ד"ר איתן וירטהיים: "החדשנות נמצאת בלב האסטרטגיה של בילינסון"

"הפיתוחים שעולים מהצרכים בשטח, לצד ביג דאטה עצום ומרכז חדשנות חזק, מציבים את בילינסון לעבר רפואת העתיד" - כך אמר ד"ר איתן וירטהיים, מנהל בתי החולים בילינסון והשרון בוועידת העסקים ישראל-יפן של כלכליסט בטוקיו.

וירטהיים הציג את תפיסת החדשנות של המרכז הרפואי: "החדשנות היא בלב האסטרטגיה של בילינסון. הפכנו את היוצרות בכל מה שנוגע לפיתוח כלים ויישומים רפואיים. במקום שענקית טכנולוגיה תתכנן כלי טיפולי ותבקש לשתף איתנו פעולה, כאן, כחלק מתפיסת הביודיזיין מסטנפורד שעליה מתבססת אצלנו פעילות החדשנות של בית החולים, אנחנו עובדים מבפנים החוצה, מהצרכים שעולים מהשטח במסדרונות בית החולים ובמרפאות, דרך חממת החדשנות, ועד לפיתוח של מוצר חדש שמשנה את התמונה".

לדבריו, "כאשר סניטר, מיילדת, עובד ניקיון או רופאה נתקלים בקושי ובבעיה, אז במקום להניח את זה בצד, אנחנו מעודדים אותם להציף את הצורך, לחשוב הכי יצירתי והכי רחוק. הם נפגשים עם אנשי מערך החדשנות הפנימי שהוקם בבית החולים וכולל אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, אנשים עם מעוף וחזון בתחומי AI, ביג דאטה והדפסות בתלת ממד. יש משמעות גדולה לנוכחות פיזית של מערך חדשנות בתוך בית החולים. זה מראה לצוות, למבקרים ולחולים שחדשנות היא בליבת הפעילות שלנו". הוא הוסיף כי "בתהליך עמוק ועם יד חכמה על הדופק הם בונים מוצר. זה יכול להיות ציוד רפואי מתקדם, כלי בינה מלאכותית שמנטר רקמות חולות או חיישן שמזהה גידולים בלבלב".

וירטהיים הדגיש כי לצד כל פיתוח מוצר בבילינסון, עומד מנוע הביג דאטה של שירותי בריאות כללית. מדובר במאגר עצום של תיקים רפואיים ואימג'ים של MRI ,CT ואולטרסאונד של גוף הבריאות הגדול ביותר בישראל ואחד הגדולים בעולם.

"בעזרת הביג הדאטה העצום הזה מתאפשר לנו לבצע פילוחים שונים ומגוונים שמייצרים שדה עבודה ענק שמצמיח 40 פרויקטים חדשניים בשנה" אמר. "השילוב של כל העולמות האלה מייצר מערך חדשנות חזק שמושך אליו גופים חיצוניים, כמו למשל יחידת 8200 שחברה לאחרונה לבילינסון ועימם פתחנו תוכנית הכשרה בשם leap במטרה לחבר קלינאים מובילים מבית החולים ליזמים עם יכולות טכנולוגיות, כדי להקים חברת הזנק בתחום הרפואה הדיגיטלית" הוא ציין.

כחלק מהאסטרטגיה של בילינסון, וירטהיים ציין כי המרכז הרפואי מקיים שיתופי פעולה עם כל חברות הטכנולוגיה הגדולות ובהן מיקרוסופט, אמזון, גוגל ואפל, עם ענקיות ציוד רפואי כמו פיליפס וסימנס וכן עם חברות AI כמו איידוק וננוקס AI.

"רובד נוסף של פעילות הוא עם אוניברסיטאות והכשרת דור העתיד בתחום החדשנות", הוסיף וירטהיים. בין המוסדות עימם פועל בית החולים: מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת אריאל ו-HIT. באוניברסיטת רייכמן סטודנטים מבצעים את פרויקטי הגמר של התואר השני במדעי המחשב בשיתוף עם בית חולים בילינסון - פרויקטים מבוססי נתונים רפואיים ובינה מלאכותית.

וירטהיים חשף חלק מהפיתוחים האחרונים של בילינסון ובהם מצלמות בינה מלאכותית שמזהות מתי מאושפז עומד ללקות בשבץ מוחי, מחט מוכוונת AI שמאתרת רקמות חולות און ליין בזמן ניתוח, מוניטורים ביתיים שמתריעים במצבים של אי ספיקת לב וגם שימוש ייחודי ב-ChatGPT במחלקות האשפוז להפגת בדידות אצל מטופלים.

מנכ"ל בילינסון נתן כדוגמה לחדשנות את המערכת של קתוורקס: "זו דוגמה למוצר שחי כבר יותר מעשור ופותח על ידי פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה והצוות שלו. הם יצרו טכנולוגיית אבחון המשמשת בזמן צנתור שגרתי להפקת מידע פיזיולוגי אובייקטיבי ומקיף, ומספקת חיווי תלת-ממדי של זרימת הדם בעורקי הלב כדי לסייע לרופאים לייעל את קבלת ההחלטות על מצב מחלת העורקים הכליליים, כולל אם יש צורך בסטנט והיכן למקמו. החברה הזו נמכרה לחברת מדטרוניק בסכום של מעל 580 מיליון דולר. זה הישג פנומנלי לבית החולים, כי מדובר במוצר ששינה את פני הצנתורים בכל העולם".

וירטהיים שיתף את החזון שלו: "השאיפה היא שהחיבור בין הביג דאטה, חממת החדשנות והיכולות של הבינה המלאכותית שלנו יביא לנו מחקרים מצוינים שבסופם פיתוחים מסחריים בנוסף על מה שכבר פיתחנו. על כל אלה אנחנו מוסיפים מאיץ נוסף והוא חינוך. שמנו לעצמנו מטרה - לתת לצוותים שלנו גישה קלה מאוד לקורסים והכשרות שיאפשרו את השימוש בביג דאטה ובינה מלאכותית, כי כל אחד עם רעיון טוב יכול להביא לתוצאות מצוינות כשהוא נכנס לחקור תחום מסוים".