"האתגר הגדול הוא שיגיעו תיירים גם מיוון לישראל"

"יש דמיון רב בתרבות האישית, במנטליות וביכולת לעשות עסקים ביחד. יש משהו שקל לחבר ביננו. יש עדיין הבדלים בסגנון העבודה, לפעמים במהירות אבל אני רואה שלאט לאט זה משתנה וכבר יותר קל לעשות עסקים בין ישראל לבין יוון". כך אמרה חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס-ורבין, המכהנת כיו"ר מכון היצוא הישראלי בוועידת ישראל-יוון של כלכליסט בשיתוף מלונות בראון ואראונדטאון. הדברים נאמרו בפאנל בו היא השתתפה לצד רמי לוי, בעלים של רשת הקמעונאות רמי לוי שיווק השקמה וחברת התעופה ישראייר, ויוסי לוי, מייסד ומנכ"ל משותף במור בית השקעות. את הפאנל הנחה אדריאן פילוט מ"כלכליסט".

לדברי נחמיאס-ורבין, "כיום נעשית עבודה משמעותית בתיירות בין ישראל ליוון ואתגר גדול הוא שיגיעו תיירים גם מיוון לישראל, והתחום השני זה הבטחוני: היחסים האסטרטגיים הם יוצאים מגדר הרגיל, זה חוצה ממשלות ותורם לכלכלת הבטחון. אך האתגרים הגדולים צפויים להגיע עכשיו, בעולמות אנרגיה מתחדשת והעולמות הטכנולוגים, ולאט לאט נצטרך לראות איך אנו יוצרים מפגש טכנולוגי יותר חזק. אני מאמינה בשיתופי פעולה, יצוא כרוך גם בשיתוף פעולה עם חברות מקומיות יווניות, וזה חזק בתרבות העסקית שבראון מטמיעים פה. אני רואה את זה גם בתחומים של אנרגיה מתחדשת, של פוד-טק ואג-טק".

מימין אדריאן פילוט, איילת נחמיאס-ורבין, יוסי לוי ורמי לוי | צילום: אלכס קולומויסקי

יוסי לוי אמר: "ישראל היא גשר בין יוון ואירופה. החברה בארץ מפותחת טכנולוגית, ופה ביוון עדיין לא, והעלויות מסביב ביוון כל כך נמוכות, השאיפה הכי גדולה של הממשל ביוון היא להקים פה פארק של תעשיות טכנולוגיות כמו שעושים בספרד. באות כעת חברות מכל העולם ופותחות את זה, והדברים האלה ימנפו פה הרבה עסקים ביוון וזה שיתוף פעולה עתידי, אחרי כל מה שמשקיעים פה בנדל"ן".

רמי לוי הסביר על ההשקעה של ישראייר ביוון ביחד עם קבוצת בראון: "רצינו לייצר סינרגיה בין התיירות והתעופה ורשת רמי לוי שיווק השקמה - לכרטיס המועדון שלנו. וברגע שיש סינרגיה כזו, אני יכול להוזיל את המחיר, ולהיטיב עם הצרכן שלי. לכן אני נמצא פה, לכן שיתוף הפעולה שלנו עם בראון ולכן אנו הולכים לחתום היום (באמצעות ישראייר – ע.ק) על הקמת חמישה בתי מלון בשותפות ביוון – באתונה, בכרתים - וכל זה כדי למצוא את הדרך להיטיב עם הצרכן שלנו ולחזק את כל המערכת הזו בצורה כזו שנייצר סינרגיה ולאפשר למי שיש פחות להגיע לכאן ליוון. אבל מה שחשוב יותר שתיירים יגיעו גם מיוון לארץ".

היום אומרים בואו נעשה ביוון הייטק, פינטק, אגטק. למה לא להשאיר את זה פשוט במקום הבסיסי של עולמות התיירות והמלונאות?

נחמיאס-ורבין:" אני רוצה כתיירת שהתשתיות פה בתחום התיירות ישקיעו בהן וזה משהו שהישראלים מצליחים לעשות פה, אבל צריך לזכור שיוון היא גם מדינה חקלאית, ובחקלאות החוזקות שלה ושם אפשר לעשות שיתוף פעולה משמעותי, כי העולם מודאג גם משינויי האקלים וגם ממחסור במזון וביוון יש חקלאות אדירה, והטכנולוגיות שאנו יכולים לעשות יחד עם היוונים הן מאוד משמעותיות. והדבר הגדול יותר – אני מאוד מאמינה בכלכלת הים התיכון. אני חושבת שישראל-יוון זה ציר קריטי לכלכלה שכוללת גם את טורקיה, את מצרים בדרום, אפילו את לבנון ביום מן הימים, ואפילו אם יורשה לי חלום גדול - את מרוקו בצד השני של הים התיכון. ואת זה ישראל ויוון יכולים לעשות בשל עוצמת הקשר ביננו".

יוסי לוי אמר בתגובה: "אני חושב שאת קצת אופטימית בנוגע לטורקיה". לדבריו, "יש בעיה עם מחירי האנרגיה הסולארית. לנו יש הרבה ידע בנושא הזה ויש שילוב של חברות פה והדבר הזה הוא מאסט. מעבר לזה, אנו גם יכולים לסייע בהקמת פארקים תעשיתיים של הייטק. בגלל הקורונה אנשים היום לא עובדים רק מהבית או רק במדינה שלהם. הם מחפשים מקומות שכיף לעבוד בהם, שהתרבות טובה, ואנו אוהבים את התרבות של יוון ומתחברים לאנשים והעלויות פה זולות ויש שמש ומקומות יפים, ואני חושב שזה הדבר הבא פה".

רמי לוי אמר: "יש ליוונים ולישראלים כמעט את אותה מנטליות, וחשוב מאוד שזה יהיה win-win בסוף. צריך להביא גם תיירים מפה לארץ, לא רק לייצא תיירים מישראל ליוון אלא לייבא תיירים מפה לישראל, וזה הדבר הכי חשוב בסוף בשיתוף פעולה שלנו עם היוונים".

יוסי לוי ענה לרמי לוי – "עם המחירים הגבוהים בארץ, כשאתה קונה בישראל מנת פלאפל ב-25 שקל וביוון אתה קונה שיפוד כבש ב-5 שקלים - איך אתה יכול להביא תיריים לארץ?".

רמי לוי ענה: "יש לנו את ירושלים שכל העולם רוצה להגיע אליה, ויש את תל אביב שלא נופלת מאתונה ואפילו קצת יותר טובה, יסלחו לי היוונים. אני אומר ליוונים בואו לארץ שלנו ותראו את זה. נכון שהישראלים אוהבים את היוונים, אבל אני רוצה שהיוונים יאהבו את הישראלים".

יש קשר עמוק בין ישראל ליוון, גם היסטורי וגם רגשי. אפשר לנצל את הקשר במובן האסטרטגי לחדור לתוך אירופה, ששם אנו פחות אהובים?

נחמיאס-ורבין: "הגז הטבעי במידה מסויימת זה לא אנרגיה ירוקה, והעולם כולו מסיט עצמו לאנרגיה ירוקה וזה עולמות תוכן שבהם אנו יכולים לייצר שותפות גדולה, עולמות של אנרגיה מתחדשת, מימן ירוק, דברים סופר חדשניים. ישראל ויוון יכולות לעשות ביחד הרבה וחשוב שיתוף הפעולה. למרות שאני יו"ר מכון היצוא והאינטרס שלי כביכול לדחוף טכנולוגיות ישראליות, אני טוענת שנצליח רק אם האינטרס יהיה משותף".

יוסי לוי: "יוון מהוה גשר בשבילנו לעקוף את ההתנגדויות בתוך אירופה, ואם אנו נעשה שותפות עם חברות פה ונביא את הידע שלנו ביחד עם שותפים מקומיים בעלויות הנמוכות ובתרבות המשותפת – זו תהיה ההצלחה הכי גדולה שיכולה לצאת גם מהכנס הזה וגם בין הממשלות".

נחמיאס-ורבין הודיעה כי "אנו מארחים בשבוע הבא את סגן שר החוץ היווני ואנו צפויים לחתום על הסכם שיתוף פעולה בין מכון היצוא הישראלי למכון היצוא היווני, וזה עוד אבן דרך ליצירת שיתופי פעולה. הוא מגיע להיחשף לטכנולוגיות בתחום האנרגיה והמים".

הקשר בין ישראל ויוון הדוק אך נראה שהפוטנציאל לא מוצה עדיין. איך הממשלות יכולות לתמוך בתהליך הזה?

רמי לוי: "הם יכולים לתמוך בזה שחלק מהשרים פה יבואו לארץ, והשרים הישראלים ימשיכו להגיע ליוון. כי השיתוף פעולה חייב להיות הדדי, וכך נוכל לחזק את היחסים".

יוסי לוי: "יוון יצאה כעת ממשבר חובות ולקח לה זמן להתרומם. שתי הממשלות מבינות שאנו צריכים קשר הדוק ולעשות הכל כדי לייצר פה קשרים כלכליים לאורך זמן. אני חושב ששתי הממשלות פועלות בכיוון הזה ואנו נראה את זה בשנים הקרובות בצורה משמעותית".

נחמיאס-ורבין: "ראש הממשלה היווני קיריאקוס מיצוטאקיס הגיע לארץ כמה פעמים, כולל תוך כדי הגל השני של הקורונה, בליווי שישה שרים כדי לחתום על הסכמים ולקדם דברים. הממשלות עובדות ביחד מאוד יפה, ואין ספק שזו התשתית שבלעדיה אי אפשר – והפוטנציאל הוא אדיר".