ירידה בתוצאות, מניה בשפל והפעלת לחץ על המנכ"ל. מה קורה באודיוקודס?

הדרמות באודיוקודס גובות מחיר מבעלי המניות. לפני חודשיים, בחודש מאי האחרון, הורידה החברה שמספקת פתרונות תקשורת לסביבות עבודה דיגיטליות את תחזית ההכנסות שלה לשנה הנוכחית. בשיחת האנליסטים שנערכה לאחר פרסום דו"חות הרבעון הראשון של 2023 אמר המנכ"ל ובעל המניות הגדול בחברה שבתאי אדלרסברג (14.1%) כי ההכנסות של אודיוקודס ינועו בטווח של 250-240 מיליון דולר בשנת 2023. מדובר על ירידה של 16% לעומת התחזית הקודמת וירידה של 12% בהשוואה להכנסות בשנת 2022. הורדת התחזית הזו הגיעה לאחר שבחודש אפריל הודיעה החברה שהיא צופה ירידה ברווח הנקי ברבעון הראשון של השנה.

בדו"ח הרבעוני עצמו הציגה אודיוקודס תוצאות פושרות. ההכנסות הסתכמו ב־59.2 מיליון דולר, ירידה של 10.8% לעומת הכנסות של 66.4 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2022. הירידה בהכנסות הובילה למעבר מרווח נקי של 8.6 מיליון דולר להפסד של 200 אלף דולר.

על רקע ההרעה בתוצאות, מניית החברה, שנסחרת בבורסת ת"א ובבורסת נאסד"ק האמריקאית, רשמה ירידה של כ־40% מתחילת השנה, ושל 65% מתחילת שנת 2020 – מה שהופך אותה למניה השנייה עם הביצועים החלשים ביותר במדד ת"א-125 בפרק הזמן הזה. כיום, נסחרת אודיוקדס בשווי שוק של 1.2 מיליארד שקל, רחוק ב־75% משווי השיא של 4.8 מיליארד שקל שבו נסחרה ביולי 2020.

אודיוקודס נוסדה ב־1993 על ידי אדלרסברג וליאוניק ביאליק, לאחר שהשניים עזבו את חברת DSP. החברה מפתחת ומשווקת פתרונות של פונקציות קוליות שמייצרות שיתוף פעולה ארגוני בין אפליקציות שונות, דוגמת זום וטימס.

בהתאם, מיקרוסופט היא השותפה הבולטת של אודיוקודס. בשנים האחרונות החברה גם מפתחת מוצרי בינה מלאכותית לזיהוי קולי של לקוחות בצ'אטים אינטרנטיים ומוצרי הקלטה, תמלול וניתוח ישיבות בתוך הארגון ומחוצה לו.

בזכות תחום הפעילות הזה, מניית אודיוקודס נסקה מעלה בתקופת הקורונה, בשל ההנחה הרווחת שהעבודה מרחוק תהפוך לאחד הנדבכים הבסיסיים של עבודה בכלל, מה שיביא לעלייה דרמטית בביקוש למוצרי החברה. זה אכן היה המצב, אלא שבחודשים האחרונים החברה מתמודדת עם ירידה בביקוש למוצרים שלה.

ירידה זו נובעת מכמה סיבות: החזרה ההדרגתית של העובדים למשרדים; ירידה בהסתמכות על עבודה מרחוק; וכן תחרות גוברת למוצרים שלה עצמה, בעיקר מכיוון הנהירה לענן, מה שמפחית את התלות של חברות במוצרים של אודיוקודס. מה גם שבתחום הזה פועלות החברות הגדולות ביותר בעולם, שיש להן כיסים עמוקים במיוחד.

הנהלת אודיוקודס מסבירה את הירידה בביקושים למוצרים באירופה ובארה"ב גם בשל חוסר הוודאות הכלכלי, נוכח הריבית שעולה במטרה להילחם באינפלציה שנמצאת ברמות גבוהות ברוב מדינות העולם. על רקע הנתונים האלה הודיעה החברה שהיא תפטר השנה 10%-8% מעובדיה, כאשר 80 עובדים, שמהווים 6% מכוח העבודה, יפוטרו בקרוב באופן מיידי. בנוסף, החברה מעבירה את מטה ההנהלה מאיירפורט סיטי, לצד המטות של חברות כמו פוקס, לאור יהודה במטרה לחסוך בעלויות שכירות.

במהלך 2020, אז נסחרה אודיוקודס בשווי שיא, נעשו מספר ניסיונות מצד גורמים חיצוניים למצוא רוכש לחברה, שיהפוך לבעל שליטה בה ואף יוכל למחוק אותה מהמסחר ולהפוך אותה לפרטית על ידי הצעת מכר. לאודיוקודס אין גרעין שליטה, הגם שהמייסד הוא בעל המניות הגדול בה, אך הוא אינו מוגדר כבעל שליטה.

גורמים מקומיים ובינלאומיים פנו לקרנות השקעה על מנת שיבצעו הצעת רכש ויגיעו לגרעין שליטה באודיוקודס. אף אחד מהניסיונות לא הבשיל לכדי עסקה.

הניסיונות האלו הובילו לסכסוך של אדלרסברג עם חבר ותיק שלו, אבי אלקלעי, הבעלים של מכון הדס. אלקלעי ניסה לעניין את אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם ברכישת השליטה באודיוקודס. מדובר בקרן פרמירה האירופית, שרכשה את נטפים הישראלית. אלקלעי פנה למנהל הפעילות של פרמירה בישראל, רן מידן, מנכ"ל נטפים לשעבר. הפנייה לא הולידה דבר למעשה, מלבד דרישה לתשלום עמלה של חצי מיליון דולר מצד אלקלעי, שהפנה אותה לאודיוקודס ואדלרסברג.

לפי המכתב ששלח אלקלעי, הוא ביצע מספר ניסיונות נוספים למצוא קונה לחברה, שלא הבשילו לכדי מגעים או עסקה, משום שהמנכ"ל וחברו הוותיק אדלרסברג לא שיתף פעולה. לכן, דרש אלקלעי פיצוי של חצי מיליון דולר על מאמציו. מנכ"ל אודיוקודס מצידו, הודיע שאין בכוונתו לשלם לאלקלעי.

באודיוקודס רואים בדרישה של אלקלעי ניסיון סחיטה.

"הוא שמע מאדלרסברג פרטים על חייו האישיים בזמן בילוי משפחות משותף, והוא מנסה לנצל את זה. יש עליו לחצים כלכליים והוא מנסה להוציא מאדלרסברג מה שהוא יכול", אמר מקורב לאדלרסברג. אלקלעי מכחיש קשיים כלכליים כלשהם ואף הוסיף וטען כי אדלרסברג פנה אליו פעמיים על מנת למצוא רוכש לשליטה בחברה, אך התחמק מלהיכנס למשא ומתן עם הרוכשים הפוטנציאליים כשאלה אכן נמצאו. אדלרסבג מצדו מכחיש שנעשו פניות כאלה.

אודיוקודס מדגימה ממשל תאגידי שלא היה עומד בסטנדרטים הישראליים. משום שהחברה היא דואלית, היא פועלת לפי החוקים שחלים על תאגידים אמריקאיים. מדובר במעין הקלה שסיפקה רשות ני"ע במטרה למשוך חברות זרות להירשם גם בת"א ברישום כפול, או לפחות לא לוותר על המסחר כאן, ולכן הרשות הישראלית מאפשרת לחברות הדואליות להיות מפוקחות בראש ובראשונה על ידי הרגולטורים האמריקאיים.

משום כך, חברות דואליות נהנות ממרחב פעולה גדול יותר בחלק מהתחומים. כך, הן לא נדרשות להחליף דירקטורים חיצוניים בתום שלוש קדנציות (תשע שנים) בהתאם לדרישה הישראלית.

ברשות ניירות ערך רואים בדירקטור חיצוני שמכהן יותר מתשע שנים כמי שכבר אינו חיצוני לחברה, ולכן נעדר את רמת הביקורתיות הנדרשת. באודיוקודס מכהן דורון נבו כדירקטור חיצוני מאז שנת 2000, שנה לאחר המועד שבו החלה החברה להיסחר בנאסד"ק. נבו לא לבד. לצידו מכהן דירקטור חיצוני בשם אייל קישון, שמחזיק בתפקיד כבר 19 שנים.

השפל הנוכחי של מניית אודיוקודס הוביל לכך שהחברה אישרה השנה תוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף לא ידוע, במטרה לתמוך במחיר המניה. הרכישות עתידות להסתכם בעשרות מיליוני דולרים. מדובר במהלך הפוך מזה שבו נקטה החברה ביוני 2020, כשהמניה היתה בסביבות השיא שלה. אז, אודיוקודס ביצעה הנפקה משנית בנאסד"ק ומכרה מניות במחיר של 35 דולר למניה, בעוד שכיום מחיר המניה עומד על 8 דולרים בלבד. מהבחינה הזו, כעת אודיוקודס תוכל לרכוש במחיר נמוך יותר מניות שהנפיקה במחיר גבוה יותר, כפי שעושים סוחרים בוול סטריט.

אולם למשקיעים שימכרו את המניות זו עשויה להיות נחמה פורתא, לאחר שבשלוש השנים האחרונות הם ראו איך החברה מאבדת 75% מערכה לעומת שווי השיא שלה ומוחקת מיליארדי שקלים משוויה.