הדולר מדשדש בשוק המט"ח; "השקל יהיה רגיש יותר לכל מבחן"

הדולר ממשיך לדשדש בשוק המט"ח המקומי: המטבע האמריקאי נחלש ב-0.1% מול מקבילו הישראלי ונסחר ב-3.101 שקלים. אתמול נסחר הדולר ב-3.08 שקלים - רמתו הנמוכה ביותר מאז 1996.

היורו מטפס ב-0.1% לרמה של 3.594 שקלים. בשווקים הבינלאומיים הצמד יורו-דולר נסחר ביציבות ברמה של 1.159 דולר ליורו.

צילום: שאטרסטוק

"על רקע המשך התחזקות השקל, אפשר לומר כי שוק המט"ח המקומי סובל אף הוא מ'פוסט קורונה'", אמר הבוקר רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות.

לפי מנחם, ישראל מובילה ביחס למדינות העולם בכך שהיא מקדימה אותן בסבבי התחלואה ולאור החזרה לצמיחה חזקה. שני הגורמים הללו פועלים לצמצום ההוצאות ולזינוק של ההכנסות ממסים. מה שמאפשר לממשלה לצמצם במהירות שיא את הגירעון התקציבי שלה.

"יש כאן מעגל קסמים: ההייטק, שהוא חצי מהייצוא שלנו, רגיש פחות להתחזקות השקל, לכן צמיחתו המהירה נמשכת ואחראית במידה רבה (יחד עם שוקי ההון והנדל"ן) לצמיחה בהכנסות המדינה. הדבר פועל בתורו לצמצום הגירעון ובלימת עליית החוב והרי אלו הם מאפיינים של משק חזק. השקל מגיב לכך ומתחזק עוד.

"כעת, עם פתיחת המשק לתיירים זרים, יחליפו עוד ידיים דולרים בשקלים וזה יהווה כוח נוסף להתחזקות השקל". 

מנחם מזכיר כי גם במשבר הכלכלי ב-2008 בלטה ישראל לטובה ביחס לרוב השווקים המתחרים, ומשער שחלק מהתחזקות המטבע הנוכחית נובעת מהזיכרונות הטובים של משקיעים זרים מהמשבר ההוא.

"כעת הסיפור חוזר על עצמו. שוב משבר גלובלי שבו ישראל בולטת לטובה (הפעם בקצב ההתחסנות), רק שהפעם המשבר בעולם ארוך יותר ולכן התחזקות השקל עוצמתית יותר".

מנחם אומר עוד כי "בנק ישראל ער לכך, והמדיניות העמומה יותר שינקוט כעת צריכה להילקח בחשבון על ידי כל הגורמים הממירים דולרים לשקלים. אם בנק ישראל, או גופים גדולים אחרים, יחליטו לשחרר יתרות שקליות, הפסדי הון מהירים שייגרמו למשקיעים לטווח קצר עלולים לקזז את רווחי ההון שהצטברו. הסיכון לתרחיש כזה עולה ככל שהשקל מתחזק".

עוד מדגיש מנחם כי "בכלכלה לא תמיד משתלם להתרגל למגמות. השקל גם יכול להיחלש ומהרמה הנוכחית פוטנציאל הפיחות שלו אינו קטן. הרגישות של השקל לכל מבחן תהיה מעתה גבוהה יותר בשל כך ותגובתו עלולה להיות עוצמתית יותר. 

"ב-15 השנים האחרונות היו מספר גלים של התחזקות השקל, אך בכל המקרים היו אירועים אקסוגניים שהביאו בהמשך לפיחות חוזר. כבעבר, כלל לא בטוח שבנק ישראל ירצה להתערב מהכיוון השני ולבלום גלי פיחות. הסיבה – כשהפיחות חד ומהיר, להבדיל מפיחות מתמשך, הוא יכול אומנם להביא למכת מחירים, אך לא בהכרח לאינפלציה מתמשכת. והלקח שיילמד, אם וכאשר, יהווה כשלעצמו בלם לגלי התיסוף הבאים ויתרום להתייצבות שוק המט"ח".

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, מעריך שבנק ישראל ימשיך בסופו של דבר ברכישות המט"ח כדי לנסות למתן את התחזקות המטבע הישראלי. "רכישות המט"ח של בנק ישראל נמשכו באוקטובר עם עוד כ-1.8 מיליארד דולר, אך הדבר לא מנע את ייסוף השקל שנתמך גם בעליות בשווקי המניות", כתב קליין. 

"בכך בנק ישראל הגיע לתקרת הרכישות על סך 30 מיליארד דולר עליה הכריז בתחילת השנה. להערכתנו, למרות ההגעה לתקרה, רכישות המט"ח ימשיכו בשביל למנוע תיסוף מהיר של השקל"