"לא תהיה הפרטה של הדואר בלי התמודדות של דפוס בארי"

הליך ההפרטה של הדואר, שתוכנן לאמצע 2024 עלול להידחות בשל בקשת דפוס בארי, אחת המתמודדות בהליך, לדחיית המכרז בשל הצורך שלה לשיקום לאחר שנפגעה מאוד במתקפה בפרוץ המלחמה. דפוס בארי היא המעסיקה הפעילה הגדולה ביותר בנגב המערבי לאחר אירועי שבעה באוקטובר.

בתוך כך, מלחמת חרבות ברזל פוגעת בפעילות הדואר לאחר שהחברה הציגה שיפור משמעותי בתוצאותיה למחצית הראשונה של השנה ועברה לרווחיות.

בעוד שר התקשורת שלמה קרעי והשר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם תמכו בדחייה, במשרד האוצר וברשות החברות הממשלתיות התנגדו. החשש המרכזי באוצר הוא שדחיית ההפרטה תשדר למשקיעים הזרים חוסר יציבות במלחמה. באוצר ציינו גם חשש מהמצב הפיננסי של הדואר בתקופת המלחמה והירידה בהכנסותיו.

נציגת אגף התקציבים באוצר נועם דן טענה בדיון בנושא הדואר בוועדת הכלכלה של הכנסת כי "דחייה בהפרטה גורמת למצב בעייתי למשקיעים זרים וגורמת להעמקת הבור הכלכלי של הדואר". הפגיעה הכלכלית בחברה הובילה גם מהלך לשיעבוד נכסי החברה ובהקשר זה אמרה דן כי "שיעבוד הנכסים של דואר ישראל יאפשר לחברה להחזיק ראש מעל המים מבחינה כלכלית עד לסיום ההפרטה".

כמו כן, יו"ר ועד העובדים של הדואר שמעון פרג'ון הביע חשש מפגיעה בעובדי החברה לאור המצב הכלכלי שלה. "אנחנו נמצאים בסיטואציה שאנחנו לא יודעים האם יהיה לנו כסף למשכורות של 4,000 עובדים מחר בבוקר. התנאי להחלטה לדחיית המכרז צריך להיות במימון של משרד האוצר", אמר בוועדה.

בתוך כך, מנכ"ל הדואר דוד לרון טען כי מתחילת המלחמה ספג הדואר ירידה בהכנסות של כ־30%.

בכל מקרה, טרם ברור אם דפוס בארי יוכל להתמודד במכרז - וזאת משיקולי תחרות. חברה־בת של דפוס בארי מסר היא אחת המתחרות העיקריות של הדואר. בשל כך, בטרם ההחלטה על דחייה במכרז החליט יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת כי רשות התחרות תגיש את העמדה שלה אם לאפשר לדפוס בארי להתמודד במכרז תוך 30 יום. עו"ד מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות, אמרה כי "זכייה אפשרית של דפוס בארי במכרז על הדואר זה מצב מורכב מבחינה תחרותית למשק. דפוס בארי מחזיקים בחברות נוספות ויש לכך השפעות מבחינת התחרות במשק".

המכרז להפרטת הדואר היה אמור להסתיים במהלך המחצית הראשונה של 2024 ולווה בהליך סוער שעוכב ע"י השרים אמסלם וקרעי, בין היתר בשל טענתם כי ההליך במתכונת הנוכחית יפגע בפריפריה, אך לאורך הדרך הדגישו כי הם בעד ההפרטה. בסופו של דבר ולאחר שינויים שביקשו השרים לבצע כך שיהיה ניתן לסגור סניפי דואר, קידמו השניים את ההליך ואישרו אותו בוועדת השרים להפרטה.

עם זאת, במהלך הדיון בכנסת שנערך אתמול בבקשת דפוס בארי השמיע אמסלם שוב ושוב חשש מביצוע הפרטה מלאה של הדואר. לטענתו, "מהרגע שדואר ישראל יופרט, לא יחולקו מכתבים בפריפריה". לאורך הדיון טענותיו של אמסלם העלו ספק ביחס לכוונותיו להשלמת ההפרטה. אמסלם ציין כי ב־2018 עלתה הכוונה למכור למשקיע פרטי רק 20% ממניות הדואר. את ההחלטה שינה שר התקשורת הקודם יועז הנדל, שגם החליט על הפרטה מלאה.

מעבר לכך, טען אמסלם כי ההחלטה על ההפרטה היא של השרים ולכן במידה ורשות התחרות תאפשר את ההתמודדות של בארי, "לא תהיה הפרטה של דואר ישראל בלי התמודדות של דפוס בארי. הסמכות בחוק להפרטה היא של השרים. ועדת השרים לענייני הפרטה היא זאת שקובעת את לוחות הזמנים למכרז".

בהפרטת הדואר ניגשו 11 קבוצות שיתמודדו על רכישת הדואר, לפני כשלושה שבועות המליצה ועדת הריכוזיות שבראשות מיכל כהם שלא לתת לבנקים להתמודד במכרז על ההפרטה של הדואר, מכיוון שההפרטה כוללת גם את בנק הדואר.

בדיון בבקשה של דפוס בארי לדחיית ההפרטה תקף אמסלם את מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים ואמר כי היא "מתדרכת נגדי ומפיצה נגדי כתבות מכפישות בתקשורת", בהמשך אף שאל "מה שר עושה מול פקידה שחושבת שהיא ראש הממשלה והסגן שלו?". לכך רוזנבוים השיבה: "זו לא העת לפוליטיקה". בחודשים האחרונים, מאז קיבל אמסלם את האחריות על רשות החברות הממשלתיות, הוא מנהל מאבק נגד רוזנבוים ואף קידם מהלך בקיץ לפיטוריה. רוזנבוים מנגד, ענתה לאמסלם מספר פעמים שהחלטותיו "פוגעות קשות באינטרס הלאומי". לפני כשבוע שלחה מכתב נוסף לאמסלם בו טענה כי מבחינת השר "ה־6 וה־8 באוקטובר חד הם".

אחד הוויכוחים החריפים בין השניים היה בנושא ניסיון ההדחה של יו"ר הדואר על ידי השר שלמה קרעי ואמסלם עצמו, זאת על אף שוקנין שקיבל גיבוי מלא לתיפקודו כיו"ר מכלל דרגי המקצוע באוצר וברשות החברות. ביולי הדיחו השרים את וקנין בכל זאת, עד שבג"ץ החזיר אותו לתפקידו. ההדחה של וקנין היתה מהלך חסר תקדים שכן מעולם לא הודח יו"ר של חברה ממשלתית במהלך כהונתו.