משרד האנרגיה: זינוק של 48% בתמלוגי הגז למדינה בחציון הראשון של השנה

במחצית הראשונה של 2022 חברות הגז שילמו למדינה תמלוגים בסכום כולל של 824 מיליון שקל, עלייה של 48% לעומת סכום התמלוגים ששילמו לה במחצית הראשונה של 2021, כך עולה מנתונים שפרסם הבוקר (ד') אגף התמלוגים של משרד האנרגיה.

במשרד האנרגיה הסבירו את הגידול בהיקף התמלוגים בהפקת שיא של גז טבעי ממאגרי לווייתן ותמר שהסתכמה בששת החודשים הראשונים השנה ב-10.85 מיליארד מ"ק של גז טבעי, מהם 6.26 מיליארד מ"ק לשוק הישראלי ו-4.59 מיליארד מ"ק ליצוא. מדובר בעלייה של 21.9% בהפקת הגז לעומת המחצית הראשונה של 2021. במשרד האנרגיה אמרו כי גם העלייה באותה התקופה בשער הדולר הוסיפה לגידול המשמעותי בסך התמלוגים ששולמו לקופת המדינה.

מרבית הכנסות המדינה מתמלוגים במהלך המחצית הראשונה של השנה נבעו מהפעילות של המאגרים תמר ולווייתן. מאגר לווייתן הפיק בתקופה זו 5.62 מיליארד מטר מעוקב של גז, עלייה של 27.5% ביחס למחצית הראשונה של השנה שעברה וסך התמלוגים שהעבירה הוא כ-453 מיליון שקל.

כ-68% מהגז שהופק במאגר לווייתן יועד ליצוא, ו-77.4% מסך התמלוגים שנכנסו למדינה מתמלוגי הגז בששת החודשים הראשונים השנה, הם כתוצאה ממחירי יצוא גבוהים.

התמלוגים ששולמו ממאגר תמר הסתכמו במחצית הראשונה בכ- 366 מיליון שקל, בעקבות הפקה של 5.23 מיליארד מ"ק של גז, עלייה של 85% לעומת ההכנסות מתמלוגי תמר בתקופה המקבילה. הגידול בהכנסות בתמלוגים ממאגר זה נבעו מעלייה של כמעט 54% בכמויות ההפקה ממנו, ומעלייה במחיר הממוצע של הגז שהוא מכר במחצית הראשונה, בשל העלייה במחיר היצוא ועלייה בשער החליפין של הדולר.

לפי נתוני משרד האנרגיה מאז תחילת הפקת הגז הטבעי בשנת 2004, הסתכמו התמלוגים ששילמו שותפויות הגז לקופת המדינה בסכום כולל של 9.8 מיליארד שקל. אגף התמלוגים במשרד האנרגיה העריך היום כי היקף התמלוגים יעלה גם במהלך המחצית השנייה של השנה, כך שסכום התמלוגים השנתי שתקבל המדינה משותפויות הגז יגיע ל-1.55 מיליארד שקל. לפי נתוני משרד האנרגיה, במחצית הראשונה של השנה שולמו לו תמלוגי בסך של 4.7 מיליון שקל על כריית מחצבים והכנסות של עוד 4.5 מיליון שקל על אגרות ופעולות אחרות.

באמצע יוני השנה חתמה שרת האנרגיה, קארין אלהרר עם מקבילה המצרי טארק אל-מולא ונציבת האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין על הסכם שלפיו ישראל תייצא גז טבעי למדינות אירופה וזאת, על רקע משבר האנרגיה חסר התקדים שבו נתונות מדינות אירופה על רקע הפסקת הספקת הגז הטבעי אליהן מרוסיה. הגז ייוצא לאירופה דרך מצרים, שבה הוא יעבור תהליך של הנזלה וממנה יועבר לאירופה באמצעות מכליות.

מאגר לווייתן מוחזק בידי דלק, שברון ורציו והוא החל לספק גז בסוף 2019. כ-40% מהגז של לווייתן ניתנים לייצוא והשאר למשק הישראלי. במאגר תמר מחזיקים ישראמקו, שברון, תמר פטרוליום, דור גז, אוורסט וחברה מאיחוד האמירויות. מאגר זה החל להזרים גז כבר ב-2013, ו-40% ממנו ניתנים ליצוא. במהלך ספטמבר הקרוב צפויה חברת אנרג'יאן להפיק גז טבעי מכריש.

התמלוגים שמשלמות שותפויות הגז למדינה הם בשיעור של 12.5% מ"פי הבאר" של הפקת הגז ממאגרי לווייתן ותמר, וקבועים מתוקף חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. נוסף על תשלום תמלוגים, חברות הגז חייבות בתשלום של מס חברות בשיעור של 23% מהרווח וזאת על-פי פקודת מס ההכנסה ובמס רווחים ממשאבי טבע (מס ששינסקי) בשיעור של 20% - 46.8% לאחר החזרי השקעה של 150%. הכספים שמועברים למדינה מתוקף "מס ששינסקי" מופקדים ב"קרן העושר", שמנהל בנק ישראל.

שרת האנרגיה, אלהרר התייחסה היום לעלייה בתשלום התמלוגים מצד שותפויות הגז ואמרה כי "משמעות הגדלת הכנסות המדינה מתמלוגי הגז הטבעי היא הגדלת הכסף המושקע בקופת המדינה. השיא בהפקת הגז הטבעי ממאגרי לוויתן ותמר ישבר פעם נוספת עם תחילת הפקת הגז הטבעי מאסדת כריש שצפויה בקרוב".

לדברי אלהרר "הגז הטבעי מיועד בראש ובראשונה למשק המקומי, אך גם ליצוא וחלקו יימכר לאיחוד האירופי בעקבות משבר האנרגיה חסר התקדים שפוקד את אירופה".