מרוב הטלרור אנחנו חשים איבום: המילון החדש

לפני כשבועיים, ב־18 בנובמבר, פנתה ליאת (לולה) לוי עזרן לאקדמיה ללשון העברית בפוסט באינסטגרם. "שלום, אולי בקשה מוזרה: האם תוכלו להוסיף לשפה העברית מילים שיוכלו לתאר את מה שאני מרגישה? מחפשת מילים אך לא מוצאת אותן, מילים מדויקות, כאלה שיוכלו לתאר את הנפש שלי וגם את הלב שלי אחרי 7 באוקטובר. תודה רבה". לוי עזרן, חוקרת תרבות ויזואלית והיסטוריונית אופנה, היא לא היחידה שמחפשת מילים בימים אלה. המעצב והיוצר דורון בדוח קרן, הבעלים של סוכנות הקריאייטיב The Unified Field שבעמוד האינסטגרם שלו ביקש להציע בשבועות הראשונים ללחימה כלים להתמודדות עם המצב, ראה את הפוסט ומיד הבין שמילים כאלה יכולות לעזור להבין מה עובר עלינו כקולקטיב וכיחידים.

השניים, שהכירו ברשת החברתית ומאז אף עבדו יחד בתערוכת הבזק "בלוך 34", שאצרה לוי עזרן, דיברו ביניהם ובן לילה הקימו את "המילון העברי החדש" ויצרו מילים שהחלו להיאמר, להיכתב ולתפוס אחיזה במציאות החדשה. לְבַבָאִי ("אדם התורם לריפוי שברון לב קולקטיבי"); צִיפִּירָה ("ציפייה להתנהגות מסוימת עקב אירוע קריטי"); טִלְרוּר ("תחושת טרור ואימה מהבנה שהכל מטורלל"); ואִבּוּם ("איבוד אמון במערכת") — אלה רק כמה מהמילים של המילון העברי החדש שיצרו יחד באינסטגרם בכתובת new.hebrew.dictionary. לכל מילה נלווה הסבר קצר, והפורמט הוא כמו של כל מילון אחר — פונקציונלי וענייני.

באדיבות המילון העברי החדש

"פשוט לא מצאתי מילים מתאימות, מדויקות, לא ידעתי איך לתאר את מה שאני מרגישה", מספרת לוי עזרן. "מעולם לא חווינו כזה דבר. תמיד שמענו על זוועות השואה, אבל כדור שני ושלישי לשורדי שואה לא חיינו את זה. כולם כל הזמן אמרו וכתבו ברשתות שאין מילים לתיאור הטבח, הזוועות. כי דבר כזה לא קרה אף פעם בעברית. גם העובדה שכשהכל החל לא הייתי בארץ הגבירה את המצוקה שלי".

גם בדוח קרן מצא עצמו בארץ זרה, שבועיים אחרי שהחלה הלחימה. בן זוגו והוא בדיוק עברו להתגורר באמסטרדם, מעבר שתוכנן זמן רב לפני 7 באוקטובר. "זו היתה תחושה מוזרה לעזוב את הארץ בעת מלחמה. בישראל כולם מתנדבים ונותנים כתף. קשה לחוות את הכל מרחוק. חיפשתי לעשות משהו, לתרום. ברגע שראיתי את הפוסט של לולה, הרגשתי שזה יכול להיות כלי משמעותי ומיד ישבתי לנסח כמה מילים".

לוי עזרן מספרת ש"בגלל שהאקדמיה ללשון לא ענתה לי, אמרתי לדורון — 'נעשה מילון משלנו, עם מילים חדשות לשפה". מההתחלה, הם מספרים, הם ביקשו להבהיר שזו לא סתם גחמה, לא המילים שהם דנים בהן בסיעור מוחות, ולא העיצוב הנקי של העמוד. 19 מילים יש בינתיים במילון. איך למעשה נוצרות המילים? לפעמים אלו שתי מילים שהופכות לאחת, למשל, רׇשְׁגַל, המורכבת מהמילים רגשות וגל ומתארת "חוויה של מנעד רחב של רגשות צפופים בזמן קצר"; או נַחְמֵימוֹת, המורכבת מהמילים פחמימות ונחמה ומתארת "נחמה בפחמימות, מצב שבו אדם משתמש במזון עשיר בפחמימות כאמצעי להתמודדות עם רגשות כדוגמת עצב, מתח או חרדה".

לפעמים די בשינוי של אות אחת, לשנות את משמעות המילה. למשל, אִירׇדְמוּת "אי־הירדמות, נדודי שינה או קושי להירדם בעקבות המצב המתוח וחוסר הוודאות". ולפעמים אלה משקלים של מילים בלשון העברית. המילה לְבַבָאִי, למשל, "אדם התורם לריפוי שברון לב קולקטיבי".

ויש מילים שנוצרות מחיבור בין עולמות שונים, בהם אמנות, אסטרונומיה, עולם הרפואה ועוד. למשל יַלְדֵי הַכַּלָּנִיּוֹת לתיאור הנערים והנערות שנחטפו ונרצחו במסיבת נובה, המרפרר לילדי הפרחים של סוף שנות ה־60 שייצגו שלום ואהבה, ולכלניות הצומחות בדרום.

התגובות, הם אומרים, נלהבות. "לאורך תקופה הסתובבנו בלי יכולת לתאר את התחושות הנוראיות שלנו. המילים האלה עוזרות לנו לבטא חלק מהן".

ויש גם עוקבים שמציעים מילים חדשות: נעמה זלנר, למשל, הציעה את המילה נָמְנֶמְנׇעַה, לתיאור התקדמות תוך כדי נמנום חושים, ומאיה ברנס פינצ'וק — את המילה שְׁבִיטִים לחטופי 7 באוקטובר ששבו משבי חמאס. ויש מי שמבקשים עזרה במציאת מילה. "איזו מילה יכולה לבטא את התחושה של כאלה כמונו שיצאו מהבית הבוער והסתתרו בממ"ד למשך שעות רבות?", כתבה להם מישהי.

יש מילים שכבר תפסו. למשל נַחְמֵימוֹת."המילים מצליחות לזקק תחושות וחוויות — וכשזה כתוב בשחור־לבן ברור, אנשים מרגישים שהם עוברים את אותם תהליכים פסיכולוגיים ורגשיים", אומר בדוח קרן, ומביא לדוגמה את המילה הֶדְלֶק שפירושה "הבזק רגעי של הכרה במציאות קשה מנשוא המוחלפת מיד בהכחשה והימנעות. זה מין סימפטום של פוסט טראומה שכולנו חווים. מין תחושה קשהשלא מבינים מה היא — ואז באמצעות המילון שלנו מוצאים לה הסבר. התחושה היא ממש תרפויטית".