גיוון מגדרי בהנהגה עשוי למנוע את האסון הבא

בחינה של המציאות העסקית מלמדת שקיים יתרון כלכלי בגידול הייצוג הנשי בדרגי הניהול הבכיר. מחקרים מלמדים שעלייה בשיעור הנשים בעמדות הבכירות ובדירקטוריון מגדילה את רווחיות החברה. כך למשל, המעבר מחברה ללא ייצוג נשי בעמדות הנהלה בכירות ובדירקטוריון, ל-30% ייצוג נשי, הביא לעלייה של 15% ברווחיות החברה. זאת במקביל לצמצום השחיתות הארגונית והגברת היעילות בהתמודדות עם סיכונים. סיבה מרכזית לכך טמונה בגיוון המחשבתי שנוצר כתוצאה מהשתתפותן בהליכי קבלת ההחלטות. גיוון והכלה בארגון עסקי מסייעים להתמודד עם חשיבה אחידה, שלרוב נעדרת יכולת לבחון את המציאות מנקודות מבט שונות.

בשל מאפיינים חברתיים-תרבותיים, אוכלוסיית הנשים נדרשת להתמודד עם אתגרים שונים מאלו המאפיינים את הגברים. כך למשל, בשוק העבודה, תפיסות והטיות חברתיות ביחס לנשים מייחסות להן את האחריות העיקרית (או הבלעדית) לטיפול בילדים ובמטלות הבית. משום כך, הן נתפסות כ'מפרנסת השנייה', לכך השלכות נרחבות על פערי השכר והייצוג המגדריים. מתפיסות אלו נגזרת גם ההשפעה על התמודדותן עם סוגיות כמערכות החינוך, הרווחה והבריאות. בנוסף, הן חוות אפליה במערכת הפוליטית, בתקשורת ובאקדמיה.

הבדלים ופערים אלו מייצרים זווית ראייה אחרת, הליך חשיבה שונה, ודגשים אחרים. לפיכך, מוצגות דעות מגוונות יותר במהלך הדיונים, אשר מבססות את היצירתיות בהתמודדות הארגון עם אתגרים ומורכבויות. חשיבה בקבוצה מגוונת יכולה לסייע לפתח רעיונות חדשים ולגבש תמונה מהימנה יותר של המציאות.

הגם ששיעור ציבור הנשים זהה לזה הגברי, הן נחשבות לקבוצת מיעוט באוכלוסיה, משום שהן מצויות בפער בכל תחום אל מול הגברים. כך למשל, הן מופיעות כקבוצת מיעוט במדד הגיוון השנתי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, לצד קבוצות מיעוט אחרות כחברה הערבית, החרדית והאתיופית. בשל כך, הן למעשה קבוצת המיעוט הגדולה ביותר באוכלוסיה.

קבוצה זו יכולה לסייע למדינה בהתמודדות המודיעין עם מניעת אירועי טרור כמתקפת החמאס הרצחנית.

מהדיווחים והראיונות בתקשורת העוסקים בכישלון העצום של אמ"ן בחיזוי מתקפת הטרור, עולה כי מעבר לסיבות כהסתמכות יתר על טכנולוגיה מתקדמת, מערך הגדרות והמכשולים, והפסקת השימוש במודיעין ממקור אנושי, נמצא הכשל של הקיבעון המחשבתי, "הקונספציה". התפיסה שעל בסיסה פורשו הידיעות המודיעיניות עמדה על כך, שחמאס מורתע ואין לו אינטרס במלחמה. בתוך כך, גם צומצם השימוש במחלקת הבקרה וחל פיחות במעמדה, כפי שמתואר בספר "פרקליט השטן", העוסק בבקרה המודיעינית (מרץ 2023).

יחידת הבקרה באמ"ן הוקמה לאחר הכשל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים. ב"פרקליט השטן" מוסבר הרעיון בבסיס מוסד ה"איפכא מסתברא" הישראלי: קשה מאוד לצפות מיחיד או מקבוצה לבצע בקרה עצמית מלאה ולהבחין בנקודות העיוורון, משום שהערעור ייתקל במנגנוני הגנה פסיכולוגיים. בנוסף, מרגע שהתפיסה מתבססת, קשה מאוד לשנותה. כך, כל ידיעה מודיעינית מפורשת על בסיסה - תהליך שבפועל מחזק אותה, וכך, סדיקת הקונספציה הופכת קשה עוד יותר.

כדי להתמודד עם הקיבעון המחשבתי אפשר להשאיל את המודל הנלמד מהעולם העסקי למערכת המודיעינית. בפורומים בהם מתקבלות ההחלטות ומתבצעות הערכות מצב מודיעיניות - ראש אמ"ן, ראש חטיבת המחקר וקציני המודיעין בפיקודים - ייצוג הנשים מאופיין בחסר, עד כדי לא קיים כלל. לכן, הם משמשים בפועל כ"דירקטוריונים הומוגניים", שחבריהם בעלי רקע, ניסיון ועולם תוכן זהים. כאשר רוב החוקרים והקצינים מגיעים מרקע, מעמד חברתי-כלכלי ותחומי לימוד דומים, גם זווית הראיה שלהם זהה. לכן, הם עלולים שלא לפרוץ את תמונת המציאות המוגדרת. החשיבה הקבוצתית ההומוגנית מקשה עליהם לאתגר את התפיסה המקובלת ולחשוב 'מחוץ לקופסא'. היא גם מקשה על יצירתיות בתהליך החתירה לפתרון בעיות. לפיכך, יש חשיבות רבה לגיוון האוכלוסיות העוסקות בתחום.

אוכלוסיית הנשים כוללת מעצם טבעה גיוון של המגזרים השונים בחברה הישראלית. לכן, ייצוגן משרת גיוון כפול. על-ידי כך, ניתן יהיה ליישם את היעד של "פלורליזם מחקרי, זווית חיצונית וחשיבה ביקורתית (ו)להצביע על הטיות, כשלים, אזורי עיוורון, או אפשרויות מתחרות", כלשונו של ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה, בהקדמה שהקדיש ל"פרקליט השטן".

לפיכך, יש לדרוש ייצוג מגדרי הולם בפורומים הללו - כחלק מהמבנה הארגוני. יש לקבוע נהלים שיחייבו ייצוג מגדרי בכל אחת משרשרת הפיקוד של פירוש המידע המודיעיני. חשוב להזכיר, הנשים המומחיות נמצאות. אולם, בשל אפליה מבנית עמוקה ותפיסות תרבותיות שמשמרות מבנה חברתי מסורתי, הן לא מכהנות בשדרות הניהול הבכיר בעולם העסקי, הציבורי והצבאי. לכן, יש לפעול באופן יזום לגייסן למוקדים אלו של קבלת ההחלטות. כך, יתאפשר לייצר גיוון מחשבתי, שיסייע לאתגר בכל עת את הקונספציה.

לכל אלו השלכות קריטיות על ביטחוננו. על מניעת המחדל המודיעיני הבא.

ד"ר יעל פרואקטור, עוסקת בקידום שוויון מגדרי ומכהנת כדירקטורית ב"עבודה שווה" הפועלת לקידום שוויון מגדרי בשוק העבודה