הסדרת העסקה מהירה לעובדים מומחים בהייטק

העידן הגלובלי והתבססותה של מדינתנו כמעצמת הייטק עולמית, הביאה את ממשלת ישראל להבין כי יש להתאים את הגישה והמדיניות לתהליכי הגלובליזציה המתחוללים ברחבי העולם, בכך לשמן ולתחזק את המכונה היצרנית הזו שנקראת תעשיית ההייטק. בשורה של החלטות ממשלה הקובעות את חשיבותן של תעשיות עתירות ידע למשק הישראלי והצורך בהגדלת כוח האדם המיומן הנחוץ לפיתוח התעשייה, נקבעו, בין היתר, הסדרים מטיבים אשר נועדו להביא להסרת חסמים בירוקרטיים וקיצור הליכים להעסקתם של עובדים זרים.

ברוח דברים זו נקבע הליך מקוצר להסדרת העסקה של עובדים מומחים בתחום ההייטק לחברות שהוכרו על ידי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, ההליך קובע הקלות והטבות משמעותיות מהן יוכלו להנות גם המעסיקים וגם העובדים.

מצידו של המעסיק:

ראשית, מתאפשרת הגשת בקשה מקוונת להעסקת המומחה הזר ובכך נחסכים הן זמני המתנה לתורים ארוכים והן סרבול בירוקרטי של ניירת מיותרת. כך מעת שהוגשה הבקשה המקוונת היא תועבר לטיפול בהליך מזורז, כאשר הצפי למתן החלטה הוא בתוך 6 ימים בלבד.

עוד בפני המעסיקים עומדת האפשרות להעסקת 'בוגר אקדמאי', כלומר עובד מומחה אשר טרם חלפו 3 שנים מאז שסיים את לימודי התואר. העסקת מומחה זר כבוגר אקדמאי אינה במחויבת בתשלום 'שכר מומחים', כך שבמהלך חצי השנה הראשונה להעסקתו, קיימת רק מגבלת שכר המינימום במשק, ולאחר מכן גובה שכרו לא יפחת מ- 150%מהשכר הממוצע במשק.

אפשרות נוספת היא העסקת 'סטודנט זר' שלומד לתואר אקדמי בישראל באחד ממקצועות ההייטק, במשרה חלקית, גם כאן אין דרישת תשלום "שכר מומחים", אלא ניתן לקבוע את שכרו ותנאי העסקתו בכפוף לדני העבודה בישראל.

המצב כיום הוא כי חברות הייטק רבות שבאפשרותם להגיש בקשה בהליך המקוצר, אינן מודעות כלל לקיומו ונאלצות לפנות בהליך הרגיל. בכך למעשה מפספסות את ההקלות וההטבות שיכלו לקבל במסגרת הליך זה.

עו"ד יעל דולב ואמיר טויטו | צילום: נמרוד קפלוטו

ומצידו של העובד:

השכלנו להבין כי אחד הקשיים במעבר לעבודה במדינה אחרת הוא הריחוק מהבית והמשפחה לתקופה ארוכה. כך בכדי להקל על תקופת השהות של המומחה הזר בישראל ניתנת האפשרות לבן/בת זוג להגיע לחיות ולעבוד בישראל ברישיון עבודה כללי, המאפשר עבודה בכל ענפי התעסוקה בישראל וללא צורך בהיתר העסקה עבור המעסיק. זאת בשונה מבני זוג של מומחים בתחומים אחרים שאינם רשאים לעבוד בישראל.

עצם מתן האפשרות לשימור על התא המשפחתי של העובד המומחה ולקיימו בישראל, הופכת את המעבר לעבודה בישראל לאטרקטיבי ותורמת להיענותם של עובדים מומחים זרים לבוא לעבוד בישראל. יתירה מכך, מאפשרת להנות מתוצריו של העובד המומחה לאורך זמן עד למיצוי מלוא התקופה המותרת לעבודה בישראל על-פי החוק.

אומנם נראה כי נוהל זה הופך לחלוטין את מדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע להשתקעותם של עובדים זרים בישראל, ולמעשה, על כל ענפי תעסוקת העובדים הזרים בישראל ועד לפרסום הנוהל, חלו מגבלות שונות על מנת למנוע את השתקעותם של העובדים הזרים במדינה, החל בהגבלת תקופת העבודה בישראל ל-63 חודשים, איסור כניסתם של קרובי משפחה לישראל הן כמבקרים והן כעובדים זרים, וכלה באיסור על ניהול חיי משפחה בישראל.

על כן, אנו סבורים שינוי הגישה והתאמתה לזמננו מבורכת, בתקווה כי הדבר יתווה את הדרך לשיפור מצבם של כלל העובדים הזרים המועסקים בישראל בענפי התעסוקה השונים. אולם זו תאלץ את מדינת ישראל למצוא פתרונות אחרים להתמודדות לגיטימית עם ניסיונותיהם של מהגרי עבודה זרים להשתקע בישראל.

צעדים ראשונים אך משמעותיים אלו, אשר מקורם ב"תכנית לאומית 'להבאת מוחות' לישראל" לצורך עידוד ופיתוח תעשיית ההייטק, יביאו להקלה מסוימת בהעסקתם של עובדים זרים מומחים וייעול הליך קליטתם בתעשייה. בתקווה כי מגמת שינוי זו, בכללותה, תעלה את כדאיותן של חברות ההייטק להמשיך לפעול מישראל, תבלום במעט את בריחת המוחות מהמדינה, תשיב הביתה את אלו שעזבו, ואף תבסס הליך רילוקיישן סדור של 'מוחות' רעננים שיפתחו שער לעוד רעיונות יצירתיים והמשך פיתוח החדשנות הישראלית, שהם ליבת התעשייה.

יעל דולב היא ראש מחלקת דיני עבודה במשרד גרוס , אמיר טויטו הוא עו"ד במשרד ולשעבר עו״ד מייצג בלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה.

d&b – לדעת להחליט