חשש בקרב בעלי עסקים: הענפים שהכי נפגעו לא יקבלו הלוואה מהקרן שהמדינה מקימה

ועדת הכספים אישרה היום (ב') ערבות מדינה בהיקף של 1.2 מיליארד שקל, שאמורה לשמש את הקרן להלוואות בערבות מדינה, שהורחבה בשל המלחמה. כספים אלה ימונפו ע"י נותני האשראי להלוואות בהיקף של 10 מיליארד שקל, אותם יוכלו לבקש משרתי המילואים שהם עצמאים או בעלי עסקים וכן כל העסקים הנמצאים 80 ק"מ מהגבול בעזה ועסקים שפונו מיישובי הצפון. בדיון נשמעה ביקורת על כך שעסקים מאילת לא נכללים גם כן ברשימת העסקים הזכאים לבקש את ההלוואה, על אף שאילת נפגעה כלכלית מהמלחמה, והיא כיום בעיקר עיר מקלט לתושבי הדרום שפונו.

נזכיר כי קרן דומה הוקמה גם בתקופת משבר הקורונה, אז ניתנו בה הלוואות בהיקף של 24 מיליארד שקל. בדיון עלו מספר סוגיות בעייתיות בנוגע לקרן בערבות מדינה, שהיו בתקופת הקורונה, ועולה חשש כי הם ישובו שוב.

החשש המרכזי הוא כי עסקים שנמצאים בסיכון גבוה לא יקבלו הלוואות מהקרן, שכן הבנקים יחששו מהסיכון הגבוה שהלוואות אלה ייכנסו לחדלות פירעון. החשש מתבסס על התנהלות בקרן ההלוואות שניתנה בקורונה. "זעקנו כבר בקורונה שיש ענפים, שנדחים כמעט תמיד כמו אולמות אירועים ומסעדות. 50% מהבקשות בקורונה סורבו, אבל בענפים כאלה קרוב ל-100% מהבקשות סורבו, ומדובר דווקא בעסקים שהכי צריכים את העזרה, אחרת לא היו מבקשים הלוואה", אמר ח"כ ינון אזולאי (ש"ס).

גם נציגים של ענף המסעדנות חזרו על דברים דומים, ואמרו כי המדינה אמנם מעניקה מסגרת לערבות, אך בסוף מי שמחליט אם לאשר את ההלוואה זה הבנקים, והוא חוסמים אותם בשל עלייה בסיכון בענפים אלה. "אנחנו ממשיכים לשלם ארנונה, שכירות, ההכנסות צנחו ואין לנו יכולת לקבל הלוואה מהבנק", אמר בדיון גורם מענף המסעדנות.

בתגובה לכך אמרו נציגי משרד האוצר שנכחו בדיון, כי הם מודעים לכך שבקורונה היו הרבה הלוואות שעברו אישור ראשוני, אך נדחו ע"י הבנקים. לכן הם החליטו להכניס הפעם מנגנון פיקוח, שלפיו בכל פעם שהבנק ידחה הלוואה שעברה אישור ראשוני, הוא יצטרך להסביר למשרד האוצר מדוע ההלוואה נדחתה.

סוגיה נוספת שעלתה היא הריבית. הריבית בהלוואות היא ריבית הפריים פלוס 1.5%. בתקופת הקורונה זו הייתה ריבית סבירה של 3.1%, ובנוסף לכך המדינה החליטה ליטול על עצמה על תשלומי הריבית בשנה הראשונה. אלא שהיום בעקבות עליית ריבית בנק ישראל בשנה וחצי האחרונות, מדובר כבר בפועל על ריבית של 7.75%, ובנוסף לכך המדינה גם לא מסבסדת את התשלומים בשנה הראשונה.

סוגיה זו עוררה זעם בקרב משתתפי הדיון: "קחו את העסקים האלה ישר לחבל התלייה. מי יהיה מוכן לקחת הלוואה בריבית כזו?" "ריבית של פריים פלוס 1.5% מוצג הישגי?! זה לזרות מלח בעיניי הציבור", זעקו המשתתפים.

למרות כל הביקורות אושרה בקשת הערבות בוועדת הכספים, אולם יו"ר הועדה ח"כ משה גפני קבע שיהיו דיונים נוספים שיעקבו אחרי ביצועי הקרן, הסירובים לממן ענפים מסוימים ונושאים נוספים.