יישובי הצפון מאבדים אמון בממשלה: "מתחילת המלחמה אין גוף שלוקח אחריות"

תושבי הצפון שתלו את יהבם על "אופק צפוני", מינהלת שהקים שר הביטחון יואב גלנט לשיקום היישובים שלאורך הגבול, התאכזבו למצוא גוף בלי תקציבים ברורים וסמכויות רחבות שגם מנהליו לא יודעים לנקוב בסכומי הביצוע שזמינים להם. גם מי שציפה לפגוש לפחות את האחות התאומה של מנהלת תקומה מהדרום התאכזב לקבל זרוע מטעם משרד הביטחון, זרוע שנחושה לא לעסוק בדבר פרט לביטחון.

אופק צפוני החלה לפעול לפני כשבועיים בקו היישובים של עד 9 קילומטר מגבול לבנון, בתא שטח שכולל 18 רשויות מקומיות עם כ־250 אלף תושבים. היא מעסיקה 17 בעלי תפקידים ומשימת הדגל שלה היא להתניע, בשלב הזה רק באופן חלקי, את התוכנית "מגן הצפון" שמדברת על מיגון ישובים שבמרחק של עד 9 קילומטר מהגבול.

מגן הצפון אושרה בממשלה כבר לפני כחמש שנים, היקפה הכולל היה אז כ־5.5 מיליארד שקל. היא היתה אמורה להתבצע במתווה רב־שנתי של כחצי מיליארד שקל בשנה אך בפועל בוצעו ממנה כחצי מיליארד שקל בלבד. שאר התוכנית לא תוקצבה והיא הוזנחה ונשכחה למרות שבצדה השני של הגבול פצצות הענק של חיזבאללה לא הפסיקו לתקתק לרגע.

גלנט מינה לראש המינהלת את תא"ל (במיל') דוד סויסה, בעברו הרחוק קצין התותחנים הראשי בצה"ל, בעברו הפחות רחוק יועצו הפוליטי וראש המטה שלו בתקופה שהיה שר השיכון, תפקיד שממנו הוא נאלץ להתפטר מאוחר יותר בשל ניגוד עניינים שנוצר בהיותו חבר מועצת עיריית עפולה.

לפי גורם ביטחוני, על הפרק תקציב של כ־1.4 מיליארד שקל, שעדיין טעון באישורים, כדי להתחיל עבודות מיגון ראשונות בשטח על בסיס מגן הצפון הנשכחת. לדבריו, הקלות רגולטוריות שמזמן מצב החירום יפשטו תהליכים ויקצרו לוחות זמנים. התוכנית המקורית מעדיפה למגן יישובים שנמצאים בקו של עד 2 קילומטר מהגבול עם לבנון. אלא שכעת, יישובים אלה שוממים, ריקים מתושביהם והתנועה אליהם ובתוכם קשה ומוגבלת, חשופה לחוליות הנ"ט של חיזבאללה ובאופן שלא מאפשר לעשות בהם עבודות מיגון. ייתכן שמן ההפקר הזה תרוויח קריית שמונה.

גם בקריית שמונה המצב בכי רע. רוב תושביה פונו בתחילת הלחימה למקומות מקלט בכל רחבי הארץ ונראית כעיירת רפאים. לפי גורם ביטחוני, לפחות בקריית שמונה התנועה מתאפשרת בחופשיות יחסית לשאר היישובים הסמוכים לגדר כך שהיא יכולה להיות מקום טוב בשביל להתחיל בו את מבצע המיגונים הנדרש.

גמגומים על התקציב

בד בבד המנהלה של סויסה פועלת להשלמת חוסרים בכיתות הכוננות בעשרות ישובים הסמוכים לגבול, מעבה ומציידת אותן ונמצאת בעיצומו של סקר נזקים בניסיון להתכנס לאומדנים. היא מתכננת להתחיל בימים הקרובים עבודות שיקום ראשוניות, כמו סגירת פרצות בבתים ומבנים שניזוקו מטילי חיזבאללה או מהפעילות האינטנסיבית של הארטילריה והטנקים של צה"ל שפועלים מתוך היישובים וגורמים להרס גדול לא פחות מזה שגורמים הטילים והרקטות של חיזבאללה.

לפי גורם ביטחוני, עבודות השיקום ימומנו בלי הגבלה תקציבית בידי משרד הביטחון. לפי אותו גורם, במשרדי הממשלה מתגלגלת בימים אלה הצעת מחליטים שאמורה לממן תוכניות אזרחיות לצפון בהיקף כולל של מעל 3 מיליארד שקל שיטיבו עם היישובים והתושבים וישביעו את רצון ראשי הרשויות. "עניין של שבוע או שבוע וחצי שזה יעבור את כל השרשרת. אולי ראש הממשלה יבוא לצפון כדי להכריז עליה", אמר.

ראשי רשויות בצפון למדו להאמין רק למה שהם רואים. בימים האחרונים, אחרי שהבינו לאן מהלכיה של מינהלת אופק צפוני פונים, הם הרגישו שהמדינה צוחקת להם בפרצוף, ולא בפעם הראשונה. ניחא הגמגומים שהם מקבלים כשהם שואלים על תקציבי המינהלת, אלא בעיקר ההתמקדות שלה ברכיבי ביטחון בלבד שלא פותרת להם את הקשיים בחיים עצמם.

שם תוהים בתסכול אם מישהו שכח שמנרה, כפר יובל, דוב"ב ושתולה הם מקומות שגרים בהם אזרחים. על הפרק עומדות סוגיות בהולות שקשורות להתאמת מוסדות החינוך למציאות הביטחונית שמתהווה, כך גם בכל הקשור לפיתוח שירותי הבריאות והרווחה שיתמכו בתושבים שיום אחד יחזרו, ענייני פרנסה, תעסוקה ומסחר. אלה ימשיכו לחכות לאופרטור אחר.

"המדינה לא מתעוררת"

"אין דבר כזה מינהלת בלי כסף, כי אם אין כסף אין מינהלת", אומר ראש המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, "אופק צפוני ממילא לא מביאה את הפתרונות שדורש השטח. יש שם אנשים טובים ומקסימים עם כוונות טובות אבל אין שם תכלית. השטח זקוק לאופרטור עם סמכות ואמירה מול כל משרדי הממשלה, שיהיה צינור להזרמת תקציבים. נכון לעכשיו לאופק צפוני אין משמעות מהבחינה הזאת. מה שיותר משמעותי זה שמעל שלושה חודשים מתחילת המלחמה אין גוף מתכלל שלוקח אחריות על המצב בצפון, אין סמכות, אין כתובת. המרכולים, גם בקריית שמונה, סגורים וספקי גז לא מגיעים. יש ליד הגבול יישובים בלי חשמל וצוותים של חברת החשמל לא יכולים להגיע כי חיזבאללה יורה טילים".

ראש מועצת מטולה דוד אזולאי לא מאוכזב כי לא פיתח ציפיות. לדבריו, הוא לא עובד ולא מתאם מהלכים עם אופק צפוני כי הוא "לא מאמין במינהלות ובמפעלי ג'ובים כאלה". את מה שצריך הוא מנסה לתאם ולסגור ישירות עם משרד הביטחון ושאר הרשויות. לא תמיד זה הולך לו חלק.

"סגרתי עם מס רכוש שלא מתקנים כלום, פרט למה שמחייב איטום של פרצות מגשמים וחדירת בעלי חיים", הוא אומר. "ממילא אותם מקומות ייפגעו שוב. כמעט אין יום שמטולה לא חוטפת טיל". בינתיים, הוא טוען שהמדינה לא מתפקדת, לא מסוגלת לפתור אפילו בעיות שוליות שבטלות בשישים לעומת הבעיות הרות הגורל שמעסיקות ועוד יעסיקו את הצפון. "יש לי כאן תושבים שנתנו את הבתים שלהם לחיילים שממש גרים בהם מתחילת הלחימה ופועלים מתוכם. המינימום זה שהמדינה תשלם את הוצאות החשמל והמים, אבל סוחבים אותנו עם זה כבר שלושה חודשים", אומר.

520 אתרי נזק בקריית שמונה

לפי ראש המועצה מתחילת הלחימה הקהילה של מטולה התפזרה לכל עבר, והוא לא בטוח שבשוך הקרבות רבים מתושבי המושבה ישובו אליה. "כשהמלחמה החלה, 80% מהתושבים פונו לבתי מלון בטבריה ומאז מצאו לעצמם סידורים אחרים כי כמה אפשר לגור בבית מלון. הם מקבלים מהמדינה מימון על כל יום שבו הם מפונים ושוכרים דירות ביישובים שמרוחקים מקו האש, מסדרים מסגרות חינוך לילדים, מתרגלים לחיי שגרה, לאט לאט נוטעים בהם שורש. רבים מהם כבר לא יחזרו למטולה. מי שיחזור הם ותיקי המושבה, בעלי הנחלות ואלה שאין להם ברירה. והמדינה לא מתעוררת".

בינתיים, אין אומדן ברור של היקפי הנזק ביישובי הצפון. במטולה נספרו עד כה 75 אתרי נזק, במושב שתולה כ־45, בקריית שמונה כמעט 520. שמאי מס רכוש פתחו עד כה כ־7,000 תיקים על נזק, כולם בתווך שבין 2 ל־9 קילומטר מהגבול. היקף הנזק המוערך כעת הוא כחצי מיליארד שקל, מספר שעוד יתפח כשהשמאים יורשו לגשת לאתרי הרס ביישובים של עד 2 קילומטר מהגדר כשהמצב הביטחוני יאפשר זאת.

כל זאת על רקע עוד סוף שבוע מתוח בצפון עם איומים הדדיים בין ישראל לחיזבאללה וחילופי אש לאורך הגזרה. יו"ר הסיעה של חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני מוחמד רעד טען ש"ישראל לא מוכנה למלחמה שחיזבאללה הכין לה", ושר הביטחון גלנט העביר ביום שישי, פעמיים, מסר מזהיר לכיוון לבנון והבהיר כי ישראל מתקרבת לנקודת הכרעה בצפון.