צביון השכונה במחלוקת: תוכנית התחדשות עירונית מאיימת על בית עגנון בירושלים

תוכנית התחדשות עירונית בירושלים מאיימת על בית הסופר ש"י עגנון ומציתה ויכוח נוקב בין התושבים לעיריית ירושלים.

מדובר בתוכנית שאושרה לבניית בניין בגובה שש קומות ברחוב קלאוזנר 14 שבשכונת תלפיות בירושלים. לכאורה מדובר בעוד פרויקט התחדשות בשכונה ותיקה, ואולם במקרה זה המבנה השכן הוא בית הסופר זוכה פרס הנובל ש"י עגנון, שהוא גם אתר מורשת לאומי. המועצה לשימור אתרים, עמותת בית עגנון ושכנים אחרים מהרחוב חוששים שהפרויקט החדש יחסל את שורת הברושים הנהדרת שהסופר נטע במו ידיו בצד הבית, ומעבר לכך שיהרוס את מרקם הרחוב ההיסטורי.

שכונת תלפיות בירושלים היא אחת משש שכונות בעיר שתוכננו בשנות ה־20 של המאה שעברה כ"שכונות גנים" על ידי האדריכל ריכרד קאופמן. התושב המפורסם ביותר של השכונה היה הסופר ש"י עגנון, שבנה את ביתו ברחוב קלאוזנר 16 בשנת 1931. את הבית בן שתי הקומות תכנן האדריכל פריץ קורנברג בסגנון מודרני, כולל גמר טיח ולא אבן. קומת הכניסה כללה את חדרי המגורים של משפחת עגנון, והקומה השנייה של הבית הוקדשה לחדר עבודה וחדר מגורים לעגנון.

לאחר פטירתם של עגנון ושל רעייתו אסתר, הבית נרכש על ידי עיריית ירושלים ופעל כבית ספרות ותרבות. הבית עבר תהליך שיפוץ ושימור ונפתח מחדש לקהל ב־2009.

התוכנית שלה מתנגדים אנשי עמותת ש"י עגנון והמועצה לשימור אתרים היא יוזמה של איש העסקים אליסף פילץ. התוכנית שעליה חתום האדריכל יצחק קטורזה כוללת בניין בגובה שש קומות ובו 22 יחידות דיור, ושלוש קומות חניון בתת־הקרקע. שטח המגרש הוא 630 מ"ר.

ההתנגדות של המועצה לשימור אתרים קובעת כי התוכנית אינה תואמת את התב"ע של שכונת תלפיות שמאפשרת בנייה בגובה שלוש קומות עם 75% בנייה, שבניין בגובה של שש קומות אינו עונה על הגדרת רחוב קלוזנר כמרקם לשימור עם בנייה נמוכה ושבניית החניון התת־קרקעי בתחתית המגרש תגרום לחיסול העצים הוותיקים במגרש ובסביבתו, כולל שורת הברושים הוותיקים בבית הסופר עגנון.

איציק שוויקי, מנהל המועצה לשימור אתרים בירושלים, זועם על אופן קידום התוכנית: "שכונת תלפיות היא שכונת הגנים הראשונה של ירושלים. רק לשם המחשה, ברחביה ההיסטורית, שגם היא שכונת גנים, מותר לבנות רק עד 4 קומות. במקרה הזה העירייה נתנה אישור ל־6 קומות ול־20 יח"ד. התוכנית תהרוס את הרחוב הצר ואת כל הצמחייה שבגן בית ש"י עגנון".

ההתנגדות של בית עגנון, שעליה חתומה אורית מיטל, המנכ"לית של הבית, מתמקדת בהשפעת המבנה החדש על הבית: "רחוב קלאוזנר הוא רחוב מגורים שקט. כך היה בחייו של הסופר, כשהעירייה הציבה שלט שבו ביקשה מהעוברים ושבים לשמור על השקט כדי לאפשר לחיי הרוח של הסופר, בני ביתו וחוג מכריו להתחולל ללא הפרעה, וכך גם היום. אנו חוששים מההמולה שתגרום תנועת כלי הרכב הנוספת, ברחוב הצר ממילא, ומכמות הדיירים שיתווספו".

בהתנגדות נוספת לתוכנית, שהוגשה על ידי פרופ' מיכאל בן אור, המתגורר ברחוב קלאוזנר 15, מול הפרויקט המתוכנן, טוען בן אור כי "בניין כה גבוה יאפיל על סביבתו ויהווה מפגע ויזואלי ויגרום לתחושת צפיפות. למותר לציין שעקב שיקולי ביטחון של השגרירות האמריקאית הסמוכה אין לחרוג מגובה מותר וביטחוני ויש לתת הדעת על כך מראש ובטרם החלטה".

מעיריית ירושלים נמסר: "התוכנית מקודמת על ידי בעלי קרקע פרטיים ומותאמת למדיניות, כפי שאושרה בוועדות התכנון. הוחלט לשנות את התכנית כדי לשפר את ההתייחסות לבית עגנון שהוגדר כמבנה לשימור. ככול שיוגשו התנגדויות, הוועדות ישקלו אותן".