קרן הסיוע של צה"ל נחשפת: פיצוי לבייביסיטר יש, לעצמאים זה לא מספיק

בסיס השלישות ברמת גן, שיושב על מה שנחשב ל"פריים לוקיישן" נדל"ני, מספק בשבועות האחרונים בית ליחידה חדשה שנולדה בעקבות המלחמה: קרן הסיוע לאנשי יחידות המילואים של צה"ל. ביחידה משרתים כ־210 קצינות וקצינים שבוחנים ומטפלים בבקשות, ומספר גבוה של חיילות וחיילי סדיר שנטשו את תפקידם המקורי כדי להצטרף למאמץ המלחמתי. מי שנקרא להקים את היחידה הוא תא"ל צחי חפץ ש"הוקפץ" מחופשת הפרישה שלו לטובת האירוע. זו לא הפעם הראשונה שמוקמת קרן סיוע כזו, ובעבר הוקמו קרנות דומות אחרי מבצע "צוק איתן" ואחרי מבצע "שומר החומות", אך הפעם מדובר באירוע בסדרי גודל אחרים לחלוטין.

קרן הסיוע היא המנגנון הצה"לי שמאפשר למילואימניקים להגיש בקשות במקרה שנפגעו כלכלית משירות המילואים. הקרן מאפשרת להגיש בקשות על נושאים מגוונים, בין אם מדובר באובדן הכנסה של בן או בת זוג של אנשי המילואים כתוצאה משירות ממושך, פיצויים על נזק כלכלי, תיקונים או ציוד ייחודי שהיה צריך לרכוש, החזרים על שירותים שנצרכו בעקבות המילואים כולל בייביסיטר וגם החזרים על טיפולים פסיכולוגיים או זוגיים למשרתים. הקרן הוקמה כחלק מההחלטה המשותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון יואב גלנט על תוכנית סיוע למילואימניקים בגובה 9 מיליארד שקל לשנים 2023 ו־2024. נכון לעכשיו, 2.5 מיליארד שקל מהתוכנית כבר אושרו לשימוש ו־6.5 מיליארד שקל עדיין ממתינים לאישור תקציב 2024 בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. התקציב שאושר לקרן הסיוע עומד על 270 מיליון שקל, ולאחר אישור התקציב הוא אמור לעמוד על 570 מיליון שקל.

לפי צה"ל, עד כה התקבלו בקרן כ־133 אלף פניות, ומתוכן טופלו כ־111 אלף פניות. נכון לשבוע שעבר שולמו עד כה במסגרת הקרן כ־141 מיליון שקל. מתוך הסכום הזה ההתפלגות היא: כ־34 מיליון שקל ששולמו לפיצוי לעצמאים (סכום שלא כולל את התשלום שעצמאים קיבלו מרשות המסים וביטוח לאומי), כ־30 מיליון שקל על אובדן הכנסה של בן או בת הזוג, 17 מיליון שקל על טיסות, 14 מיליון שקל לטובת משרתים שמרכז חייהם בחו"ל, 13 מיליון שקל סיוע בכלכלת הבית, 11 מיליון שקל על מענקים נקודתיים ולסטודנטים, 6 מיליון שקל על ציוד אישי ו־16 מיליון שקל על סיוע אחר (לדוגמה: תשלום על בייביסיטר).

לדברי תא"ל חפץ, מפקד קרן הסיוע למשרתי מילואים "היו לנו שלושה עקרונות שהיה לנו חשוב להקפיד עליהם. אחד זה שאנחנו מאמינים לאנשי המילואים: אם ביקשת אז כנראה שאתה צריך, לא צריך על כל בקשה לעשות ועדת חקירה. בסוף על בייביסיטר אין קבלות, תראה לי פייבוקס ומאמינים לך, וזה מוכיח את עצמו; העיקרון השני שקבענו זה ללכת על עיקרון של פשטות: יש טופס מקוון ופשוט כדי לא לסבך אותם; העיקרון השלישי שקבענו זה שהיד פתוחה והלב רחב. רוצים לתת, אל תתחילו לעשות לנו פה חשבונאות על 500 שקל, הגישה היא לתת".

אף שבקרן מדברים על כך ש"היד פתוחה והלב רחב" — גם לרוחב הלב של הקרן יש גבול. בקרן הסיוע החליטו כי הם לא מוכנים לפצות מילואימניקים על מה שהוגדר בתור "אי־שימוש", נגיד מקרים שבהם מילואימניקים ביקשו החזר על שכר דירה מפני שהם לא מתגוררים בה. בקרן קבעו כי זו סוגיה בעייתית, שכן פיצוי לשכר דירה יגרור לגיטימציה לפיצוי לביטוח של רכב שאינו בשימוש, ומשם מנוי לחדר כושר וכל דבר דומה.

דרישה נוספת שאיתה הקרן מתמודדת היא של התארגנות נשות המילואימניקים, שחלקן דורשות זכויות והטבות זהות למגויסים ובצה"ל סבורים שמדובר בדרישה מוגזמת. סיוע שמתכוונים להעניק בקרוב הוא החזר כספי על שימוש בכביש 6.

בקרן טוענים כי הם שואפים לבחון כל בקשה תוך 14 יום ומתגאים בכך שרק 250 ערעורים הוגשו מתוך 111 אלף פניות.

עם זאת, לחלק מהמילואימניקים שהגישו בקשות סיוע לקרן יש תחושות אחרות, שלא בהכרח תואמות את ההצהרות של צה"ל, בין אם מדובר על זמני טיפול ארוכים במיוחד או על תשובות שליליות לא מנומקות (התשובות מהקרן סיוע מתקבלות ללא נימוקים). "דיברו איתנו על הקרן סיוע. אמרו שפשוט צריך לבקש — כי זה מיועד לנו כמשרתי מילואים", מספר עומר, לוחם ומפקד במילואים שסיים לאחרונה כ־140 ימי שירות בגבול הצפון על החוויה שלו מול קרן הסיוע: "בצה"ל לא דאגו לנו לציוד הגנה מהגשם, אז כשחזרתי הביתה לראשונה אחרי חודש החלטתי להתארגן בעצמי וקניתי תיק נגד מים בשביל להגן על הציוד האישי שלי, וזה הוכיח את עצמו כשהיו לנו הצפות באוהלים. הגשתי בקשה, הבאתי קבלות וקיבלתי תשובה שלילית. זה מאוד איכזב אותי שאני נותן מעצמי אקסטרא ושאני מבקש דבר אחד מתוך הרבה הוצאות שהיו לי אני מקבל תשובה שלילית נחרצת". במענה לשאלה מדוע לא ערער השיב: כי "התאכזבתי מהתשובה ואין לי כוח להתעסק בזה בשביל 400 שקל".

ביקורת נוספת על קרן הסיוע ובכללי על הטיפול של המדינה באנשי המילואים מגיעה מאוכלוסיית העצמאים (שגם בקרן יודעים כי זו אוכלוסייה שמתמודדת בימים אלו עם מציאות מורכבת במיוחד). רועי מונין הוא הבעלים של עסק עצמאי ועמותה, שמשרת כשליש במילואים. לדבריו הוא נפגע בהיקף של כ־200 אלף שקל בחודש: "אני עסק קטן שמחזיק חמישה אנשים ולא הגשתי להם עדיין דרישה לפיצוי כי אני מחכה לראות אם יש להם סכומים לשלם לי. בקורונה הגשתי בקשה לפיצוי וקיבלתי 4,000 שקל. אחר כך נפתח מענק שהייתי זכאי דרכו ל־100 אלף שקל ולא קיבלתי כי הגשתי לפני כן בקשה למענק של 4,000 שקל. אני לא עושה את הטעות הזאת שוב. גם אם יביאו לי 10,000 שקל זה לא יפצה על המיליון שקל שאיבדתי. מה אני אעשה עם זה, אקנה עם זה מסטיק?" מונין אומר שדווקא מהתפקיד שלו כשליש במילואים הוא נחשף לכך שהבעיה היא רוחבית: "אני בקשר ביחידה עם עשרות עצמאים ועסקים — שכולם לא קיבלו שקל וכולם אומרים שהם לא שולחים בקשה לפיצוי מהקרן, כי זה לא רלוונטי".

אחת הבעיות המרכזיות עם המענה למילואימניקים נובעת מריבוי הגופים העוסקים בנושא, ואם מדובר על העצמאיים אז מלבד הדו־שיח מול צה"ל הם צריכים להתנהל גם מול רשות המסים וביטוח לאומי.

בצה"ל מודעים לעניין וכמענה לכך הם פועלים להשיק בימים הקרובים אתר מילואים חדש שיהיה מעין "One Stop Shop" למילואימניק שירכז את כל השירותים הממשלתיים הרלוונטיים עבורם. בין השאר, השאיפה שם היא להגיע למצב שבו כל מילואימניק יכול להגיש כל פנייה בכל נושא, בין אם מדובר באובדן הכנסה או אפילו תלונה על מחסור בנעלי חי"ר.