה בשימוש בשיקים הובילה לירידה של 52.3% במספר חזרות השיקים מטעמי חוסר כיסוי.
יחד עם זאת, אפקט סיום השהיית המגבלות שניתנו בקורונה צפוי לגבור על השפעת הירידה בשימוש בשיקים ולהביא בשנים הקרובות לעלייה בחזרה של מספר החשבונות המוגבלים. דבר זה מצביע על ארכאיות המנגנון להגבלת חשבונות, המבוסס על חוק מ-1981 - "חוק שיקים ללא כיסוי", ועל ההכרח בהתערבות הרגולטורים, במרכזם בנק ישראל, לבחון מחדש את החוק ולהתאימו למגמות השינוי באמצעי התשלום.
כך לדוגמה, כרטיס אשראי שאינו עובר בשל חריגה ממסגרת אשראי אינו פרמטר שמתחשבים בו בעת הגבלת חשבון, אך שיק שהוחזר בשל אי-כיסוי נחשב. יתרה מכך, המגבלה חלה על מספר השיקים שחזרו ולא מתחשבת בסכומם הכולל, כך שחשבון של לקוח יוגבל בגין אי-כיסוי עשרה שיקים בסך 100 שקל כל אחד, אך לקוח אחר שרשם 5 שיקים על סך 10,000 שקל כל אחד לא יוגבל. בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של ח"כ אייכלר (יהדות התורה) שמציעה לקבוע כי חשבון בנק יוגבל רק אם סכום השיקים שחזרו עומד על 20 אלף שקל לפחות.
ח"כ מיכל שיר, שיזמה את הדוח, התייחסה לסוגיה ואמרה כי "המדינה צריכה להחליט האם היא רוצה להעניש או לפתור את הבעיה באמצעות סיוע בשיקום כלכלי. מוסר התשלומים והחזר החובות של אזרחי ישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי ואין סיבה להגביל בצורה כזו אנשים ולשלוח אותם ישירות לשוק האפור".