גיגי לוי | צילום: אולפן כלכליסט
גיגי לוי: "בחיים לא ראיתי כל כך מעט סטארט-אפים חדשים. אנחנו בדרך למספרים של 2003"
בפאנל שנערך במפגש השנתי של תעשיית ההון סיכון הזהיר היזם גיגי לוי ממצבו של ההייטק הישראלי. עם זאת, הוא הביע אופטימיות מהנכונות להגיע לארץ ולהשקיע אחרי ה-7 באוקטובר: "יזמים חזקים מאוד מהסיליקון ואלי רוצים להקים כאן את החברה הבאה שלהם". חמוטל מרידור, שותפה בקרן ההשקעות וינטג', מציעה להתבונן באוקראינה: "קמו שם בשנה האחרונה 600 סטארט-אפים"
“בחיים לא ראיתי כל כך מעט סטארט-אפים חדשים בישראל וקושי גדול כל כך לגייס כספי סיד (הון ראשוני - ס"ש). איך שהוא הגרפים נראים בסדר, אבל זו פיקציה. ב-2024 יקומו כאן כנראה רק 400 סטארט-אפים וזה כמו מספר החברות שקמו ב-2003", כך הזהיר היום גיגי לוי, שהקים ומנהל את קרן הון סיכון NFX, שנחשבת לאחת הפעילות והבולטות בישראל.
לוי, שהיה לאורך השנה בין הדמויות הבולטות שהובילו את מחאת ההייטק ובהמשך היה ממובילי המטה האזרחי שסייע בהתאוששות לאחר ה-7 באוקטובר, אמר את הדברים בפאנל שהתקיים במסגרת המפגש השנתי של תעשיית קרנות הון הסיכון שארגנו קרן FUSION של גיא קצוביץ' ומשרד עורכי הדין פרל כהן.
בפאנל שהנחה דניאל שנער, שותף מנהל בכללטק , השתתפו גם יפעת אורון, מנכ"לית בלקסטון ישראל, חמוטל מרידור, שותפה בקרן ההשקעות וינטג' וליעד אגמון, שותף בקרן ההשקעות אינסייט פרטנרס, שהייתה אחת הפעילות ביותר בשנים האחרונות בישראל, אך ב-2023 הפחיתה משמעותית את קצב ההשקעות.
"בארה"ב כבר יש אנרגיה חדשה, המון פעילות סביב סטארט-אפים שנוגעים בבינה המלאכותית הגנרטיבית, ואצלנו כלום. זה התחיל ברפורמה המשפטית והמשיך במלחמה, ובניגוד לעבר אנחנו חווים פה רצף של משברים שייחודיים לנו ובמקרה הם נפלו גם על שנה מאקרו-כלכלית גרועה בעולם", הוסיף לוי.
"אם המצב בעולם היה רע מצבנו היה גרוע יותר"
אורון סבורה כי דווקא ההתאוששות הכלכלית בארה"ב היא זו שתמתן את ההשפעות השליליות של המשברים בישראל. "אם המצב בעולם היה רע, אז מצבנו היה יותר גרוע. אבל בארה"ב כבר מחזירים את פנקס הצ'קים לעבודה ועל החברות הטובות עדיין יש תחרות והן לא מתפשרות על השווי. גם בישראל יש עדיין היצע גדול של כסף ואחרי ה-7 באוקטובר מגיעים לפה משקיעים לא רק מתוך סולידריות, אלא גם כדי להשקיע", אמרה אורון.
לוי הסכים עם אורון בכל הנוגע לנוכחות של כסף זר בישראל שמהווה נקודת אור: "יש המון נכונות של כסף זר ומיליארדרים יהודים אומרים 'תגיד איפה להשקיע ואנחנו נשקיע'. תהיה גם הזדמנות מטורפת להביא לפה יזמים ועובדים יהודים ונראה גל עלייה שיכול להגיע גם לחצי מיליון ואפילו למיליון איש. אני מדבר היום עם יזמים מאוד חזקים מהסיליקון ואלי שרוצים לבוא לפה אחרי המלחמה וגם להקים כאן את החברה הבאה שלהם".
לצד האופטימיות שניסו המשתתפים לשדר, המספרים לא מעודדים. על פי נתונים שהציג אסף חורש, שותף בקרן וינטג', בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה גויסו רק 10 קרנות חדשות ב-1.4 מיליארד דולר, נפילה דרמטית לעומת 51 קרנות שגייסו 4.5 מיליארד דולר ב-2022
גם מרידור ציינה כי למרות האווירה הפסימית כעת יש מספר סיבות לאופטימיות: "גם אני מקבלת המון פידבקים ממשקיעים בארה"ב על הרצון להשקיע בישראל ומרבים גם על הרצון לעשות עלייה, וזה אנשים שאני מכירה שנים וכלל לא ידעתי עד היום שהם יהודים. אני חושבת שיהיה פה גל עלייה גדול מאוד אחרי המלחמה. ואם רוצים עוד נקודת מבט קדימה אפשר להסתכל גם על אוקראינה ששרויה במלחמה ושם קמו בשנה האחרונה 600 סטארט-אפים, מחציתם בתחום הדיפנס-טק".
שנער הזכיר כי שתיים מהחברות הישראליות הגדולות שנסחרות היום בוול סטריט - וויקס וסולארדג' הוקמו ב-2006, לאחר מלחמת לבנון השניה.
"מה שמייחד את ההייטק הישראלי זו העמידות"
"יכול להיות ש-1,600 סטארט-אפים חדשים בשנה כפי שהיה בשיא, זה מוגזם, אבל ב-2024 כולנו חייבים לעשות מאמץ להתניע את התעשייה. אנחנו ב-NFX החלטנו להקצות כמה מיליונים לטובת הקמת חברות חדשות עם יזמים שישתחררו מהמילואים", הוסיף לוי.
אגמון מאינסייט שותף לתחושתו של לוי כי ישראל לא בולטת מספיק, בניגוד לסייבר למשל, בתחום החם ביותר כיום של בינה מלאכותית. "אני חושש מזה מאוד, אבל אם יש משהו ישראלי מאוד זו העמידות הישראלית. גם כששואלים את ג'ף הורינג (מייסד אינסייט ואחת הדמויות הבולטות בתעשיית הון הסיכון העולמית - ס.ש.) מה מייחד את ההייטק הישראלי הוא תמיד אומר שזו עמידות. ביותר ממאה חברות הפורטפוליו שלנו בישראל הדגשנו להנהלות שהכי חשוב הוא לדאוג שהלקוחות לא ייפגעו, כי אם המוצר עובד והשירות טוב, זה הכל. צריך גם לחזור לנסוע ולשם כך חשוב מאוד שהשמיים ייפתחו שוב, זה משדר עמידות ויציבות".
לצד האופטימיות שניסו המשתתפים לשדר לקראת 2024, המספרים של 2023 לא מעודדים. על פי נתונים שהציג אסף חורש, שותף בקרן וינטג', בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה גוייסו רק 10 קרנות חדשות בסכום מצרפי של 1.4 מיליארד דולר. מדובר בנפילה דרמטית לעומת 51 קרנות שגייסו 4.5 מיליארד דולר ב-2022.
המגמה השלילית בגיוסי הקרנות אינה ייחודית רק לישראל וגם בארה"ב ואירופה נרשמה ירידה חדה בפעילותן, כאשר המשמעות היא פחות כסף לכלל חברות הסטארט-אפ בעולם.
לשם השוואה, קרנות הון סיכון אירופיות גייסו 13.9 מיליארד דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 לעומת 19.6 מיליארד דולר בתקופה המקבילה, ובארה"ב גייסו הקרנות 42.7 מיליארד דולר בלבד לעומת 150.9 מיליארד ב-2022. מדבור ברמות שפל שלא נראו מאז 2017.