הפגנה של עובדי תעשיית הרכב בארה"ב, החודש. "הם עושים מיליארדים ברווחים ולנו מגיע יותר" | צילום: EPA
ארה"ב: 7,000 עובדים נוספים יצטרפו לשביתה במפעלי הרכב
איגוד עובדי הרכב האמריקאי הודיע על הרחבת השביתה למפעל פורד בשיקגו המייצר את האקספלורר ולמפעל ג'נרל מוטורס במישיגן שמייצר רכבי קרוסאובר גדולים. השביתה נכנסת לשבוע השלישי. העובדים דורשים העלאת שכר של 40%. "לאנשים נמאס. אנחנו רוצים שיהיה פה מעמד ביניים"
איגוד עובדי הרכב האמריקאי (UAW) מתכנן להרחיב את השביתה בכמה מיצרניות הרכב הגדולות במדינה, ולהכניס את סכסוך העבודה סביב שכרם לשבוע השלישי. יושב ראש האיגוד שון פיין אמר ש-7,000 עובדים נוספים בפורד וג'נרל מוטורס אמורים לצאת לשביתה. לשביתה לא יצטרפו עובדי סטלנטיס, מה שמצביע אולי על התקדמות בשיחות, לדבריו.
לפי הדיווח ב-BBC, כ-18 אלף עובדים כבר שובתים במסגרת הסכסוך שמטיל עננה כבדה על תעשיית הרכב האמריקאית. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא לשעבר דונלד טראמפ ביקרו שניהם באזור דטרויט השבוע והתייחסו לנושא.
האיגוד פתח בשיחות עם הנהלות החברות כשהוא דורש העלאת שכר של 40% במשך ארבע שנים וביטול השיטה שלפיה עובדים חדשים מקבלים שכר נמוך יותר ופחות הטבות, בין היתר. החברות מצדן טוענות שבקשות האיגוד יפגעו ביכולתן להשקיע בטווח הארוך, אך כבר הבטיחו העלאת שכר של 20% ועוד מספר ויתורים.
עובדים שהשתתפו בשביתה השבוע אמרו שהם מוכנים לקרב ממושך. "לאנשים נמאס. אנחנו רוצים שיהיה פה מעמד ביניים", אמרה אמילי יטו, שעובדת 17 שנה בג'נרל מוטורס. "הם עושים מיליארדים ברווחים ולנו מגיע יותר".
האיגוד שמייצג 146 אלף עובדים בשלוש חברות העלה בהדרגה את הלחץ על יצרניות הרכב להגיע לעסקה, מאז שפגו חוזי ההעסקה ב-14 בספטמבר. הפעולה האחרונה מרחיבה את השביתות גם למפעל של פורד בשיקגו המייצר את דגם האקספלורר, ולמפעל של ג'נרל מוטורס במישיגן שמייצר רכבי קרוסאובר גדולים, כמו שברולט טראוורס וביואיק אנקלייב. שני המפעלים מצטרפים להשבתות הקודמות ב-38 מפעלים שמפיצים חלפים לסוכני רכב ולשלושה מפעלים – אחד של כל חברה.
במסר לעובדים אמרה ג'נרל מוטורס ש"קריאה לשביתות נוספות טובה לכותרות, ולא להתקדמות אמיתית". החברה מסרה שלא קיבלה תגובה "מקיפה" מאז שהגישה הצעה ב-21 בספטמבר, וכן שהיא מציעה לעובדים "העלאות שכר היסטוריות וביטחון תעסוקתי, מבלי לסכן את עתיד החברה". רק בשבוע הראשון של השביתה היא גרמה להפסד של 1.6 מיליארד דולר, כולל יותר מ-100 מיליון דולר בשכר שהפסידו העובדים.