לירן ויצמן ינפיק את המלונות באירופה בשווי 230 מיליון יורו

לירן ויצמן מנפיק את סירקל הוספיטליטי (Circle Hosputality), רשת המלונות שבראשה הוא עומד. סירקל חתמה על הסכם למיזוג עם שלד בורסאי שנמצא בבעלות חברת ההשקעות האירופית SMG החזקות לפי שווי של 230 מיליון יורו. במסגרת המיזוג יבוצע גיוס הון של 60-40 מיליון יורו. לאחר השלמת המיזוג, שצפויה ברבעון השני של השנה הנוכחית, ישונה השם של השלד מ־SMG European Recovery לסירקל SE, וחברת המלונות של ויצמן תהפוך לחברה ציבורית שנסחרת בבורסת פרנקפורט.

ויצמן, בנו של איש הנדל"ן והמלונאות מני ויצמן, הקים את סירקל בשנת 2003. כיום לרשת, שהמטה שלה ממוקם בהולנד - שם מתגורר ויצמן כבר 25 שנה - יש 37 בתי מלון, בבעלותה או בניהולה, ב־23 ערים באירופה, ובהם 4,000 חדרים. הנכסים של החברה בגרמניה, הולנד ואוסטריה מהווים 75% מהפורטפוליו שלה, שלפי החברה שוויו בספרים עומד על 430 מיליון יורו. הרשת פועלת באמצעות שני מותגי מלונות - Sir Hotels ו־Max Brown. הרשת מנהלת, בין היתר, את מלון W באמסטרדם, Edition במילאנו ואת מלון פרובקטור בברלין. בנוסף, לרשת יש מועדון חברים בשם Cover.

ויצמן הקים יחד עם יוסי אליהו חברה נוספת בשם אנטראז' גרופ שפועלת בתחום הקולינריה, ולרשת יש שיתוף פעולה הדוק איתה. החברה הזו מפעילה במלונות של סירקל 35 ברים ומסעדות. בין היתר, החברה מפעילה במלונות גם מסעדות תחת המותג "המזנון" של השף הישראלי אייל שני.

הפיכת סירקל לחברה לציבורית אמורה לאפשר לה גישה קלה יותר לגיוס כספים בשוק ההון, מה שאמור לתמוך בתוכנית שלה להתרחב בשנים הקרובות ולהוסיף לרשת עוד 100 בתי מלון, בבעלותה או בניהולה.

SMG היא חברת השקעות שמתמחה בפוזיציית הספונסר בעסקאות של חברות בגודל בינוני בשוק האירופי. לפי החברה, עד היום היא השתתפה ב־50 עסקאות מסוג זה, בהיקף כולל של 22 מיליארד יורו. לאחר השלמת המיזוג, המנכ"ל של SMG, סטפן פטריקוביץ', צפוי להצטרף לדירקטוריון של סירקל ולהתמנות לסגן היו"ר. המיזוג שרוקמת SMG עם סירקל יהיה השני שהיא מוציאה לדרך השנה. מוקדם יותר השנה היא הכריזה על מיזוג של שלד נוסף עם יצרנית מדפסות התלת־ממד BigRep.

עסקי המלונות של ויצמן הבן הביאו אותו להתנגשות משפטית מול אפקון שבשליטת משפחת שמלצר. בינואר 2022 קיבלה אפקון צו לאכיפת פסק בורר שפסק לה תשלום 1.4 מיליון יורו שלטענתה החברה של ויצמן לא שילמה עבור עבודות שביצעה אפקון במלון במינכן. התשלום הכולל עמד על 10.8 מיליון יורו ומתוכו טענה אפקון שלא שולמו לה 1.4 מיליון יורו, כאמור.

אפקון סיפקה שירותי קבלנות להקמת מערכות אלקטרו־מכניות למלון. ביצוע העבודות התעכב באופן ניכר, וכל צד האשים את האחר באחריות לעיכובים. אפקון טענה כי ויצמן והחברה הגרמנית ביקשו שינויים ותוספות שחרגו מהיקף העבודות המקוריות שהוזמנו, וכי זו הסיבה לעיכובים ולהתייקרות העבודות, ולכן נדרשה תוספת למחיר המקורי.

לאחר ויכוחים חתמו שני הצדדים על שני הסכמים נוספים ועל תשלום נוסף לאפקון. אפקון טענה כי השלימה את העבודות, אך לא קיבלה את התשלום שהיתה זכאית לו. בבקשה שהגישה לבית המשפט טענה החברה כי עו"ד ערן עמיר מונה לבורר בין הצדדים, ובאפריל 2020 הוא פסק שעל AMG לשלם 10.85 מיליון יורו לאפקון על העבודות במלון במינכן.