הדילמה של ירדן: רפורמה אמיצה וכואבת - או מדיניות שנועדה להשיג שקט פנימי

המהומות שאירעו אתמול בירדן על רקע המצב הכלכלי הרעוע לא היו הראשונות בעשור האחרון וסביר שאירועים דומים יתרחשו בעתיד, אם השלטונות לא יבצעו רפורמות ממשיות שיוכלו לחלץ אותה מהמשבר הכלכלי בוא היא נתונה. ירדן נמצאת כבר למעלה מעשור במצב של קיפאון כלכלי בעיקר בשל התפתחויות גיאופוליטיות שהביאו בין השאר לאבדן שווקים מסורתיים עבור המשק הירדני (ובראשם סוריה ועיראק) ולזרם פליטים גדול מהשכנה מצפון.

אבל השילוב של הקורונה ובעיקר המלחמה באוקראינה שהביאה לעלייה במחירי הסחורות היו יותר מדי עבור הקופה הירדנית. העילה למשבר הנוכחי היא מחירי הדלק. ההעלאה האחרונה בחודש נובמבר שעבר עליה הכריזה הממשלה הביאה להכפלתם בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2021. זה היה האות בתחילת החודש הנוכחי להכרזת שביתה על ידי איגוד נהגי המשאיות ומשם הדרך להתפרצות האלימה היתה קצרה.

את השובתים לא עניין שבעקבות פריצת המלחמה באוקראינה ולמשך כמה חודשים המשיכה הממשלה לסבסד את מחירי הדלק, כשלפי נתונים ממשלתיים מדובר היה בסכום של כ-800 מיליון דולר. בסך הכל, בינואר-אוגוסט 2022 זינק שווי יבוא הנפט ומוצריו של ירדן ב-67% והסתכם בכ-3.4 מיליארד דולר. למצוקותיו של האוצר הירדני יש להוסיף גם את העלייה החדה במחירי החיטה המיובאת בעקבות המלחמה באירופה, שגם אותה מסבסדת הממשלה.

בכך לא מסתכמות הצרות הכלכליות של ירדן. החוב הציבורי שלה מגיע לכ-47 מיליארד דולר - כ-106% מהתמ"ג. מרבית החוב הוא חיצוני ותשלומי ההחזר הגבוהים מהווים נטל נוסף על התקציב. ובכלל יש לזכור כי כ-60% מתקציב המדינה הירדני מופנים לתשלומי שכר ופנסיות. יחד עם הסובסידיות והחזרי החוב יכולתה של הממשלה להפנות תקציבים לפיתוח וליצירת מקומות עבודה מוגבל למדי. זו הסיבה שכיום שיעור האבטלה בירדן עומד על 23% בעוד ששיעור העוני נע סביב 24%.

ממשלת ירדן הנוכחית הודיעה עוד לפני המהומות האחרונות כי בתקציב 2023 אין סעיף סובסידיה לדלקים מה שעורר עוד יותר את חמתם של המפגינים, אך השאלה האם תעמוד בדיבורה והאם בכלל תמשיך להתקיים שכן מקרי העבר הוכיחו כי המלך נוטה להחליף את הרכב הממשלה כחלק מההיענות ל"רצון העם". תהא הממשלה אשר תהא היא תצטרך להחליט האם היא מאמצת מדיניות רפורמה אמיצה (כמו למשל ביטול הסובסידיות) שתאפשר לירדן אופק כלכלי כלשהו או ממשיכה במדיניות שנועדה בעיקר להשיג שקט פנימי לטווח הקצר תוך התבססות על תרומות ממדינות המפרץ, ארה"ב והאיחוד האירופי.