הפרדת כוחות בין שותפים בחברה פרטית

המילים "עד שהמוות יפריד ביננו" נאמרות בחלק משבועות הנישואין בלעז. גם שותפות בחברה פרטית יכולה להימשך עד המוות, אולם רבים השותפים ה"מתגרשים" קודם לכך. כך, במקרים של קיפוח או משבר אמון חריף בין שותפים, בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעיף 191 לחוק החברות ולהורות על הפרדת כוחות בין השותפים.

משבר אמון בין בעלי מניות עשוי להיחשב כקיפוח

סעיף 191 לחוק החברות מאפשר לבעל מניות בחברה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבלת סעדים לשם הסרת קיפוח או מניעתו. חוק החברות אינו כולל הגדרה למונח "קיפוח", אולם, ככלל, מקובל לראות קיפוח כחלוקה בלתי הוגנת של משאבים בין בעלי המניות. הפסיקה הכירה בנסיבות שונות כמקפחות, ובכללן משבר אמון בין בעלי מניות בחברה פרטית אשר מנוהלת כמעין-שותפות. "מעין שותפות" הינה חברה פרטית אשר, הלכה למעשה, מתנהלת כשותפות בשל מאפייניה, ולפיכך חלים על בעלי המניות שלה זכויות וחובות הלקוחים מדיני השותפויות.

שיקול הדעת הרחב של בית המשפט

לבית המשפט מסור שיקול-דעת נרחב לשם מציאת הפתרון אותו הוא רואה כצודק ונכון למצב של קיפוח או מצב של אובדן אמון בין בעלי מניות בחברה. כך, בית המשפט רשאי להחליט להושיט סעד או להימנע מכך (אף אם מצא כי אכן התקיים קיפוח); הוא רשאי לפסוק סעד שלא נתבע; לתת הוראות לניהול החברה, וכן להורות על הפרדת כוחות ועל אופן ההיפרדות.

לעניין הפרדת כוחות, ככלל, במצב טיפוסי של צד מקפח מול צד מקופח, דרך המלך היא רכישה כפויה של מניות המקופח בידי המקפח, הגם שישנם מקרים בהם דווקא הצד המקופח חויב לרכוש את מניותיו של הצד המקפח.

כאשר נוצר צורך לבצע הפרדת כוחות בין בעלי מניות מבלי שקיים קיפוח, בתי המשפט מתאימים את מנגנון ההיפרדות לנסיבות בהן מדובר. להלן מספר דוגמאות לדרכי היפרדות שנקבעו על ידי בתי המשפט.

"שיטת המעטפות" – השיטה המועדפת בנסיבות של הפרדת כוחות מחמת אובדן אמון

בפסיקה נקבע, כי דרך המלך להפרדת כוחות במצב של אובדן אמון בין בעלי המניות בחברה המהווה מעין שותפות, היא "שיטת המעטפות". שיטה זו מתאימה בנסיבות המצדיקות גישה שוויונית בין בעלי המניות. כך למשל, כאשר כלל לא קיים צד מקופח או כאשר כל אחד מבעלי המניות פעל בצורה מקפחת באופן המאיין את התנהלותו המקפחת של האחר. בתי המשפט קבעו, כי שיטה זו עדיפה על פני התמחרות מסוג BMBY (buy me buy you) בין היתר מהטעם שאין בה כדי להקנות יתרון מוקדם לצד הניצע.

"מכרז מחיר שני" – כחלופה לשיטת המעטפות

שיטה נוספת אשר יושמה בפסיקה להפרדת כוחות שוויונית היא "מכרז מחיר שני". במסגרת שיטה זו מגישים הצדדים את הצעותיהם באופן סימולטני, כאשר הצד שהציע את ההצעה הגבוהה רוכש את חלקו של השני, אך הרכישה מתבצעת לפי המחיר הנמוך מבין שתי ההצעות. מדובר במנגנון הלקוח מתחום המכרזים ואשר מבוסס על תורת המשחקים. שימוש במנגנון זה צפוי להוביל להגשת הצעות המשקפות את השווי האמיתי אשר כל אחד מבעלי המניות מייחס לחברה, הואיל ומניותיו בחברה עשויות להירכש על פי השווי שהוצע על ידו.

עו"ד סיני אליאס | צילום: יח"צ

"מכירה כפויה" – העדפת בעל מניות שהינו בעל זיקה עודפת

במקרים בהם קיימת זיקה עודפת של אחד מבעלי המניות על פני בעל המניות האחר, קיימת הצדקה לסטות מהפרדת כוחות במנגנון שוויוני, ובמקרים אלו הורו בתי המשפט על הפרדת כוחות באמצעות "מכירה כפויה". כך למשל, בפרשה בה בעל מניות אחד היה מייסד החברה ובעל הידע המקצועי בתחום פעילותה, ואילו בעל המניות האחר היה משקיע פיננסי בלבד, כפה בית המשפט על בעל המניות המשקיע למכור את מניותיו לבעל המניות המייסד. יש לציין, כי בפסיקה נקבע, כי כאשר זיקתם של כל בעלי המניות חורגת מזיקה כלכלית-הונית גרידא, אזי לא די בזיקה העודפת של אחד מהם כדי לכפות על האחר למכור לו את מניותיו

מנגנונים נוספים להפרדת כוחות

מנגנוני הפרדת הכוחות שפורטו לעיל, אינם ממצים את המנגנונים שנבחנו ויושמו בפסיקה. הקו המנחה הוא התאמה של מנגנון הפרדת הכוחות לנסיבות בגינן פנה מי מהצדדים בבקשה להפרדת כוחות מלכתחילה. השיקולים לבחירה במנגנון המתאים הינם שיקולים משפטיים וכלכליים.

עשה ואל תעשה

לאור מגוון הסעדים הרחב אותו רשאי בית המשפט להעניק במקרה של קיפוח או אובדן אמון בחברה פרטית, ולאור הקשר הישיר שקיים בין הנסיבות שקדמו להליך הפרדת הכוחות לבין הסעד שניתן יהיה לקבל, קיימת חשיבות מכרעת להתנהלות נכונה עובר לנקיטת ההליך המשפטי. ואם נחזור לאנלוגיה שבפתח הדברים, התנהלות בני הזוג-השותפים עובר להיפרדותם, עשויה להיות מכרעת בכל הנוגע לאופן שבו תתבצע ההיפרדות, ולשני המקרים נכון המשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה".

מאת עו"ד סיני אליאס הבעלים של משרד עורכי דין המתמחה במאבקי שליטה בחברות ובסכסוכי שותפים.

d&b – לדעת להחליט