"הסיכוי שכלל תחתום על העסקה לרכישת MAX קלוש"

בעוד 11 יום תפוג תקופת הבלעדיות שקיבלה כלל החזקות לרכישת חברת כרטיסי האשראי MAX (שמה הנוכחי של לאומי קארד). כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", כלל החזקות, שבראשה עומד המנכ"ל יורם נוה, מנסה להכניס שינויים במתווה העסקה. בראש ובראשונה מדובר על רכישת השליטה בחברה, במקום 100% ממנה, כשכמה דירקטורים דוחפים לרכישת נתח של 60%-51% לכל היותר, כדי שגם המוכרים ישאו בסיכון הנלווה לפעילות של החברה בימים אלו. חלק מהדירקטורים והמנהלים חוששים מתביעות במידה שהעסקה תצא לפועל, בוודאי שבמחירים האלו, ותתברר כלא מוצלחת.

בעלת השליטה ב־MAX, קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס (75%), שקיבלה את המסרים האלו מכלל החזקות, הבהירה שהדבר לא מקובל עליה. היא, כמדיניות, לא מחזיקה במניות מיעוט. אולם יממה לאחר חשיפת "כלכליסט" המוכרים, שעליהם נמנים גם מנורה־מבטחים (10%), אלייד (5%) וכלל ביטוח (10%) — החברה־הבת של כלל החזקות — מבינים שהשינויים המדוברים הם סולם שכלל החזקות מחפשת כדי לרדת מהעץ של העסקה. "הסיכוי שכלל החזקות תשלים את רכישת MAX במתווה כלשהו קלוש", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר המקורב לעסקה.

באפריל האחרון חתמה כלל החזקות על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת 100% ממניות MAX לפי שווי חברה של 2.47 מיליארד שקל — בעסקה שתביא לכך שהמוכרים ייפרדו מחברת האשראי החוץ־בנקאי, שאותה רכשו מידי בנק לאומי ב־2018 לפי שווי חברה אפקטיבי של 1.95 מיליארד שקל, בתשואה של 27%. בפועל, כלל החזקות נדרשת לשלם 1.6 מיליארד שקל, שכן העסקה כוללת בתוכה רכיב גדול של חוב (875 מיליון שקל). חלק מהתמורה אמורה להיות משולמת באמצעות הקצאת מניות של כלל החזקות לרוכשים, אולם בשל הירידה במניית כלל החזקות מאז החתימה על מזכר ההבנות, הנוסחה שנקבעה מורידה את השווי של MAX ל־2.35 מיליארד שקל.

בימים האחרונים התקיימו פגישות בין הצדדים, בניסיון לגשר על הפערים ולהביא לחתימת הסכם מחייב לאחר שתפוג תקופת הבלעדיות ב־28 ביולי, אולם כרגע הפערים עוד גדולים, וככל הנראה הפגישות חידדו את ההבנה שהעסקה לא תצא לפועל, אולם עדיין יתכנו הפתעות.

אם העסקה לא תצא לפועל, MAX תמשיך כרגיל, תחת מבנה הבעלות הנוכחי. ורבורג פינקוס היא קרן פרייבט אקוויטי אמריקאית. ככזו, היא לרוב מחזיקה בנכסים משך 7 שנים בממוצע, במטרה להשביח אותם ולמכור אותם במחיר גבוה מזה ששילמה. כאמור, ורבורג פינקוס רכשה את MAX ב־2018, כך שיש עוד כשלוש שנים עד שמכירת MAX תיכנס למהלך העסקים הרגיל שלה. למעשה, מכירת MAX לכלל החזקות 4 שנים בלבד לאחר רכישתה, היא אחד הגורמים לדאגה בקרב חלק מהדירקטורים בכלל החזקות. השווקים רועדים, והאינפלציה, במדינות רבות בעולם, הגיעה לשיא של עשורים רבים, והבנקים המרכזיים מעלים ריבית בקצב מהיר כדי לנסות ולהילחם בה — מה שמעלה חשש ממיתון שעתיד לפגוע בחברות האשראי החוץ־בנקאי. זו בדיוק הסיבה שחלק מהדירקטורים בכלל החזקות דוחפים לביצוע העסקה במתכונת של רכישת עד 60% — כדי שגם הבעלים הנוכחיים ישאו בסיכון ש־MAX נושאת על גבה.

בהתאם, החשש הוא ש־MAX לא תצליח לשחזר ולהתעלות על התוצאות הכספיות שהציגה ב־2021 נוכח השינויים המאקרו־כלכליים האלו. MAX הציגה ברבעון הראשון של השנה עלייה של 30% לעומת הרבעון המקביל ברווח הנקי, ל־52 מיליון שקל, ועלייה של 26% בהכנסות עלו ל־394 מיליון שקל. העלייה בהכנסות מיוחסת, בין היתר, לצמיחה במחזור של כרטיסי האשראי, בארץ ובחו"ל, בעקבות חזרת השגרה והטיסות לחו"ל. בכירי MAX הציגו לדירקטורים בכלל החזקות תחזיות אופטימיות, בניסיון לשכנע אותם שהם לא נכנסים לחברה בשיא שלה, אולם עד כה ניכר שלכל הפחות חלק מהם לא השתכנעו.