נבחרת הדירקטורים: השער נפתח למינוי פוליטיקאים

בשבוע שעבר נחשפו ב"כלכליסט" 120 המועמדים החדשים שהצטרפו לנבחרת הדירקטורים של רשות החברות, ובהם ראש המועצה האזורית מטה בנימין ישראל גנץ. גנץ עוד לא נבחר לכהן כדירקטור והוא "רק" בנבחרת, אך עצם הכנסתו של נבחר ציבור מכהן כמועמד לדירקטור בחברה ממשלתית מייצרת תקדים בעייתי, שעלול להוביל לפוליטיזציה של החברות הממשלתיות ולטשטוש נוסף בין אינטרסים פוליטיים צרים לאינטרסים ציבוריים. ברשות החברות יצאו לאחרונה נגד המעורבות הפוליטית של דירקטורים, אך בפועל פועלים הפוך.

ישראל גנץ, שהוכנס לנבחרת הדירקטורים, מכהן כראש המועצה האזורית מטה בנימין משנת 2018 לאחר שגבר בבחירות המקומיות על שילה אדלר (שמונה לאחר מכן על ידי השרה מירי רגב לראש מינהל התשתיות במשרד התחבורה – ועזב את התפקיד בלחץ מרב מיכאלי). גנץ נחשב למקורב לשר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', הוא היה מעורב עמוקות במשא ומתן הקואליציוני, ואף שימש כמתווך בין הליכוד לציונות הדתית לקראת הקמת הממשלה החדשה. בין היתר עסק גנץ בכל הקשור לנושאים של מדיניות הממשלה ופיתוח תשתיות תחבורה ודיור ביהודה ושומרון, ודיבר על כך בהרחבה בתקשורת שקרובה לציונות הדתית.

בנוהל הליך נבחרת הדירקטורים לשנת 2022 נכתב כי הליך האיתור נועד לסייע בחיזוק "אי תלותם" של הדירקטורים, כאשר הכוונה היא למנוע את תלותם של הדירקטורים בפוליטיקאים שממנים אותם. עם זאת, בנוהל לא מצוינת הגבלה כלשהי על חברותם של נבחרי ציבור או פוליטיקאים מכהנים כמועמדים אפשריים, ומצוין שם בפירוש שניסיון כשר או כראש מועצה מקומית נחשב לניסיון רלוונטי לנבחרת.

כאילו לא די בכך, גם לפי חוק רשות החברות אין איסור ברור בדבר עיסוק בפעילות פוליטית או מפלגתית של דירקטורים ואף של יו"רים בחברות הממשלתיות, וזאת בשונה מהסדרים אחרים החלים על משרתי ציבור בכירים. ההנחיות הקיימות אוסרות רק על קיום פעילות פוליטית במתקני החברה ועל התמודדותם של דירקטורים בבחירות – אך מגבלות אלה לא מונעות מנבחר ציבור מכהן לשמש כדירקטור.

עצם העובדה שאין איסור מפורש בחוק על נבחרי ציבור ופוליטיקאים מכהנים לשמש כדירקטורים לא הובילה עד כה לכך שאלו ישמשו כדירקטורים או יוכנסו לנבחרת הדירקטורים. כעת מינהלת רשות החברות הנוכחית פותחת לפוליטיקאים את הדלת הקדמית ומאפשר לראשי רשויות מקומיות לכהן כדירקטורים, ומכאן הדרך לחברי כנסת או שרים שישמשו כדירקטורים בחברות הממשלתיות קצרה – וכרגע אין שום חוק שימנע מהם לעשות זאת.

ההחלטה להכניס את גנץ, נבחר ציבור פעיל, לנבחרת הדירקטורים צורמת עוד יותר כי רק לפני חמישה חודשים ביקשה מינהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים מהמשנה ליועמ"ש, גיל לימון, לתת הנחיות לגבי מעורבות פוליטית של יו”רים ודירקטורים בחברות הממשלתיות, וזאת בעקבות חשיפת "כלכליסט" על מעורבותו של יו"ר דירקטוריון נתיבי ישראל יגאל עמדי בפריימריז בליכוד. במכתבה דאז כתבה רוזנבוים: "מצב שבו אין הוראות המגבילות את עיסוקו הפוליטי של דירקטור או יו”ר דירקטוריון מכהן, ובפרט יו”ר פעיל, אינו מתיישב עם התכלית של שמירה על עצמאותם של הדירקטורים בחברות הממשלתיות וניתוק הדירקטוריון של חברה ממשלתית מהדרג הפוליטי, ולטעמנו מצריך את בחינתך”.

בקווי היסוד של הממשלה החדשה מופיע סעיף הקובע כי נבחרת הדירקטורים תבוטל, מה שצפוי להקל על ניסיונות הפוליטיקאים להשפיע על החברות הממשלתיות ועל מינויי מקורבים. אך גם אם הנבחרת תבוטל, עצם הכנסתו של גנץ אליה משקפת כי ברשות החברות סבורים שאין בעייתיות בכך שנבחר ציבור יכהן כדירקטור בחברה ממשלתית.

מרשות החברות נמסר בתגובה: "במהלך עבודתה דנה הוועדה בעשרות רבות של מקרים חריגים שהונחו בפניה של מועמדים שלא נכנסו לנבחרת בתהליך המיון הקודם. עם תום עבודת הוועדה נוספו כ־120 מועמדים שעמדו בכלל הקריטריונים שנקבעו".

ישראל גנץ מסר בתגובה: "אני שמח על הבחירה בי לנבחרת הדירקטורים. כפי שעשיתי עד היום בכל פורום ומסגרת בחיי הציבוריים, אמשיך בע"ה לתרום ככל שאוכל לציבור תושבי בנימין, לביסוס ההתיישבות, למדינת ישראל ולתושביה".