הפיטורים במלט הר-טוב הוקפאו; העובדים וההנהלה יקיימו מו"מ

השימועים לקראת פיטוריהם של כ-60 עובדי מלט הר-טוב שליד בית שמש שתוכננו להיום (א'), יוקפאו עד למיצוי המו"מ בנושא בין ועד העובדים וההסתדרות לבין הבעלים, משפחת וייל.

ההחלטה על הקפאת הפיטורים התקבלה בתום דיון ממושך שהתקיים אמש בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לאחר שנציגי ההסתדרות והעובדים ונציגי הבעלים הודיעו לשופטת שרה ברוינר ישרזדה כי יפתחו במו"מ בניסיון להגיע להסכמות משותפות. דיון ראשון במסגרת המו"מ כבר התקיים היום בצהריים ודיונים נוספים יערכו במהלך השבוע הבא.

נציגי מלט הר-טוב התחייבו בפני השופטת כי לא יקיימו את השימועים המתוכננים עד קבלת החלטה אחרת בנושא, ונציגי העובדים וההסתדרות התחייבו כי לא ינקטו בתקופה זו בכל פעולה חד-צדדית. הצדדים נדרשו למסור בעוד שבוע וחצי לבית הדין לעבודה עדכון אודות התקדמותם במו"מ.

ההחלטה על פיטורי העובדים ועל סגירת המפעל שליד בית שמש התקבלה בנובמבר האחרון. לטענת יו"ר ועד העובדים בחברה, אמיר אסרף, להחלטה של מלט הר-טוב על הפסקת ייצור המלט, באופן שיפגע במטה לחמם התקבלה חרף הידברות שהתקיימה במהלך החודשים בין העובדים וההסתדרות לבין ההנהלה: "במהלך כל התקופה הזאת ההנהלה מרחה את הזמן והכחישה כי יש בכוונתה להפסיק את ייצור המלט, כך שב-22 לאוקטובר הסתיים ההסכם שלפיו מי שמפוטר יהיה זכאי לרשת ביטחון שתבטיח לו תנאי פרישה מיטביים. כחודש לאחר פקיעת מועד זה, החברה החליטה לסגור את הפעילות ולזרוק הביתה עשרות עובדים שרובם בני 50 ומעלה וצברו כאן ותק רב", אמר.

בשיחה עם כלכליסט האשים יו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, דני בונפיל את הנהלת החברה כי במהלך החודשים האחרונים היא התנהלה בחוסר תום לב כלפי העובדים. לדבריו, מתוקף ההסכם שעליו היא חתמה עם ההסתדרות והעובדים בקיץ 2015 היא התחייבה להעמיד רשת ביטחון לפחות לחלק מעובדי החברה במקרה שיפוטרו וזאת, כשתינתן להם האפשרות להיקלט לעבודה אצל יצרנית המלט נשר ברמלה מבלי לפגוע בזכויותיהם ובתנאי העסקתם. הסכם זה נחתם זמן קצר לאחר שמשפחת וייל רכשה את מלט הר-טוב מנשר, אז מונופול בענף המלט, בתמורה לכ-190 מיליון שקל.

רכישת מלט הר-טוב בידי האחים וייל נעשתה במסגרת מהלך רגולטורי שהובילה רשות ההגבלים העסקיים דאז (כיום רשות התחרות) בניסיון לאתגר את המונופול ארוך השנים של נשר ולייצר תחרות בשוק המלט שהתאפיין בריכוזיות גבוהה: "רק שבועות לאחר שתקופת ההסכם הסתיימה, הנהלת החברה החליטה על סגירת הפעל", טען בונפיל.

בדיון בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הגיב עו"ד עמי שחר ממשרד נ'. פינברג ושות' בשם מלט הר-טוב כי "אין זה סביר לדרוש מחברה שמפסידה סכומי עתק להעמיד לעובדים את אותם תנאי פרישה שהעמידה להם ב-2015 עת שמצבה העסקי היה טוב יותר". הוא הוסיף כי העלות הכרוכה בהמשך הפעלת המפעל בהר-טוב היא כמיליון וחצי שקל לחודש.

ממלט הר-טוב נמסר בתגובה כי "המפעל נסגר בשל היעדר היתכנות כלכלית ובשנים האחרונות צבר הפסדים גדולים ועתיד להמשיך ולהפסיד סכומים משמעותיים בכל שנה. החברה והעובדים התריעו רבות תחת כל עץ רענן על ההשלכות ההרסניות של יבוא מלט בתנאי היצף. הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה קבע כי אכן מתבצע יבוא היצף אולם החלטת הממשלה היתה להטיל מכס זעום וסמלי בלבד מתוך מטרה לעודד יבוא ותוך ויתור על עתיד התעשייה המקומית. אנחנו נעמוד בהתחייבויות שלנו לעובדים על פי החוק, ואך הרחבנו את תנאי הפרישה מעבר למקובל. בנוסף, אנו עושים כל שביכולתנו כדי לסייע לעובדים במציאות מקור פרנסה חלופי וכבר איתרנו יותר מ-50 משרות בתנאי העסקה הוגנים".

את המשבר במלט הר-טוב מלווה גם ראשת העיר בית שמש, עליזה בלוך שרבים מעובדי החברה גרים בעירה. לדבריה "אין תחליף לשיח ישיר שיתקיים עם העובדים. במספר פגישות שקיימתי עם הבעלים ועם העובדים הבנתי שהפתרון טמון בשיח כזה".