לכל בעיה ועדה: הממשלה הקימה 22 ועדות שרים, וזו רק תחילת הקדנציה

22 ועדות שרים ועוד ועדה ציבורית אחת הספיקה ממשלת נתניהו למנות מאז הקמתה לפני כחצי שנה. הספק לא רע שיש מי שיחשוב שאולי הוא מסמן פעלתנות יתר. עם זאת, ניסיון העבר מלמד שממשלות ישראל לדורותיהן מאוד אוהבות להקים ועדות, בעיקר כדי לצאת ידי חובה ולהימנע מצורך של קבלת החלטות במליאת הממשלה.

הממשלה רשאית להקים ועדה בכל תחום שהיא מוצאת לנכון, עם זאת, ישנן כמה ועדות שקיומן מחויב על פי החוק, כמו הקבינט המדיני־ביטחוני. בכל ועדה חברים כמה שרים ואחד מהם מוגדר כיו"ר הוועדה. סמכויותיו בישיבות דומות לאלו של ראש הממשלה בישיבות הממשלה והוא שקובע את מועד התכנסות הוועדה ואת הנושאים שעל סדר יומה.

הממשלה היא זו שמסמיכה את ועדות השרים לעסוק ולהחליט בנושאים שונים, ובכך היא אמורה לייעל את עבודתה. החלטה של ועדת שרים מקבלת תוקף של החלטת ממשלה, אם כעבור שבועיים מיום הפצתה לשרים לא בחר אף שר להגיש עליה ערר.

הממשלה הנוכחית מנופחת במיוחד עם 30 שרים (לא כולל את יו"ר ש"ס אריה דרעי שפוטר בינואר 2023) וחמישה סגני שרים. לפיכך, לשרים העומדים בראש הוועדות קל יותר לקדם את נושאיהם בוועדות השרים על פני דיון כולל בממשלה. הבעיה היא שוועדות השרים הרבות לא כל כך טורחות לקדם את הנושאים שלשמן הוקמו. הן בקושי מתכנסות ולא מקבלות החלטות: נכון להיום, ב־16 מתוך 22 הוועדות שהוקמו לא התקבלה כל החלטה (בהתאם לנתוני אתר מזכירות הממשלה). יתר על כן, חלק גדול מהשרים חברים ברוב ועדות השרים, ועל כן הם לא מצליחים להגיע לכל הישיבות, כשהוועדות הללו בכלל מתכנסות.

רוב הממשלות מקימות את אותן ועדות שרים ייעודיות. אלא יש מי שמוסיפה ועדות שרים, כמו הממשלה הנוכחית שהקימה ועדה ליוקר המחיה, בנוסף לקבינט החברתי־כלכלי, והגדילה לעשות עם מינוי ועדת שרים לענייני קבורה.

בשבוע שעבר כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו בחגיגיות את ישיבתה הראשונה של ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה. שני שרים בכירים שמופקדים ישירות על הנושא כלל לא הגיעו לאותה ישיבה היסטורית: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שנימק זאת בלוח זמנים עמוס, ושר הכלכלה ניר ברקת ששהה בארה"ב.

מאחורי הקלעים מתנהל מאבק בין נתניהו שמעוניין להוביל את המדיניות, לנוכח הבטחותיו בבחירות להוזיל את יוקר המחיה, הארנונה, המשכנתא ועוד, ורק רואה בינתיים כיצד הם מתייקרים. שר האוצר סמוטריץ' מבקש מצידו שההמלצות יגובשו בוועדה הציבורית שהקים בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין, שכיהן בתפקיד בתחילת תקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש הממשלה. הוועדה אמורה להציג מסקנות ראשוניות ב־20 ביוני 2023.

בוועדה צפויים להיות חברים דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים, ומנכ"ל האוצר הנוכחי שלומי הייזלר. בנוסף גם שר הכלכלה ברקת מבקש להטביע את חותמו על הפחתת יוקר המחיה.

בכלל לא ברור מדוע הוקמה ועדת השרים למלחמה ביוקר המחיה, הרי הצוותים במשרדי האוצר והכלכלה יכלו לנצח על המלאכה ולגבש תוכנית סדורה. יוצא אפוא שהוועדה ליוקר המחיה עשויה לקבל החלטות מסוימות, והוועדה בראשות סלבין עשויה להציג המלצות אחרות. אולי הפתרון יהיה הקמתה של ועדה נוספת שתתאם בין כל הוועדות.

בנוסף, נוצרו כפילויות ובירוקרטיה רבה בעבודת שלוש הוועדות הללו. כשמסתכלים על הרכבי ועדות השרים רואים את הבלגן: בראש הקבינט החברתי־כלכלי עומד נתניהו והוא מונה 15 שרים ובראש ועדת השרים למאבק ביוקר המחה גם עומד נתניהו וחברים בה 14 שרים. תשעה מחברי ועדת השרים ליוקר המחיה חברים גם בקבינט החברתי־כלכלי. השרים שחברים בקבינט החברתי־כלכלי ולא חברים בוועדה ליוקר המחיה הם שרת התחבורה מירי רגב, שר המדע והחדשנות אופיר אקוניס ושר התרבות מיקי זוהר. השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי ושר הקליטה אופיר סופר חברים בוועדה ליוקר המחיה, אך אינם חברים בקבינט החברתי־הכלכלי.

יצוין כי ההצעה הראשונית להקמת ועדת יוקר המחיה כללה רק 11 שרים ורק ברגע האחרון נוספו עוד שלושה שרים. למשל, שר הקליטה סופר צורף בעיקר כדי לתת משקל ועוד קול בוועדה לראש מפלגתו, שר האוצר סמוטריץ’. וכך צורפו כמשקל נגד עוד שני שרים מהליכוד, שר התיירות חיים כץ ושר התקשורת שלמה קרעי. כך יש לליכוד רוב בוועדה – שמונה מבין 14 חבריה.

רשימת הוועדות שמעסיקה את הממשלה אינה עוסקת רק בנושאים הבוערים בכיסו של הציבור. שר הדתות מלכיאלי, למשל, עומד בראשות הוועדה לענייני קבורה, ושר השיכון יצחק גולדקנופף הוא ממלא מקומו, וממונה על תפעולה. מטרתה של הוועדה היא לקבוע מדיניות של קבורת שדה – כלומר לא קבורה בקומות, וכל זאת בהתאם להסכם הקואליציוני. בעת הקמתה לפני שלושה חודשים נקבע שהיא תציג מסקנות עד ל־6 ביוני 2023. אף שהמועד חלף בשבוע שעבר - לא הוצגו המסקנות. ממילא המתים לא ממהרים לשום מקום. בתוקף תפקידו מכהן השר גולדקנופף גם כיו"ר קבינט הדיור, שמונה עשרה שרים. מחציתם מהליכוד. למרות משבר הדיור המחריף וההאטה בענף, הקבינט התכנס רק פעם אחד מאז הקמתו בינואר 2023.

לעומתה ועדה השרים לענייני פנים, שירותים תכנון, ושלטון מקומי בראשות שר הפנים משה ארבל מגלה פעלתנות. הוועדה, שעוסקת בתכנון ומאשרת בין היתר העברת מתחמים ענקיים לתכנון בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה (הותמ"ל), הוקמה לפני חודשיים וחברים בה תשעה שרים. לזכותה ייאמר שכבר קיבלה חמש החלטות ובהן הקמת מתחמי דיור מועדף ביקנעם, חולון, רחובות, רמלה, קריית עקרון ועוד.

ועדת השרים לפיתוח הגליל הנגב והחוסן החברתי בראשות השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית היא כה חשובה שחברים בה 15 שרים, לא פחות, אבל עד כה היא לא פרסמה אף החלטה. יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קיבל הבטחה מנתניהו בסוף ינואר לתוספת של 2 מיליארד שקל לתקציב משרד הנגב והגליל בשנתיים הקרובות. לאחר שגילה לפני כחודש שהגיעו רק כ־400 מיליון שקל, הוא יצר משבר קואליציוני והובטח לו ש־250 מיליון שקל יועברו מעודפי תקציב. לאן ילך הכסף? נחכה לוועדת השרים.

הוועדה הפעילה ביותר היא ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, שמתכנסת באופן קבוע מדי יום ראשון לאחר ישיבת הממשלה, ודנה בכל הצעות החוק הממשלתיות והפרטיות שנדונות באותו השבוע במליאת הכנסת.

הקמתו של הקבינט המדיני־ביטחוני אמנם מחויבת על פי חוק, אבל פעמים רבות העדיף רה"מ נתניהו לכנס התייעצות מצומצמת עם שרים כמו שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר ש"ס אריה דרעי (שכיהן כשר הפנים ובריאות) במקום לכנס את הקבינט כולו, ככל הנראה כדי שלא להיוועץ בשר לביטחון לאומי בן גביר. דרעי עדיין מוזמן מפעם לפעם לקבינט המדיני־ביטחוני, אף שכבר אינו שר בממשלה.

ועדת השרים לענייני השב"כ מחויבת אף היא לפי החוק. אבל מה עושה בה שר החינוך יואב קיש? הוועדה עשויה לשמש כמשקל נגד לשר לביטחון לאומי, ביחד עם ראש הממשלה העומד בראש הוועדה, יואב גלנט ויריב לוין. המינויים של כל היתר, למעט קיש, מחויבים על פי החוק והיא עוסקת בפעילות השב"כ. החלטותיה לא מפורסמות.

ועדה מעניינת, שהייתה אמורה לתפוס כותרות בעידן של מודעות גוברת לשינויי האקלים, היא ועדת השרים לענייני האקלים. הוועדה בראשותה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן עדיין לא פרסמה אף החלטה.