חבר-אויב: המזגן שמציל אותנו מהחום רק מחמיר את משבר האקלים

סוף השבוע הנוכחי לא מותיר מקום לספק: הקיץ כבר כאן. הטמפרטורה המטפסת מצפון לדרום הובילה את המוני הישראלים לשלוח את ידם לשלט המזגן, להדליקו ולהוריד את הטמפרטורה כלפי מטה. עבור רבים ברחבי העולם, גישה למזגן היא עניין של הישרדות: כ-30% מאוכלוסיית העולם חשופים כיום לטמפרטורות מסכנת חיים לפחות 20 ימים בשנה, וגלי חום גוברים מובילים לכ-12 אלף מקרי מוות שנתיים.

ככל שהטמפרטורה העולמית הממוצעת תלך ותטפס, כך יגבר הצורך בפתרונות קירור. אלא שיש בעיה אחת: השימוש במזגנים מביא לזינוק בצריכת החשמל ולפליטה מוגברת של גזי חממה, וכך יוצר מעגל שמזין את שינוי האקלים, מאיץ את התחממות הפלנטה ואת אירועי מזג האוויר הקיצוניים – בהם גלי חום, כאלו שבהם נידרש יותר ויותר לפתרונות קירור כדי להגן על בריאות הציבור.

בשל הפעילות האנושית ובראשה שריפת פחם, נפט וגז, כדור הארץ כבר התחמם ב-1.1 מעלות צלזיוס בממוצע בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. המשמעות היא גלי חום רבים, ממושכים ועוצמתיים יותר. גל חום שהיה אירוע של פעם בעשור במאה ה-19 הוא כעת חם יותר ומתרחש בתדירות של כמעט פי שלושה. גלי חום שהתרחשו פעם ב-50 שנה תכופים כיום כמעט פי חמישה ומגיעים לטמפרטורות גבוהות יותר.

טמפרטורות גבוהות מקשות על בני אדם להשיל חום עודף מגופם, והם מסתכנים במכת חום ומוות. טמפרטורות גבוהות בלילה מדאיגות במיוחד, שכן משמעותן היא שהגוף לא חווה הקלה משמעותית ואין לו הזדמנות להתקרר. בגלל שינויי האקלים, הלילות למעשה מתחממים מהר יותר משעות היום. וכאשר חום קיצוני משתלב עם לחות, מזג האוויר עלול להפוך לקטלני.

גם סביבת העבודה שלנו נפגעת בשל החום הכבד, וגם במקומות עבודה קרירים יותר כמו משרדים. מחקרים מצאו כי טמפרטורות גבוהות מפחיתות את הפרודוקטיביות והביצועים. כך למשל, במחקר שבחן אלפי מפעלים הודיים עם סידורי קירור שונים, מצאו חוקרים כי הפריון ירד בכ-2% על כל עלייה של מעלה צלזיוס.

עולם שלישי חם ומקופח

כאמור, לא לכולם יש גישה שווה לטכנולוגיות קירור. מזגנים, מטבע הדברים, הם מצרך נפוץ יותר במדינות העשירות יותר – ולא במדינות החמות ביותר. בארצות הברית וביפן, ל-9 מתוך 10 משקי בית יש מזגן. לעומת זאת, רק לכ-12% ממשקי הבית בהודו יש מזגן, ורק ל-3 מכל 10 תושבים בברזיל ומקסיקו. למעשה, לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, רק ל-8% מתוך כמעט 3 מיליארד אנשים החיים באזורים החמים ביותר של העולם, יש גישה למזגן.

במהלך העשורים הקרובים, הביקוש העולמי למיזוג אוויר צפוי להרקיע שחקים. לפי הסוכנות, מספר יחידות המיזוג בבניינים ברחבי העולם יזנק לכדי 5.6 מיליארד עד 2050, לעומת כ-2 מיליארד יחידות כיום (עלייה כמעט שוות ערך לכמות החשמל שסין משתמשת בה כיום). אם כל מי שזקוק לשירותי קירור יוכל לרכוש אותם, יהיה צורך ב-14 מיליארד מזגנים עד 2050, כך לפי הערכה של אוניברסיטת בירמינגהם הבריטית.

פליטות גזי חממה ישירה ועקיפה מציוד קירור כמעט הוכפלו בין 1990 ל-2021, והמספרים הללו ילכו ויאמירו בקצב ההתחממות הגלובלית, העיור וגדילת המעמד הבינוני במדינות מתפתחות. התוצאות ברורות; מזגנים שואבים טונות של חשמל מהרשת, והמשמעות היא צורך רב יותר בחשמל, הנשען כיום בעיקר על מקורות מזהמים המחמירים את משבר האקלים; פחם, נפט וגז. אלא גם אם העולם יעבור לשימוש כמעט מלא באנרגיה מתחדשת ובכך יפחית את הפליטות המזהמות והמסוכנות של המזגנים, לא שם תסתכם הבעיה.

מזגנים מהווים בעיה ישירה נוספת לאקלים: ברבים מהם נעשה שימוש בחומרי קירור שהם גם גזים רבי עוצמה לוכדי חום. כימיקלים כמו הידרופלואורופחמנים (HFCs) יכולים להיות בעלי עוצמה של פי 12 אלף בלכידת חום באטמוספירה מאשר פחמן דו חמצני, ודליפות קטנות של אותו נוזל קירור מוכפלות במיליארדי יחידות מזגן בעולם עשויות להיות הרסניות לאקלים. יש לכך פתרון: בשנת 2016, 170 מדינות הסכימו לקצץ בייצור ובצריכה של HFC החל משנת 2019. התיקון מחייב את המדינות המפותחות, לרבות ישראל, להפחית בהדרגה את הצריכה של גזי קירור במכשירי קירור כמו מזגנים ומקררים.

מפעל לייצור מזגנים בסין | צילום: אי פי איי

שיטה נוספת היא לייצר יותר מזגנים שאינם משתמשים ב-HFC או גזים אחרים לוכדי חום. מדינות רבות, כולל ארה"ב, מוציאות בהדרגה את ה-HFC לסוגיו. הסנאט האמריקאי יצביע בקרוב על אשרור תיקון קיגאלי לפרוטוקול מונטריאול, אמנה בינלאומית המתחייבת לקצץ ב-85% את ה-HFC עד 2050. צעד זה בלבד עשוי למנוע עלייה של 0.4 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. לפי התיקון לאמנה, מדינות תעשייתיות עשירות נדרשות לבצע את הקיצוצים העמוקים הראשונים. אך עם זאת, נכון לעכשיו, האלטרנטיבות לרוב יקרות יותר.

בישראל עברו ב-2021 תקנות המיישרות קו עם הדרישות בתיקון קיגאלי, ובפרט בנושא מדרגות הפחתת הייבוא של הגזים הללו לישראל. ואולם אין כיום הסכמה ממשלתית לדחיית יישום מדרגת ההפחתה הבאה של התקנות, בטענה כי המשק אינו מוכן. "ישראל עדיין לא אישררה את תיקון קיגאלי, למרות שכ-140 מדינות אישררו. המשמעות של עיכוב באישרור תיקון קיגאלי היא עיכוב של שנים בהיערכות המשק. ככל שישראל ממשיכה להתעכב, כך העלות למשק תהיה גבוהה יותר כאשר ישראל תצטרף״, מסביר ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף בכיר אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה. "נכון לעכשיו, החל משנת 2032, מדינות כמו ישראל שלא מיישמות באופן מלא את תיקון קיגאלי, לא יוכלו יותר לסחור בגזי קירור עם שאר העולם. כלומר, המשק לא יוכל לרכוש יותר גזי קירור למערכות מיזוג האוויר, הקירור ומערכות נוספות התלויות בגזים אלו. יתרה מזאת, ישראל אינה מייצרת את הגזים האלו אלא מייבאת אותם ממדינות שאשררו את התיקון".

פרואקטור מציין שהחסמים המרכזיים ליישום הם עיכוב של שנים באישור חוק של זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, המגדיר מקצוע טכנאי מזגנים מורשה, וכן היעדר אישור תקן לטיפול במזגנים ביתיים עם גזי קירור ירוקים. "המשרד להגנת הסביבה נמצא בימים אלו בעבודת מטה מאומצת להשלמת טיוטת תוכנית לאומית מעודכנת ליישום הסכם קיגאלי ויציג אותה למשרד האוצר עם דרישה לתקצוב מתאים", הוא מוסיף. "ככל שהתוכנית לא תתוקצב ולא תאושר, המשק יימצא בפיגור הולך וגדל לעומת שאר העולם, עם נזקים ועלויות כלכליות של מיליארדים רבים של שקלים אשר יושתו על המשק".

גם מעבר למזגנים יעילים יותר אנרגטית, הכרחי כדי להקל את הנטל הסביבתי. לפי הערכות משרד האנרגיה, צריכת החשמל לאקלום (מזגנים, צ'ילרים, מערכות קירור כדוגמת מקררים ברשתות המזון ומערכות קירור תהליכים בתעשייה) עומדת בישראל על כ-30% מסך צריכת החשמל. במסגרת הרפורמה בייבוא מכשירי חשמל שקידם המשרד, אומצה הרגולציה האירופית למזגנים, אשר מחמירה יותר מהרגולציה הישראלית ולכן דורשת כי המזגנים יהיו יעילים יותר באנרגיה וחסכוניים יותר בחשמל. בעוד כשנה, יאסר יבוא מזגנים שאינם עומדים ברגולציה האירופית. משרד האנרגיה והתשתיות צופה שהשינוי לטובה בנצילות האנרגיה של מכשירי החשמל כתוצאה מהרפורמה יביא לכך שיצרכו בישראל 200 ג'יגה וואט שעה פחות כבר בשנת 2025, ו-1,200 ג'יגה וואט שעה פחות בשנת 2030. זוהי כמות חשמל השווה לצריכה של מעל ל-150 אלף משפחות בישראל או לייצור של שבעה שדות סולאריים ענקיים בהספק של 100 מגה-וואט כל אחד.

טכנולוגיה לבדה לא מספיקה. מזגנים שימושיים רק עבור אנשים שעובדים בחדר סגור – בבית או במשרד, אבל מיליונים עדיין עובדים בחוץ. הפחתת הטמפרטורה במרחב הציבורי דורשת תכנון עירוני מיטבי, הכולל בין היתר רצף צל ברחובות העיר היוקדים סביב שלמת הבטון והמלט. צל עצים ברחובות העיר גם מפחית את תופעת אי החום העירוני עבור הבתים באזור, וכך בניין החוסה בצל עץ – יצטרך להשתמש בפחות קירור תחת השמש הקופחת.