למרות החששות של האוצר: שותפות לווייתן יגדילו את התפוקה מהמאגר

השותפות במאגר לווייתן קיבלו החלטת השקעה סופית להגדלת יכולת התפוקה מהמאגר על ידי הקמה של צינור שלישי. ההחלטה מגיעה על רקע החשש שהביע בשבוע שעבר ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, כי שותפויות הגז קובעות עובדות בשטח – שיקשו בהמשך על קביעת מדיניות ייצוא שקולה. שותפויות הגז משקיעות בהגדלת התפוקה, כך שיהיה קשה להגביל את יצוא הגז.

הפרויקט המדובר כולל הקמה של צינור גז שלישי מבארות הפקת הגז לאסדה המרוחקת כ-110 ק"מ מהבארות. סך ההשקעה בפרויקט תעמוד על 568 מיליון דולר ועם השלמתו במחצית השנייה של 2025 הוא צפוי לאפשר הגדלה של יכולת ההפקה במאגר ל-1.4 BCF (מיליארד רגל מעוקב, יחידת מידה מקובלת לגז טבעי) ביום, 16% יותר מהכמות הנוכחית.

ההפקה השנתית, לאחר השלמת הפרויקט, תגדל ל-14 BCM בשנה, זאת כאשר סך צריכת הגז הטבעי בישראל בשנת 2022 עמדה על 12.3 BCM.

מאגר לווייתן הוא הגדול מבין מאגרי הגז הטבעי שבחופי ישראל, עם רזרבה של כ-600 BCM, לעומת 300 BCM במאגר תמר ו-100 BCM במאגר כריש המוחזק על ידי חברת אנרג'יאן.

מאגר לווייתן מוחזק על ידי חברת ניו-מד אנרג'י (45%) שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של יוסי אבו, שברון (40%), ורציו אנרגיות (15%) שבניהול יגאל לנדאו.

עיקר התפוקה של הגז הטבעי ממאגר לווייתן הולכת לייצוא, שכן מחיר הגז בייצוא גבוה מהמחיר אותו מקבלות שותפויות הגז בישראל. כך למשל, 82% מההכנסות של מאגר לווייתן ברבעון הראשון היו מהייצוא, על אף שרק 76% מהתפוקה במאגר הלכה לייצוא.

הרווחיות הגדולה בייצוא הגז הטבעי הובילה את שותפויות הגז לקדם את הגדלת הייצור השנתית והרחבת יצוא הגז, כמו למשל תוכנית להקמת מתקן הנזלה צף (FLNG) בסמוך לאסדת לווייתן שיאפשר להפוך את הגז הטבעי לנוזל ולייצא אותו לכל רחבי העולם במיכליות, ללא הצורך בתשתית של צינורות עד לצרכן.

הדחיפה של שותפויות הגז לייצוא, כשברקע שר האנרגיה ישראל כ"ץ אינו מקים את הוועדה שאמורה לבחון את מדיניות יצוא הגז הישראלית, על אף שזו אמורה להתכנס כל חמש שנים (הפעם האחרונה הייתה ב-2018), העלתה חשש אצל ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס.

במכתב ששלח בשבוע שעבר למנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטשטיין, ציין: "התחייבות לקצב יצוא מואץ מדי של גז טבעי עלולה לסכן את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל". עוד הוסיף גרדוס כי: "מדיניות לא מחושבת עלולה לגרום להתייקרות הגז הטבעי למשק המקומי, אשר תקבל ביטוי בעיקר בעלויות ייצור החשמל, ועל ידי כך לפגיעה במשק ולעלייה ביוקר המחיה בישראל".