אמסלם, די להתבכיין. הקמתי את סייברארק ואני מרוקאי-תוניסאי

כבוד השר. אני אלון כהן, בן לאב מרוקאי ולאם מתוניסיה. גדלתי בשכונת בקעה בירושלים - שכונת קשה עם הרבה עולים מצפון אפריקה, הרבה פשיעה ואלימות - אבל היתה לי ילדות מדהימה. תחושה של שכונה, כמו בשיר של יזהר כהן. היינו המון שעות יחד כל ילדי השכונה, שיחקנו כדורגל, אהבנו אחד את השני, הלכנו מכות וחלמנו לכבוש את העולם - כל ילד בתחומו. אני חלמתי לזכות בפרס נובל. כן, ילד מרוקאי שחולם לזכות בפרס נובל בפיזיקה.

הייתי סקרן, אהבתי ללמוד ולדעת, הצלחתי בלימודים בבית הספר גאולים בבקעה והתקבלתי לתיכון בגימנסיה רחביה, אז מעוז אשכנזי. נכון, לילדים האשכנזים היה קל יותר, היה להם כסף, האנגלית התגלגלה להם יותר טוב על הלשון וגם עם הבנות של השכבה הצליח להם יותר בקלות, אבל מעולם לא התבכיינתי ומעולם לא חשבתי שיש דלתות שסגורות בפניי רק כי באתי מבקעה או כי הוריי הם ילידי צפון אפריקה. להפך. חשבתי שהתמזל מזלי שזכיתי לטעום משני העולמות, לממש בגופי את כור ההיתוך ולהבין שאין סיבה שלא אצליח לכבוש את העולם ואולי אפילו לזכות בפרס נובל.

בהמשך התקבלתי ליחידת המחשבים של צה״ל. אף אחד לא שאל אותי אם אני מזרחי או אשכנזי. עשו בחינות פסיכוטכניות למחשבים והתקבלתי. שירתתי 7 שנים ביחידה. בממר״מ שירתו איתי כמה מהמוחות הגדולים שפגשתי מעולם, ביניהם פולנים, רומנים, מרוקאים, תימנים ומה לא. ממש קיבוץ גלויות מושלם. גם שם אף אחד לא התבכיין. תחזקנו ובנינו לצה״ל את אחד ממרכזי המחשבים המוצלחים בעולם. ביחד. אשכנזים ומזרחים כאחד.

אחר כך הקמתי את סייברארק - אחת מחברות ההיי-טק המצליחות בארץ ובעולם. עשיתי זאת עם החבר הכי טוב שלי מהתיכון, הגימנסיה רחביה - אודי מוקדי. אתה יכול לנחש לבד את מוצאו, אבל עשינו זאת עם אנשים מופלאים ששם משפחתם ביתן, גרטנר, צורן, חן (אוחיון), אלדור, שדה, גולדברג, אדר ועוד. שוב - כור ההיתוך במלוא מובן המילה. צחקנו על המוצא לפעמים בארוחות הצהריים, סיפרנו בדיחות, אבל הערצנו אחד את השני.

אף אחד לא שאל למה המנכ״ל מרוקאי, למה מנהל הפיתוח מרוקאי - ותתפלא, גם לא שאלו למה מנהל הכספים מרוקאי. כך יצא. במקרה. בחרנו רק לפי האיכות והכישורים. היינו חבורה מופלאה, מכל הצבעים והמינים. סייברארק מעסיקה היום כמעט 3,000 עובדים בכל העולם. לא רק אשכנזים ומזרחים - גם גרמנים, אמריקאים ובריטים. אפילו הם התגברו כבר על השנאה והמישקעים ביניהם. לא הגיע הזמן שגם אנחנו?!.

אז אנא ממך מר אמסלם, תפסיק להסית ולהתבכיין. אמנם לא זכיתי (עדיין) בפרס נובל לפיזיקה, אבל זה רק באשמתי ולמרות זאת אני ישראלי-מרוקאי גאה ומאושר. הייתי בהפגנה עם עוד 100,000 ישראלים מדהימים, אני לא מסתובב עם רולקס ואין לי מנקה מרוקאי בבית. אנא ממך, יש לנו אתגרים עצומים כמדינה - כלכליים וביטחוניים כאחד. יש משבר כלכלי עולמי, יש בעיית פשיעה ואלימות קשה מכל המינים והסוגים, יש פיגועים בלתי פוסקים, איראן בקרוב גרעינית וחיזבאללה עם עשרות אלפי טילים יושב לנו על הגדר. בוא נתרכז בלפתור את הבעיות האמיתיות שלנו כעם ונפסיק את האסון הזה, שאליו אתם מובילים.

אלון כהן הוא ממיסדיי חברת הסייבר סייברארק, מייסד ומנכ"ל nsKnox