הבריאות הולכת ומתייקרת, וזה האתגר הגדול של החדשנות ברפואה

בסרט השני בטרילוגיה "בחזרה לעתיד", נכנסים מרטי מקפליי ודוקטור אמט בראון אל מכונית הדלוריאן הישנה ומתעופפים להם באוויר יחד עם מאות מכוניות מעופפות אחרות, כשאחת מהן כמעט מתנגשת בהם חזיתית. "מה לכל הרוחות זה היה?", שאל מקפליי, ומיד קיבל תשובה מהדוקטור: "מונית". השנה הייתה 1989 והעתיד המתואר לא יכל היה להיראות רחוק ודמיוני יותר.

והנה, רק בשבוע שעבר הודיעה רשות התחרות יחד עם רשות התעופה האזרחית ומשרד התחבורה, שהשלב השני ב"מיזם הרחפנים הלאומי" יוצא לדרך. פיילוט של מוניות מרחפות, ממש כמו בסרט, רק בלי נהג. על זה אפילו סטיבן ספילברג לא חשב.

בשונה מתחום התחבורה, עולם הרפואה דילג מזמן על שלב הפיילוט. רובוטים הם כבר חלק בלתי נפרד מהנוף הכירורגי, לוקחים חלק בשורה ארוכה של ניתוחים ומצליחים להגיע למקומות שהרופאים לבדם מעולם לא הצליחו – הכל בליווי מצלמות זעירות ומגוון אמצעים שמדייקים ומשפרים את איכות הביצוע. בעתיד הלא מאוד רחוק, יש שיאמרו כמעט מעבר לפינה, ננו-רובוטים יוכלו לנוע בתוך גופו של המטופל ולבצע פעולות שונות באופן כמעט אוטונומי.

אחת השאלות הנפוצות שמופנות אליי מכל עבר, ודאי בשל כובעי כיו"ר איגוד מקצועי, היא האם אני לא חושש שביום מן הימים הרובוטים יחליפו את הרופאים והרופאות. תשובתי דומה לזו של כל מי שמכיר את התחום הזה מקרוב: הטכנולוגיה לא מהווה איום, אלא להיפך – רק הזדמנות. היא מאפשרת לנו לאבחן טוב יותר בעיות, לדייק טוב יותר פעולות, להפגיש אותנו וירטואלית עם ילד שנמצא 400 ק"מ מאיתנו או לייצר סימולציות מיוחדות שעוזרות לנו לגדל פה דור של רופאים הרבה יותר מוכשרים מאיתנו. כשאני הייתי סטודנט לרפואה למדנו אנטומיה באמצעות גופות שנתרמו למדע, אבל היום לומדים אנטומיה על ידי אפליקציות מהפכניות של מציאות מדומה בתמונות תלת ממד מרהיבות ומדויקות באופן בלתי רגיל. למעשה, באופן פרדוקסלי, לא רק שהטכנולוגיה לא תחליף את הרופא – היא תעצים אותו, תפנה לו יותר זמן (פחות ביורוקרטיה) ותהפוך את הרפואה כולה לאנושית יותר.

כאן נכנס האתגר הגדול שלנו בתחום החדשנות הרפואית: השימוש בטכנולוגיה לא רק ככלי רפואי, אלא ככלי ניהולי וארגוני. הרפואה לא רק מתקדמת בקצב מסחרר, היא גם מתייקרת בהתאם. זה הופך את השמיכה התקציבית הקצרה, לקצרה עוד יותר. מספיק להתבונן כל שנה מחדש בפער ההולך וגדל בין העלות הנדרשת לכל אותן תרופות וטכנולוגיות מומלצות, לבין התקציב שהוקצה על ידי הממשלה עבור התוספת לסל התרופות. מדינת ישראל חייבת להשקיע יותר במערכת הבריאות, על כך אין חולק, אבל במקביל אנחנו מוכרחים לרתום את מיטב המוחות כדי שהטכנולוגיה תאפשר לנו להפחית ביורוקרטיה, לייעל ולקצר תהליכים ולהוזיל עלויות – כל זה תוך שימור ואף שיפור בבטיחות ובאיכות. זה אולי פחות מרגש מהמצאה של תרופה או טכנולוגיה פורצת דרך – אבל זה בהחלט צפוי להציל חיים, ואפילו הרבה.

ציון חגי יו"ר ההסתדרות הרפואית ועידת התחזיות

לא רק שאין לנו עניין כרופאים לבלום את החדשנות, אנחנו עושים הכל כדי לקדם אותה. רק לאחרונה הקמנו בהסתדרות הרפואית את החברה המדעית ל- Health-Tech, חברה שמרכזת את כל המאמצים בתחום החדשנות ומובילה בין היתר יצירת שפה משותפת של ממש בין תעשיית ההיי-טק לעולם הרפואה. במסגרת אחד הפרויקטים המרכזיים של החברה, רופאים בכירים עוברים הכשרה מיוחדת במשך שנה שלמה ומשתלבים בעבודה מעשית למשך תקופה בחברות גדולות מהתעשייה. הרעיון הוא להפוך את הרופאים האלה, מתוקף כישוריהם החדשים, למובילי ומקדמי החדשנות במוסדות הרפואיים, בדגש על תחומים כמו בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק רפואיים (Big Data), הדפסה בתלת מימד (3D), מציאות רבודה (Augmented reality) ועוד.

גם למדינה, כמובן, יש תפקיד מפתח: להשקיע יותר בחדשנות ברפואה, בבריאות דיגיטלית. בקופות החולים ובבתי החולים יודעים לרוץ היום קדימה באמצעות שיתופי פעולה יוצאי דופן עם חברות סטארט-אפ רפואיות, ולעיתים קרובות זו דווקא המדינה שבולמת אותם. אם נדע לרוץ יחד – השמים הם הגבול.

פרופ' ציון חגי הוא יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל