"הציפייה לאמא נוכחת לא כל כך מסתדרת עם תרבות העבודה באקדמיה"

אם בשוק הפרטי ההנעה לאחריות תאגידית היא בחלק גדול במטרה לייצר לגיטימציה חברתית, הרי שבאקדמיה הערך המוביל בהקשר זה הוא שוויון הזדמנויות: משוויון מגדרי ועד מתן הזדמנות שווה לכל קבוצות המיעוט. כל שוק והאתגרים הייחודיים לו, המכנה המשותף במבחן התוצאה הוא: יש לא מעט שיפורים בשנים האחרונות במדדים העיקריים לצד פערים שדורשים עוד משאבים ושינויים בדרך לשוויון האידאלי.

לעוד כתבות בערוץ TRUST

על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו בחודש יוני האחרון, שיעור הנשים בסגל הבכיר באוניברסיטאות עלה משמעותית בשנים האחרונות. כך, נרשמה עלייה של מעל 35% בשיעור הנשים בקרב חברי הסגל הבכיר ושיעור הנשים בדרגת מרצה באוניברסיטאות עלה למעט יותר מ-50%. כשנכנסים לפרטים הקטנים, רואים שיש עוד עבודה.

בדו"ח שפרסמה המועצה הלאומית לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה במשרד המדע אפשר לראות עדיין את הפערים המגדריים שמופיעים בדרגות הבכירות. שיעור המרצות הבכירות עם קביעות אקדמית מצטמצם לכ-40%, ובדרגה הבכירה ביותר - פרופסור מן המניין - יש רק 17% נשים. הפערים קשורים גם לדיסציפלינה האקדמית. בפיזיקה ומתמטיקה למשל, נשים מהוות פחות מ-10% מחברי הסגל בדרגת פרופסור. למעשה, רק בתחום אחד יש רוב נשי גם בדרגה הבכירה ביותר והוא חינוך.

בכל המוסדות האקדמיים ויותר מאי פעם פועלות כיום תוכניות מגוונות לקידום שוויון מגדרי בישראל, ממלגות מותאמות ועד ליווי אישי לנשים בהריון, בחלקן גם יש יעדים מדידים. תוכנית כזו היא תנאי האיחוד האירופי לקבלת תקציבי מחקר, כאשר כל מוסד מייצר את ההתאמות שלו.

במחקר שפרסמו הסוציולוגית ד"ר מיטל עירן-יונה והפיזיקאי פרופ' יוסי ניר ממכון ויצמן למדע, אפשר לראות את הקשר בין ההתפתחות המקצועית באקדמיה לתפיסות מגדריות שמאלצות את הנשים לשלב את מטלות הטיפול בבית ובילדים עם הקריירה. בקרב תלמידי דוקטורט בפיזיקה, 28% מהגברים החוקרים בשלב הדוקטורט דיווחו כי בת זוגם נושאת בתפקיד הטיפול בילדים באופן בלעדי, בעוד ש -0% מהנשים דיווחו על מצב שכזה.

ד"ר עירן יונה חוקרת בשנים האחרונות את מצב הנשים בתחום הפיזיקה באקדמיה, במקביל היא משמשת כראש המשרד לגיוון והכללה במכון ויצמן למדע, ושנת 2019 כיו"ר ארגון GENERA - פרויקט של האיחוד האירופי שכולל כ-40 מוסדות מובילים באירופה ושמטרתו קידום שוויון מגדרי בפיזיקה באוניברסיטאות ומוסדות מחקר מובילים באירופה.

ביחס לשוק התעסוקה, מהם האתגרים הייחודיים לנשים בעולם האקדמיה?

"התפיסה הרווחת בישראל היא שלכל משפחה צריכים להיות הרבה ילדים, שלושה בממוצע. הכול טוב ויפה אבל כל זה מגיע לצד תפיסה רווחת נוספת שהאישה היא זו שצריכה להיות ההורה המוביל והדומיננטי בבית. גם אם יש עקרונות של שוויוניות בתוך הזוגיות ורצון לחלוק בעבודת הבית עדיין יש ציפייה שהקריירה של האישה תהיה משנית ביחס לגבר, מה שמשליך על כמות השעות שמושקעות בעבודה מחוץ לבית ועל תפיסת הסביבה ביחס לרמת המחויבות שלה לעבודה".

לדברי ד"ר עירן-יונה חוסר האיזון מתבטא עוד יותר בקריירה האקדמית בתחום המדעים המדויקים שכוללת מסע ארוך ותובעני בהרבה שכולל שנים רבות שמושקעות בלי ערובה וביטחון להמשך. התוצאות במספרים. נשים מהוות 37% מכלל מסיימי חמש יחידות בפיזיקה בתיכון, תנאי לכניסה לאקדמיה. כ-18% מכלל הסטודנטים בתארים השונים בפיזיקה הן נשים ורק 7% השתלבו במשרות קבועות בסגל האקדמי בישראל.

למה דווקא פיזיקה?

"יש כמה גורמים שמזינים את הפער הזה. ראשית, התפיסה שעדיין רווחת לפיה פיזיקה הוא לא מקצוע לנשים, שזה מקצוע קשה, תיאורטי וכזה שלא מוביל להשפעה חברתית ומיטיבה על העולם. בנוסף, התחום נשמר הרבה שנים כתחום גברי, תחרותי ואגרסיבי שגורם לכך שמראש נשים רבות לא רוצות להיכנס אליו. לבסוף, אתגר משמעותי שבא לביטוי גם בתחומים אחרים היא היציאה לחו"ל לפוסט דוקטורט, שלב הכרחי כדי לפתח קריירה אקדמית בתחום. נשים שיש להן ילדים קטנים מתקשות יותר לעשות את הצעד הזה".

"בנוסף, התפיסה החברתית הרווחת בישראל גורמת לכך שזה יהיה מסלול פחות נורמטיבי עבור נשים, וזה קורה בזמן שכשגבר רוצה לצאת למסלול כזה בחו"ל הציפייה מהאישה היא לסייע ולהצטרף להרפתקה המשותפת. מעבר לכל זה, נשים שמות לעצמן רף גבוה יותר ליציאה לפוסט-דוקטורט. הן יחליטו לבחור בכך רק אם הן מרגישות שהן מצטיינות בלימודיהן ושסיכויי ההצלחה שלהן גבוהים".

בישראל האתגר האקדמי ארוך הטווח גדול הרבה יותר בשל העובדה שבדרך כלל הפוסט דוקטורנט הישראלי, בין אם גבר או אישה, כבר צריך על פי רוב לפרנס משפחה, בעוד שבחו"ל חלקם הגדול עדיין רווקים. יש לזה גם משמעות נוספת על הפערים בתחום בין גברים לנשים. נכון להיום, שיעור הנשים בעמדות סגל באקדמיה בפיזיקה, עומד באירופה על עד כ-20% לעומת 7% בישראל.

"בישראל, בשלב הרבה יותר מוקדם בלימודים, בדרך כלל בתואר השלישי ולפעמים כבר בתואר השני, לסטודנטים יש ילדים, ואז מתעוררים ענייני לוגיסטיקה וכסף", מציינת ד"ר עירן יונה. "כשמדובר בגבר אז בדרך כלל האישה תעשה את העבודה בבית, כשמדובר באישה הציפייה שגם אם היא מבלה שעות רבות במעבדה, היא עדיין תהיה אמא נוכחת, מה שלא כל כך מסתדר עם תרבות העבודה באקדמיה".

* ערוץ TRUST של כלכליסט בשיתוף שופרסל נולד מתוך רצון להוביל חברות לקחת אחריות בתחום האימפקט ולייצר שינוי דרך פרויקטים בעולמות ה-ESG.