אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
על גוש היורו ללמוד מהטעויות כדי לצלוח המשבר הבא בנק מזרחי טפחות

דעה

על גוש היורו ללמוד מהטעויות כדי לצלוח המשבר הבא

לאורך השנים כלכלת גוש היורו התקשתה להתמודד עם זעזועים חיצוניים. בשל המלחמה באוקראינה, האינפלציה המזנקת והישחקות הסנטימנט של חברות התעשייה נראה אובדן מומנטום בגוש. אם הגוש לא יפסיק את תלותו ברוסיה ולא יתאחד פיקסלית, הוא כנראה לא יגיע מוכן לקראת המשבר הבא

19.05.2022, 15:12 | רונן מנחם

האירוויזיון מאחורינו, אוקראינה זכתה. עכשיו בואו ונחזור לענייני היום ביבשת הסוערת. לאורך השנים הכלכלה של גוש היורו (והאיחוד האירופי) התקשתה להתמודד עם זעזועים חיצוניים רחבי היקף. בין היתר, בשל היעדר האחדה (יוניפיקציה) במדיניות התקציבית של חברותיה.

קראו עוד בכלכליסט:

העשור האחרון סיפק לנו דוגמאות רבות לכך. בשנים 2011-2012, נאלץ הבנק המרכזי של אירופה להזרים הון עתק לבנקים ברחבי היבשת כדי שיתעלו את הכספים לטובת עידוד הפעילות של משקי הבית והחברות. אלא שבהיעדר אמון ביכולתו של הגוש להתמודד עם המשבר הקשה שפקד אותו אז, העדיפו הבנקים לרכוש איגרות חוב ממשלתיות והמהלך פספס את תכליתו. בתווך נקלעו מספר מדינות ביבשת – איטליה, ספרד, אירלנד, יוון ופורטוגל – לקשיים חריפים. ממשלותיהן התקשו מאוד לגייס הון ורק לאחר חבילות חילוץ שקבלו ממוסדות החילוץ וגופים בינ"ל הן התאוששו.

הדעת נתנה כי הפקת לקחים מאירוע כה חמור תקל על היבשת להתמודד עם המשבר הבא, לכל הפחות, שיתוף הפעולה בין המדינות החברות יהיה טוב יותר. אלא שמשבר הקורונה הראה כי הלקחים לא בהכרח הופקו.

המשבר גרר קפיצה רצינית של גירעונות הממשלות וחובותיהן הציבוריים וחשף שוב שונות גבוהה בתוך הגוש. לפי נתוני Eurostat, תוצר חברות הגוש התכווץ ב-4.4% בין הרבע האחרון של 2019 לרבע האחרון של 2020, בעוד תוצר ארה"ב, לדוגמא, ירד ב-2.3% בלבד. תוצרן של פורטוגל, איטליה, ספרד ויוון, שנקלעו לקשיים החריפים ביותר בפעם הקודמת, התכווץ גם הפעם יותר: 6.8%-, 6.6%-, 8.8%- ו 6.8%-, בהתאמה.

מטה הבנק המרכזי האירופי ECB בפרנקפורט , גטי מטה הבנק המרכזי האירופי ECB בפרנקפורט | גטי מטה הבנק המרכזי האירופי ECB בפרנקפורט , גטי

התעסוקה פחתה בין שתי התקופות והחוב הציבורי הכולל, שהיה גבוה מאוד עוד לפני המשבר, נסק במהרה ל-100% מהתוצר, לפני שירד קצת. כדי לסבר את העין, המדינות המפותחות חותרות, לאורך זמן, לחוב ששיעורו 60% מהתוצר בלבד. ובין לבין, התמודדו מדינות האיחוד האירופי עם נטישת בריטניה (ע"ע ברקזיט) שמן הסתם לא הוסיפה להן יציבות.

כעת פוקד את היבשת (והעולם) משבר שלישי – המלחמה באוקראינה.

מדינות היבשת נפגעות ממנו יותר מאחרות כי הוא מתחולל בשטחן; רוסיה מפנה את פעולותיה ואזהרותיה בראש ובראשונה כלפיהן. על התלות הגדולה של כלכלת אירופה בתשומות הייצור הנרכשות מרוסיה (ואוקראינה), לרבות נפט גולמי, גז טבעי, תבואות ומתכות תעשייתיות, נכתב רבות, וכך, דומה כי גם הפעם היא נתפסת לא מוכנה. המלחמה עוד צעירה, אך כבר נבדל המסלול הכלכלי של היבשת לרעה ממסלוליהן של מדינות מפותחות אחרות, הנכללות ב-OECD.

לפי מדד האינדיקטורים המובילים של הארגון, היבשת ממשיכה לאבד מומנטום כלכלי, בעוד שבשאר המקומות נמשכת, על פי רוב, צמיחה יציבה של הפעילות. האינפלציה המזנקת והישחקות הסנטימנט של חברות התעשייה מאותתות על אובדן מומנטום בכל גוש היורו, לרבות הכלכלות המובילות: גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה (הנמצאת מחוץ לגוש היורו ולאיחוד האירופי). מנגד, בקנדה, יפן וארה"ב, לדוגמא, הפעילות ממשיכה לצמוח, לפי עורכי המדד. אפילו בסין (במגזר התעשייתי) והודו אין עדיין סימנים לאובדן מומנטום. רק בברזיל מסתמנת האטה.

לממשלות גוש היורו יהיה קשה לספק, הפעם, את התמיכה התקציבית רחבת ההיקף שהעניקו בגין משבר הקורונה, בשל הגירעונות והחובות שתפחו. עקב כך, יתקשה הבנק המרכזי של אירופה להעלות את הריבית בגוש היורו ולהתמודד עם עליית האינפלציה - בכך הוא נבדל, כמובן, מהבנק הפדראלי של ארה"ב, שכבר רץ קדימה.

גם מבחינה רעיונית, הדעת נותנת שהנגידה כריסטין לגארד וחבריה יעדיפו להמתין, אם נזכור כי תחת מריו דרגי האיטלקי הציל מוסד זה את היבשת מהמשבר הקשה של 2012.

אירופה היא ככל הנראה הגוש הכלכלי שייצא מהמשבר הנוכחי נפסד (במונחי האטה כלכלית ועלייה של האינפלציה) יותר ממקומות אחרים בעולם, אך בתוך הסערה ובבחינה של שלושת המשברים שתיארתי כאן, יצטרכו מנהיגי גוש היורו לקבל החלטות קשות על מנת להגיע למשבר הבא מוכנים יותר.

קודם כל, כמובן, להקטין את התלות ברוסיה. בתוך כך, ראייה נכוחה של הדברים תדרבן אותם לצעד (המיוחל) הבא – האחדה פיסקלית של הגוש, בדומה למודל של ארה"ב. אחרת, יתקשה הגוש שוב ושוב לנהל מדיניות גמישה ומכילה גם בשגרה וגם בעתות משבר.

אם לא ייעשו השינויים המתבקשים, שיצריכו גם מידה עצומה של הקרבות פוליטיות וויתורים על "אגו", מידת האטרקטיביות של השוק האירופי למשקיעים תישאר פחותה, על פני זמן, בהשוואה לשוקי ארה"ב וגושי מטבע אחרים.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות