שלומי שבן יארח ויתארח בפסטיבל המחול הבינלאומי סולו

הפסטיבל הבינלאומי למחול סולו יתקיים בשבוע הבא, בין 5־9 בספטמבר בירושלים. אירועי הפסטיבל מתקיימים תחת כיפת השמים בחצר בית הנסן ורבי שיח יתקיימו בתיאטרון ירושלים. רקדנים וכוריאוגרפים יעלו יצירות סולו עם אמירה אישית שמתכתבת עם סוגיות סביבתיות, תרבותיות, חברתיות ואישיות.

שיא הפסטיבל הוא קונצרט הנעילה "הזמנתי אותך לרקוד" של שלומי שבן עם אמני הפסטיבל שיתקיים במוצאי שבת בתיאטרון ירושלים. כוריאוגרפיות וביצועים מוזיקליים חדשים שנוצרו במיוחד לערב זה יהפכו את שיריו של שבן לפסקול חי והשירים יהפכו על הבמה לחומר גלם בידי כוריאוגרפים. בין הרקדנים הו שניואן מסין, בוראק קאיהן מטורקיה ומרים אנגל, היוזמת והמנהלת האמנותית של הפסטיבל.

הרקדנית והכוריאוגרפית מרים אנגל. "ריקוד סולו הוא דרך מושלמת לספר סיפור" | צילום: דור פזואלו

"רציתי לבחון מה קורה כשאמן סולו פוגש אמן סולו אחר ונוצרת קרוסלה של דואטים", מספרת אנגל. "היה לי ברור שאני רוצה בערב הנעילה משהו מיוחד, אירוע רב תחומי שמשלב את היצירה הישראלית עם הבינלאומית ודמיינתי את שלומי שבן איתנו. צלצלתי אליו והוא הסכים.

והוא ירקוד?

"כן! הוא רוקד נהדר. הגוף הוא לא הכלי הראשי שלו אבל הוא אמן בכל רמ"ח איבריו וזה מכניס המון עניין לכל דבר שהוא עושה. אז מצאנו את הדרך לרקוד יחד. בשיעור בלט תמיד יש פסנתר שמלווה ופה הוא עושה בדיוק ההיפך: לא ליווי אלא רצון להתערבב, וזה הולך ומסתבך כששלומי נכנס לתוך הכוריאוגרפיה. יש לו ראש של כוריאוגרף כי קומפוזיציה זו קומפוזיציה".

שבן מספר ש"תמיד קינאתי ברקדנים. החופש לזוז בלי מבוכה, לאתגר את הגוף ולתת לו לספר את הסיפור שחבוי בתוכך. זה דומה לכתיבה או הלחנה, אבל באופן עמוק ואולי קדום יותר. המפגש עם מרים ועם הכוראוגרפים היה מרתק. כיוון שחלקם לא מבינים את השפה נדרשתי לתרגם להם את המהות של השיר, ואז קיבלתי מין תמונת מראה תנועתית. חלק מהפרשנויות היו מפתיעות, מוזרות. חלק היו טבעיות. למרים היה מאוד חשוב שארקוד, או לפחות שלא רק אשב, אנגן ואשיר. עשינו סשנים של תנועה בלבד. זה נוגע לי ישר בפחדים ובחלומות הכי גדולים".

אנגל (39), כוריאוגרפית רקדנית ויזמית מתמקדת במופעי סולו. היא בוגרת האקדמיה למחול בירושלים, רקדה בלהקת המחול "קולבן דאנס", השתלמה באמסטרדם ורקדה בלהקת Croi Glan באירלנד, ייסדה את להקת "אנגלה" שפעלה עד הקורונה, אז החלה להתמקד בפרויקטים, בהם הוא Loveing Jerusalem, סיפורי אהבה ירושלמיים שהפכו ליצירות מחול קצרות ברחובות ופינות מיוחדות בעיר. את הפרויקט עשתה גם באנקרה ובקרוב בקוסובו.

לפסטיבל הסולו יגיעו 35 אמנים מ־13 מדינות עם מופעים שנעים בין 5 דקות לחצי שעה של מחול עכשווי, פלמנקו, קרקס עכשווי וריקוד ספוקן. "בשבילי מחול זה לספר סיפור וסולו בעיני הוא הצורה האולטימטיבית לעשות זאת. הגוף והעיניים מדברים ומרתק לראות סיפור של רקדן אחד. גם כשאני רואה מופעי מחול של להקה אני מתפקסת על רקדן או רקדנית שמעניינים אותי. בפסטיבל כל אחד מביא סיפור ממקום אחר עם טעם אחר, ואנחנו זקוקים להתבוננות הזאת החוצה כדי לקבל פרספקטיבה".