למה להסתפק רק באנטנות? ברוקפילד מציעה לרכוש את סלקום בפרמיה של יותר מ־15%

קרן ברוקפילד הקנדית־אמריקאית הגישה הצעה לא מחייבת לרכישת סלקום. כך נודע ל"כלכליסט". ההצעה שהוגשה לאחרונה מציעה לרכוש את סלקום במחיר הגבוה ממחיר השוק שלה כיום. לפי גורמים בברוקפילד, הקרן תסכים לשלם 3.7-3.5 מיליארד שקל עבור סלקום שנסחרת לפי שווי של 3.2 מיליארד שקל כיום.

בכך משנה הקרן את הגישה לאחר שביוני, כפי שנחשף ב"כלכליסט", ניסתה לרכוש את 2,000 אתרי התקשורת (אתרי בסיס) של סלקום הפזורים ברחבי הארץ - מתחמי האנטנות שמאפשרים את קיום הרשת והקליטה הסלולרית עבור הלקוחות של סלקום. כאלף מהאתרים המדוברים נבנו על גבי תרנים בגובה של 60 מטר, 400-300 בנויים על גבי מגדלי משרדים וגובהם כ־9 מטר, והיתר נבנו על גבי גגות בתים. סלקום חשבה למכור את האתרים האלו במודל של "מכור והשכר מחדש" (Sell and lease back) לקרן תשתיות שפועלת בתחום.

המו"מ לא צלח, בין היתר בעקבות התנגדות חריפה של ועד עובדי סלקום שיצא נגד המהלך. אף שעיקר העניין שלה הוא במתחמי האנטנות, נכנסה ברוקפילד לתחרות על העסקה לרכישת השליטה בסלקום, ייתכן שמתוך כוונה למכור את הנכסים לאחר הרכישה, או להישאר כבעלת שליטה בחברה.

קרן איפקס היתה הגורם הראשון שנכנס למגעים לרכישת השליטה בסלקום, ולאחר החשיפה ב"כלכליסט" החלו גורמים נוספים להתעניין ברכישת השליטה, אולם שני הגורמים הרציניים כרגע הם איפקס וברוקפילד, שהיא היחידה שהגישה הצעה אינדיקטיבית. מטעם ברוקפילד מוביל את המגעים ארפיט אגראוואל (Arpit Agrawal), שותף־מנהל בקרן שמתגורר באבו־דאבי ואחראי על פעילותה במזרח התיכון. את המכרז עבור סלקום מנהל בנק ברקליס.

הזינוק של סלקום מאז העברת השליטה

דסק"ש שבעלי המניות הגדולים בה הם האחים זלקינד באמצעות אלקו, צחי נחמיאס באמצעות מגה אור, ורמי לוי באמצעות רמי לוי נדל"ן הפרטית, זקוקה לנזילות כדי לפרוע חובות למחזיקי האג"ח שלה. היא מחזיקה ב־35% ממניות סלקום לאחר שבשבועיים האחרונים מכרה כרבע מאחזקותיה בה. לדסק"ש יש מספיק אמצעים נזילים בקופה כדי לעמוד בפירעונות של 650 מיליון שקל שלהם היא נדרשת עד למרץ 2023, אבל לא מספיק כסף כדי לסיים את השנה עם פירעון נוסף של 670 מיליון שקל. נכון לסוף הרבעון הראשון של 2022, קופת המזומנים של דסק"ש הכילה 794 מיליון שקל.

ברוקפילד, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 77 מיליארד דולר, מנהלת נכסים בשווי של 625 מיליארד דולר ב־30 מדינות, והיא פעילה מאוד בתחום הנדל"ן המניב בעולם. הקרן רוצה להיכנס לישראל זה זמן מה, ולאחרונה הגישה הצעה יחד עם שיכון ובינוי לרכישת 50% מאגד לפי שווי של 3.7 מיליארד שקל. זו היתה ההצעה הנמוכה ביותר במכרז שבו זכתה קרן קיסטון.

סלקום, המנוהלת על ידי דניאל ספיר, סיימה את הרבעון השני עם עלייה של 6.6% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, ל־1.07 מיליארד שקל, הרווח התפעולי של החברה כמעט והוכפל ל־95 מיליון שקל וה־EBITDA המתואם גדל ב־2% לעומת הרבעון המקביל, ל־303 מיליון שקל. סלקום גם עברה לרווחיות, עם רווח נקי של 39 מיליון שקל, לעומת הפסד של 14 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח הרבעוני והחציוני שהציגה ספקית שירותי התקשורת הוא הגבוה ביותר ב־5 השנים האחרונות. תזרים המזומנים של החברה גדל ב־3.2% והוא עומד כעת על 64 מיליון שקל. נכון לסוף הרבעון, עומד החוב הפיננסי נטו של החברה על 2.098 מיליארד שקל. יחס החוב ל־EBITDA מתואם עמד על 1.82 בהשוואה ל־1.85 בסוף הרבעון הראשון. יחס זה הופך אותה לחברה הממונפת בענף - לשם השוואה בפרטנר עומד היחס על כ־0.7.