העברת מניות לא חוקית לכאורה של שלמה אייזיק לבת שלו הסתיימה בקנס

רשות שוק ההון קנסה את שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח, בכ־200 אלף שקל, כך נודע ל"כלכליסט". הקנס הוטל על אייזיק משום שהוא העביר לבת שלו את מניותיו ביונט פיננסים והשקעות הפרטית, שדרכה החזיק אייזיק בתשע סוכנויות ביטוח וכן בחברת האשראי החוץ־בנקאי יונט קרדיט שקרסה — פרשה שבה אייזיק נחשד בשורה של עבירות חמורות.

כדי להעביר מניות בחברה שמחזיקה בסוכנות ביטוח יש לקבל את אישור רשות שוק ההון. אייזיק לא קיבל את האישור ולא ביקש אותו. בנוסף, הבת שלו, בר מויאל־אייזיק, לא ביקשה גם היא היתר שליטה בסוכנויות הביטוח המדוברות.

במאי פנתה הרשות לאייזיק בכתב וביקשה ממנו להסביר את העברת המניות לבתו, שעליה למדה הרשות מבקשה שהוגשה לבית המשפט חודש קודם לכן להכריז על אייזיק פושט רגל בשל חובות של 65 מיליון שקל של החברה הפרטית שלו ליונט קרדיט הציבורית. בבקשה נטען על ידי מנהלי התביעות של יונט קרדיט כי אייזיק העביר את המניות שלו ביונט פיננסים והשקעות ובחברת אמירים פלה זהב לבתו, וכי מדובר בהברחת נכסים, מאחר שהעברת המניות נעשתה בזמן שמתנהלים נגדו הליכים לחדלות פירעון.

הרשות, שמנוהלת בידי עמית גל, טוענת כי למדה על העברת השליטה מבקשה של סוכנות יונט צפון למכירת חלק ממניותיה. מהבקשה עלה שאייזיק העביר את המניות לבתו מויאל־אייזיק, ואין לו כל אחזקה ביונט פיננסים והשקעות - וזאת בלי לבקש או לקבל היתר מהממונה להעברה.

הקנס שקיבל אייזיק מורכב מ־60 אלף שקל בגלל הפרת תנאי היתר השליטה שקיבל בכך שהעביר מניות של סוכנויות ביטוח בלי לקבל את אישור הרשות; 112.5 אלף שקל בגלל העברת המניות האלו למי שלא קיבלה היתר שליטה מהרשות; ו־25 אלף שקל בשל העברת המניות בחברת האחזקות עצמה. ב־60 הימים הקרובים אייזיק יוכל להעלות בפני הרשות טענות והסגות ביחס לקנס ואף לבקש להפחית אותו, אף שמדובר בהפרות שהרשות יכלה לדרוש גם עונש מאסר בגינן.

הקנס מהרשות הוא הצרה הקטנה של אייזיק. השבוע העבירה רשות ני"ע את תיק החקירה בפרשת יונט קרדיט לפרקליטות מיסוי וכלכלה. לפי הודעת הרשות, "החשד שעומד בבסיס החקירה הוא שבעלי השליטה בחברה, יצחק אזר, שי פנסו ואייזיק, ביצעו עבירות על חוק ני"ע וחוק העונשין, ובכלל זה עבירות דיווח, שימוש במידע פנים, גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, שיבוש מהלכי משפט והלבנת הון".

תיק יונט קרדיט נחלק לשתי פרשות: במרכז הפרשה הראשונה עומדת עסקה שבוצעה במרץ 2021 שבמסגרתה הונפקו לבעלי השליטה 2 מיליון מניות של יונט קרדיט הציבורית, שמהווים כ־29.2% ממניות החברה לאחר הקצאתן, וזאת בתמורה ל־50 מיליון שקל. במקביל, יונט קרדיט הפרטית נטלה הלוואה של 47 מיליון שקל מיונט קרדיט הציבורית, בלי שהדבר דווח למשקיעים, ובלי שהתקבלו האישורים הנדרשים במוסדות החברה.

לפי החשד של הרשות, העסקה הזו נועדה בפועל למצוא פתרון לכך שליונט קרדיט הפרטית לא היה מספיק כסף כדי לשלם את האג"ח שגייסה בתחילת 2021 בהיקף של 130 מיליון שקל. לפי החשד של הרשות, בעלי השליטה רימו את החברה הציבורית והציגו מצגי שווא במהלך אישור העסקה, ובפועל קיבלו מימון מהחברה הציבורית לרכישת המניות ללא כל תמורה, ובלי שהדבר אושר כנדרש, ומבלי שהדברים דווחו לציבור בעלי המניות.

במרכז הפרשה השנייה עומד החשד שבעלי השליטה קיבלו מיונט קרדיט הציבורית 2.4 מיליון שקל שלא כדין, כשהחשד הוא שמדובר בצ'קים של החברה הציבורית שנעלמו.

מעו"ד ערן שחם שביט מהרצוג ושות', המייצג את אייזיק, נמסר: "אנחנו שמחים שפוזרה עוד עננה תקשורתית וציבורית ביחס למר אייזיק, והתברר שבניגוד לנטען כלפיו, לא נעשתה על ידו כל הברחת נכסים וכל פעולותיו נעשו במסגרת החוק. קיבלנו לידנו את המכתב של רשות שוק ההון לפיו יש בכוונתה להטיל עיצום כספי על מר אייזיק. חשוב לומר כי מדובר בפעולה טכנית פשוטה, שהינה בקשה להיתר, שאחד מעובדי החברה הפרטית של אייזיק שכח לבצע בזמן. הא ותו לא. אין ספק כי לו הפעולה היתה מתבצעת בזמן הרי שהיא היתה מתקבלת ועומדת בכל התנאים לקבלת ההיתר".