שר השיכון נגד פשרה: דורש שזוכי מחיר למשתכן ישלמו פחות

תשלומים של אלפי שקלים שיושתו על עשרות אלפי זוכי מחיר למשתכן נמצאים בליבה של מחלוקת בין משרד האוצר למשרד השיכון. השאלה שבמחלוקת היא כמה כסף ייצא מקופת המדינה לטובת פיצוי לקבלנים וכמה ישלמו זכאי מחיר למשתכן. המחלוקת נולדה בעקבות ניסיון למצוא נוסחת פשרה בתביעה שהגישו קבלנים כנגד המדינה, זאת בעקבות תיקון לחוק המכר דירות שאושר ביוני 2022 ומאפשר לחברות הבנייה להצמיד רק 40% ממחיר דירה למדד תשומות הבנייה. התביעה מתנגדת להחלה של החוק על פרויקטים שנמכרו במכרז לקבלנים, אך עוד לא נמכרו לזכאי מחיר למשתכן.

חברות בנייה שזכו במכרז מחיר למשתכן לפני התיקון לחוק ביססו את הצעת המחיר שלהן, לטענתן, על האפשרות לגבות את הפרשי המדד במלואם. בעקבות התיקון לחוק האפשרות הזו צומצמה, כאמור, ל־40%. באוצר שואפים לפשרה שבמסגרתה ההפרש הכספי בין הצמדה מלאה להצמדה של 40% מהמחיר יתחלק שווה בשווה בין המדינה, הקבלנים ורוכשי הדירות. אך שר השיכון יצחק גולדקנופף אינו מוכן לחתום על פשרה כזו ומתעקש שהנטל של רוכשי הדירות יהיה נמוך מאשר האחרים. לפי המתווה שאליו הוא חותר, רוכשי הדירות יישאו רק בכ־25%-22% מהנטל וביתר יתחלקו הקבלנים והמדינה. אימוץ של עמדת משרד השיכון יחסוך לזכאי מחיר למשתכן אלפי שקלים. ההערכות הן כי יש כ־25 אלף דירות במצב הזה ועמדת האוצר תחסוך למדינה עשרות מיליוני שקלים במצטבר. לקראת גיבוש תקציב מותאם למלחמה אפשר להבין את המאמץ לחסוך בהוצאות המדינה, אך השאלה אם המקור הכספי לכך צריך להגיע דווקא מהכיס של זוגות צעירים.

את התיקון לחוק קידם בכנסת הקודמת לא אחר מאשר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שהיה באותה עת חבר כנסת. החוק נועד להיטיב עם רוכשי הדירות, וכעת המשרד שבראשו הוא עומד פוגע בהם, לטענת גולדקנופף.

התיקון לחוק נולד לאחר תקופה ארוכה שבה מדד התשומות עלה בשיעור ניכר. למשל, ב־2021 מדד תשומות הבנייה זינק ב־5.6% וב־2022 ב־4.8% - כלומר 10.4% בשנתיים. לו החוק היה תקף בתקופה זו, עבור מי שרכש דירה בתחילת 2021 והיו לו תשלומים בסוף 2022, זו תוספת של 104,000 שקל על כל תשלום של מיליון שקל. התיקון לחוק מקצץ זאת לכ־41 אלף שקל. על הפער הזה נאבק גולדקנופף.

במכתב בעניין ששלח גולדקנופף לסמוטריץ' והגיע לידי "כלכליסט" הוא כתב: "אני מתנגד לחתימה על הסכם הפשרה במתכונתו הנוכחית וכך הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי. לאור חלקך בחקיקת החוק ולאור הצהרותיך הברורות בנושא, אני מצפה ממך לפעול באופן דומה".

גולדקנופף טוען כי בשיחות שקיים בעבר עם סמוטריץ' בעניין סוכם "באופן מפורש ושאינו משתמע לשתי פנים" כי רוכשי הדירות לא יצטרכו לשאת בתשלומי הצמדה למדד גבוהים מאשר אלה שמאפשר התיקון לחוק. לאחר התעקשות אנשי משרד האוצר, במשרד השיכון ריככו את עמדתם והוסכם שחלק מהעלות תוטל גם על הרוכשים, בתנאי שהתשלום שיושת על הרוכשים יהיה פחות מתשלום המדינה והקבלנים. אך לטענת גולדקנופף, באוצר לא מכבדים את הסיכום הזה.

הבעיה שבמחלוקת צצה בפרויקטים של "מחיר למשתכן" או הגרסה המעודכנת של התוכנית "דירה בהנחה". קבלנים שזכו בפרויקטים לפני שאושר התיקון לחוק הסתמכו על כך שיוכלו להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד תשומות הבנייה.

אולם לעתים קרובות חולפים חודשים ואף שנים ממועד הזכייה במכרז ועד המועד שבו חברת הבנייה מקבלת היתר בנייה. רק לאחר היתר בנייה אפשר להחתים את הרוכשים שזכו בהגרלה בחוזה מכר. אם היתר הבנייה התקבל אחרי יוני 2022, המועד שבו החוק תוקן, אך הזכייה במכרז היתה לפני התאריך הזה, נוצר מצב שבו החוק סותר את החוזה עם רמ"י. כאמור, על פי חוק אסור להם להצמיד יותר מ־40% ממחיר הדירה למדד התשומות, ואילו החוזה שלפיו בנו את התוכנית העסקית מאפשר להם לגבות הפרשי מדד ממחיר הדירה כולו. בתוכניות האלה אי אפשר לשנות את מחיר הדירה לאחר הזכייה במכרז, ולכן הקבלנים טוענים כי נגרם להם הפסד כספי ניכר.