מינהל התכנון ומשרד המשפטים בוחנים מחדש 100 סעיפים בחוק התכנון

צוות של בכירים בראשות מינהל התכנון ומשרד המשפטים עובד על גיבוש רפורמה דרמטית בהליכי התכנון. ל"כלכליסט" נודע כי בצוות חברים הלל קירשנבאום, יועץ בכיר למנכ"ל מינהל התכנון; עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה; מתן יגל, סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר; ונתן אלנתן ראש מטה התכנון במשרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון. הצוות מתמקד בפרק התכנון בחוק התכנון והבנייה, שכולל 100 סעיפים שנבחנים מחדש במטרה לעדכן אותם.

המטרה המרכזית היא קיצור וייעול הליכי התכנון. המוקש המרכזי שבו הצוות יצטרך לטפל הוא סמכויות הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. מצד אחד, יש רצון להרחיב את סמכויות העיריות, אך מצד שני, עולה החשש כי זהו פתח לשחיתות, שכן בניגוד למוסדות התכנון הארציים והמחוזיים, חברי הוועדות המקומיות הם פוליטיקאים וחברי מועצת העיר.

ניסיון משמעותי קודם לייעל את הליכי התכנון באמצעות תיקון החוק נעשה לפני כ־13 שנה, אך הוא התמוסס בידיהם של הפוליטיקאים. עו"ד שרית דנה, שהייתה באותה עת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הובילה את הצעת החוק, שכללה כ־600 סעיפים. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו תמך בהליך בתחילת הדרך, וכשפרצה המחאה החברתית בשנת 2011 אף ראה בו פתרון, לפחות שיווקי, למשבר הדיור. לאחר כשנה וחצי של דיונים בכנסת, מחלוקת בין ישראל ביתנו לש"ס על הקריטריונים לזכאות לדיור בר־השגהקטעה את הליכי החקיקה והתיקון ההכרחי לשוק הדיור לא קרה.

עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועמ"שית, ורפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון | צילומים: עמית שאבי, לע״מ

כיום בראש ההיררכיה של מוסדות התכנון נמצאת המועצה הארצית לתכנון ובנייה, מתחתיה שש ועדות מחוזיות, ובתחתית הפירמידה הוועדות המקומיות. ככל שהוועדה גבוהה בהיררכיה, כך בסמכותה לאשר תוכניות גדולות יותר. אלא שעם הזמן הוקמו ועדות משנה למועצה הארצית, ותוכניות מסוימות צריכות לקבל את אישורן. נוסדה גם הותמ"ל שלה סמכויות כמעט כשל המועצה הארצית אך היא מאשרת תוכניות בנייה מפורטות שיכולות לאשר גם ועדות מחוזיות. חוק התכנון והבנייה נחקק בשנות ה־60 ותוקן 147 פעמים כאשר כל תיקון כזה מוסיף עוד שכבת סרבול.

על הצורך להסדיר את סמכויות הוועדות המקומיות אמר בכיר שמכיר את עבודת הצוות: "לא תמצא הרבה יועצים משפטיים של ועדות מקומיות שיוכלו להסביר לך בדיוק מה הן סמכויות הוועדה המקומית".

מתוך כוונה להאציל סמכויות לוועדות המקומיות, בוחן בשנים האחרונות מינהל התכנון את המקצועיות של הוועדות, ואלה שנמצאות מתאימות מקבלות הסמכה של ועדה עצמאית. השאלה שהצוות יצטרך לבחון היא כיצד להאציל סמכויות גם לוועדות שרמתן המקצועית אינה מספקת. הרחבת הסמכויות של הוועדות המקומית חייבת לבוא עם חיזוק היכולת המקצועית, וכן שילוב של מנגנונים שימנעו הטיה של החלטות משיקולים פוליטיים או כלכליים.

הצוות בוחן גם את המבנה של תוכניות הבנייה, שהן ארוכות מדי, מסורבלות וקשות לקריאה. המטרה היא לקבוע מה נכנס לתוכנית ועל מה אפשר לוותר. כמו כן מבקשים לעשות סדר במדרג התוכניות ולקבוע באילו יש להתחשב ואילו מיותרות. כיום מדרג התוכניות מקביל למדרג מוסדות התכנון: מועצה ארצית יכולה לאשר שינויים בתוכנית מתאר ארצית, ואילו ועדה מחוזית מאשרת שינוי עד לרמה של תוכנית מתאר מחוזית. לצד זאת נוצרו במרוצת השנים גם מסמכי מדיניות, שלא ברור מה מעמדם. כלומר גוף ממשלתי יכול לקבוע מדיניות אך מסמכי המדיניות לא עברו הליכי תכנון. סוגיה נוספת שבוחן הצוות החדש וגם בה טמונות מחלוקות היא היטלי ההשבחה. אלה מהווים מקור הכנסה נכבד לרשויות המקומיות, אך גם מעוררים מחלוקות, ונדירים המקרים שיזמים לא ערערו על היטל השבחה.