המלחמה צמצמה את רכישות הצרכנים ב־3 מיליארד שקל

סכום הקניות בכרטיסי אשראי ברבעון הרביעי של 2023 עמד על 109.7 מיליארד שקל, ירידה של 2.7% בהשוואה לתקופה המקבילה. המשמעות היא שהמלחמה הובילה להפחתה של כ־3 מיליארד שקל בקניות הצרכנים. כך עולה מנתוני שבא, מנהלת מערכת התשלומים בכרטיסי אשראי.

סכום הרכישות באונליין ירד בשיעור גבוה יותר של 3.7%, והסתכם ב־62.1 מיליארד שקל.

בניתוח 100 הימים הראשונים למלחמה רואים כי בשבועיים הראשונים הפעילות הצרכנית התכווצה במידה ניכרת, ומלבד התנפלות הציבור על רשתות המזון, שהצטייד במים ובמוצרי מזון יבשים אחרי הודעת דובר צה"ל, יתר ענפי הצרכנות היו כמעט משותקים. בתחילת נובמבר ועוד יותר בדצמבר החל הציבור לפתח שגרה לצד מלחמה, אך עדיין יש שבועות שבהם הצריכה של בגדים, צעצועים ומזון נמוכה בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. ענף התיירות לא הצליח להתאושש מאז 7 באוקטובר, וסוכני הנסיעות והמלונאים נמצאים במשבר.

ממוצע הקניות היומי בכרטיסי אשראי ברשתות השיווק הגיע ל־181.5 מיליון שקל באוקטובר, זאת בהשוואה לממוצע של 164.5 מיליון שקל בתקופה שקדמה למלחמה. בנובמבר ודצמבר התמתנה הצריכה בהשוואה לאוקטובר וירדה ל־170 ול־166 מיליון שקל בהתאמה.

בתחום ההלבשה וההנעלה הקנייה היומית באוקטובר צנחה ל־47 מיליון שקל לעומת ממוצע של 75 מיליון בתקופה שלפני חרבות ברזל. בנובמבר הקנייה היומית הממוצעת של בגדים ונעליים עלתה ל־81.5 מיליון שקל, ובדצמבר ל־86.4 מיליון שקל.

הפדיונות היומיים במסעדות ובעסקים מתחום המזון המהיר נמצאים גם הם במגמת עלייה בנובמבר ובדצמבר, אך עדיין לא חזרו למספרים של טרום המלחמה. הקנייה היומית הממוצעת באוקטובר צנחה ל־60.8 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לקנייה יומית של 87.5 מיליון שקל בממוצע לפני המלחמה.

בנובמבר עלתה הקנייה היומית הממוצעת במסעדות ל־74.4 מיליון שקל, ובדצמבר המגמה החיובית התחזקה והקנייה היומית הגיעה ל־85.7 מיליון שקל. עדיין מדובר במספרים נמוכים בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה.