סמוטריץ' התנתק מגורמי המקצוע - ומרסק את הכלכלה כדי לשמר את הקואליציה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז אתמול על הרחבה דרמטית של תוכנית הפיצויים לעסקים בעקבות מבצע "חרבות ברזל", כך שפיצוי מלא יינתן לכל עסק בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה, בניגוד לתוכנית המקורית שדיברה על טווח של 20 ק"מ בלבד. את ההכרזה העביר סמוטריץ' באמצעות עוזרו, עומר רחמים, בפתח ישיבת ועדת הכספים אתמול שהתכנסה לדון במתווה במטרה לקדם את החקיקה שלו בכנסת.

המשמעות של הרחבת הטווח היא הכנסתן, בין היתר, של הערים באר־שבע ואשדוד למתווה שמאפשר פיצוי מלא על הפגיעה במחזור העסקים בערים אלה, בעוד ביתר הארץ מתווה הפיצויים חלקי.

רחמים הקריא הודעה כתובה, שתואמה עם יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומרכז הקואליציה בוועדה ח"כ אליהו רביבו מהליכוד, ח"כ ינון אזולאי מש"ס ומרכז האופוזיציה, ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד. ההודעה באה לאחר שיו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ איים שמתווה הסיוע לא יאושר על ידי הקואליציה אם לא יכלול את באר שבע ואשדוד.

פעל על דעת עצמו

אלא שמהר מאוד אחרי ההכרזה התברר כי סמוטריץ' פעל בנושא על דעת עצמו, מבלי לקיים דיון מקצועי עם צמרת משרדו, כאשר אפילו מנכ"ל המשרד שלומי הייזלר התנגד להכרזה. העימות הזה בין סמוטריץ' לדרג המקצועי מתווסף לשורה של חיכוכים בינו לבין אנשי המשרד ובמיוחד אנשי אגף תקציבים תחת ראש האגף, יוגב גרדוס. עיקר החיכוכים נוגעים למקורות התקציביים שישמשו לטובת הוצאות המדינה במלחמה, כולל תוכנית הפיצויים, כאשר סמוטריץ' מתנגד נחרצות לשימוש בכספים הקואליציוניים שהובטחו בהסכמים בין המפלגות שמרכיבות את הממשלה, בעוד באגף תקציבים רואים בהם מקור מיידי לצורך כך.

בכירים באוצר יצאו אתמול נגד ההחלטה של שר האוצר להרחיב את טווח המענקים, בטענה כי זו מגדילה משמעותית את עלות מתווה הפיצויים, שהוערכה בכ־8 מיליארד שקל לחודש במקור, וכן עלולה להוביל לדרישות מצד ערים אחרות במרחק גדול מ־40 ק"מ שספגו מטחים מכיוון הרצועה ברמה דומה לזו של אשדוד או באר שבע, כאשר יש קושי לקבוע קריטריון אחיד לחלוקת הכסף, כמו גם כיצד יחולק בין ערים מטווחות יותר או פחות מכיוון הרצועה.

דרישה כזו אכן הגיעה אתמול בשעות הצהריים, כאשר ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך פנה לשר סמוטריץ' בדרישה להוסיף את העסקים בעירו למנגנון הפיצוי המלא, בדומה לבאר שבע. "המתווה כפי שהוצג היום איננו יכול להתבסס רק על חישוב מרחק שרירותי מקו הגבול (עד 40 ק"מ) ולא על המציאות הקיימת בשטח, אלא חייב להיות מבוסס על מודל דיפרנציאלי שישקף את המצב בפועל", כתב קינסטליך בפנייה שהעתקים ממנה נשלחו גם לראש הממשלה בנימין נתניהו וליתר ראשי הסיעות בכנסת.

ובתוך כך, גורמים בכנסת העריכו כי המתווה שהוצג אתמול בוועדת הכספים, כולל ההרחבה, יעבור שינוים רבים עד להצבעה בקריאה השנייה והשלישית, אחרי שכבר עבר שינוי בהשוואה למודל הפיצויים הראשוני שהציג סמוטריץ' לפני שבוע וחצי.

"להתייחס קודם לעוטף"

הביקורת על המתווה הגיעה גם מראשי רשויות שנכללים במתווה המורחב, שהביעו חשש בדיון מכך שבקביעת רשימת היישובים שיהיו זכאים לפיצוי מלא, היישובים שתחת אחריותם ייפלו בין הכיסאות. איתמר רביבו, ראש המועצה האזורית חוף אשקלון, טען בדיון: "כשאני ביקשתי שיכירו בנו ב־10-8 ק"מ, אמרו לי 'אנחנו לא מרחיבים'. עבר חודש וחזרה הפוליטיקה, לכולם מגיע, איפה אנחנו?! פתאום כולם מקבלים, קודם יש להתייחס לעוטף עזה, למי שנטבח שם".

תמיר עידאן, ראש המועצה האזורית שדות נגב, אמר בדיון: "אנחנו עסוקים כל היום בניירת, האנשים האלה לא יהיו סוג ב', אם כל היישובים בעוטף לא יהיו בתוך המתווה נשבות רעב, לא נבוא פה למשחק".

עוד עלתה בישיבה ביקורת על כמה נושאים בתוכנית הפיצוי המיועדת לכל הארץ. כך למשל סוגיית העובדים המבוגרים שאינם זכאים לדמי אבטלה. כשהם ייצאו לחל"ת לא יקבלו על כך פיצוי, ומכיוון שלרבים מהם אין פנסיה, הם אמורים להתקיים רק מקיצבת זקנה. נושא נוסף שעלה הוא הפיצוי לענף הנדל"ן, שהמתווה הנוכחי אינו נותן לו מענה, שכן הבעיה של ענף הנדל"ן אינה הירידה בהכנסות, אלא מצוקת כוח האדם שנובעת מהסגר בשטחים ומנטישת עובדים זרים, מה שמביא לעיכוב בפרויקטים.

סוגיה נוספת שעלתה היא המגבלה בתוכנית הפיצויים שמגבילה את קבלת הפיצוי לעסקים עד מחזור מכירות של 400 מיליון שקל. בדיון עלו טענות שיש להציג פיצוי גם לעסקים גדולים יותר כדי להציל את עובדיהם, וכדי למנוע מצב שעסק גדול שיקרוס, יקריס אחריו ספקים שהם העסקים הקטנים יותר.

חברי ועדת הכספים הסכימו אתמול כי כלל הנושאים הללו יידונו לצורך מתן מענה רחב ככל הניתן בטרם החוק יקודם לאישור במליאת הכנסת, כאשר לא ברור האם זה יעכב את אישור החוק שבאוצר היו רוצים לראות קורה במהירות כדי לאפשר לעסקים להגיש בקשות למענקים כבר ב־15 בנובמבר.

מלשכת שר האוצר לא התקבלה תגובה.