הזמרת נונו: "אנשים רוצים להקשיב לי, זה הישג עצום"

נעמי אהרוני גל (נונו)

• גיל: 24 • מקום מגורים: תל אביב

• מצב משפחתי: רווקה בתעודת זהות, עם חבר בחיים

• זמרת ומוזיקאית שיוצרת תחת שם הבמה נונו. סינגל הבכורה שלה "בנים" יצא לפני שנתיים, אחריו יצאו הלהיטים "ליבינג דה דרים", "קיוט בוי" ועוד. אלבום הבכורה "סטטוס" יצא לפני שנה, אז גם זכתה בפרס אקו"ם לתגלית השנה. ב־29 ביולי יתקיים מופע שקיעה בקו רקיע שבו תארח את רד בנד ותמיר בר

איפה אנחנו תופסים אותך?

"עונה על השאלון בדירה שלי, אחרי שהכנתי את הפסטה הכי מטורפת שהכנתי בחיים שלי".

איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?

"אני לא שותה קפה, זה משפיע עליי מאוד. פעם קיבלתי התקף חרדה מקפה".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"קרוליין פולצ׳ק, יש לה שם מוזר והיא זמרת מוזרה עוד יותר אבל היא השפיעה עליי מאוד. היא זמרת אמריקאית, בדיוק על הגבול בין הפופ לאינדי, והיא השראה עצומה בשבילי".

על מה את עובדת עכשיו?

"בימים אלו יוצא ‘אומייגאד’ סינגל ראשון מהאלבום השני שלי. בנוסף, אני עובדת על מופע שקיעה חגיגי שיקרה ב־29 ביולי בקו רקיע (פארק אריאל שרון). אני ממשיכה לכתוב וליצור, ואני מתה על זה".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"פעם ראיתי ריאיון עם שירי מימון בתוכנית בוקר ושאלו אותה: 'מה היית מוסרת לעצמך בתחילת הקריירה?', היא ענתה: 'לא להילחץ, הכל יהיה בסדר'. אני חושבת שזה נכון, ושבאמת גם אם קשה צריך לנסות לא להילחץ, אף על פי שקל לומר וקשה ליישם".

איך את אוהבת להעביר את שישי בצהריים?

"הדבר הראשון שעולה לי לראש זה לאכול חומוס, אבל בכל פעם שאני אוכלת חומוס בשישי בצהריים, אני נתקלת בבעיה כשאני מגיעה שבעה לארוחת שישי. אז אני אגיד לאכול חומוס כקונספט, שזה אומר לשבת עם חברים, ורגע לעצור את המרוץ".

איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?

"כשפית מים. כשחזרתי מבית הספר כשהייתי ילדה היינו רואים טלוויזיה. אני תמיד רציתי לראות את ‘H2O’, סדרה על בתולות ים שמכשפות מים, ואחי תמיד רצה את ‘אווטאר’ (הסדרה, לא הסרט). בפועל זה לא שינה יותר מדי כי בשתי הסדרות היתה כשפות מים, מה שגרם לי להיות מהופנטת למסך, והפך את המשאלה הכי גדולה שלי ללהיות כשפית מים, נראה אם זה יקרה מתישהו".

באילו נסיבות יוצא לך לשקר?

"במינגלינג. כששואלים אותי מה שלומי, לפעמים אני באמת אגיד מה שלומי ואצלול עמוק, אבל הרבה פעמים אני אגיד 'אחלה, מעולה'. לא תמיד יש אנרגיה לחשוף ולשתף".

מי בעינייך האדם הכי סקסי?

"חבר שלי".

למה את מתגעגעת?

"גלידת חורף. היום כבר לא מאמינים שהיה דבר כזה. זה כל כך עתיק שמרגיש לי שאפילו לא ההורים שלי קנו לי את זה, אלא סבתא שלי. זו גלידה על תקן קרמבו עם מקל מוופל. לא ברור אם זה טעים או לא אבל זה היה דבר מרגש לאכול. זה מחזיר אותי לילדות ולרגעים כל כך ספציפיים בה".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"איפה שאני גרה: בשוק לוינסקי בדירה משלי. אני באמת מתרגשת שאני גרה איפה שאני גרה. אני נכנסת לדירה שלי ומרגישה בבית, אני יוצאת החוצה ומרגישה בבית. הפאבלות המתקלפות של שכונת פלורנטין מסבות לי אושר, או כמו שאני והחברים קוראים לזה 'קיבוץ פלורנטין'. כולם גרים באותם הבלוקים, לכל אחד יש חלון עם מזגן מטפטף משלו, הולכים ברגל מאחד לשני, איכשהו במקום הגדול והסואן הזה יש תחושת קהילה".

על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?

"על הקריירה, כשאני מצליחה להגשים את הרעיונות האמנותיים שלי. צריך להשקיע כסף וזה גורם לי להרגיש הכי מסופקת".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"לא להיות לחוצה. הטיפ של שירי מימון עדיין לא חלחל אצלי עד הסוף, ולהיכנס לקריירה האינטנסיבית הזאת זה מלחיץ. הלוואי שהייתי מצליחה להיות יותר רגועה ולדעת שהכל יהיה בסדר".

מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?

"להצליח עם המוזיקה שלי. כל החיים עשיתי מוזיקה, אבל להגיע למצב שאנשים רוצים להקשיב לה זה הישג עצום שגלומים בו עוד הרבה הישגים. כשאני חושבת על זה, ההישג העצום זה למצוא את האנשים הנכונים כדי להשיג איתם את ההישגים העצומים".

מה מפחיד אותך?

"חושך. כילדה פחדתי מהחושך, אמא שלי לקחה אותי לטיפול ואמרו לה לשחק איתנו חפש את המטמון בחושך. בפועל מה שקרה היה שרצתי לחדר בפאניקה, מצאתי את המטמון (כמובן שהוא היה שוקולד) וחזרתי להסדיר נשימה באור, בקיצור זה לא עבד. בהווה, החושך משאיר מקום לדמיון. יש בו מסתוריות ויש המון חוסר שליטה, ולכן זה מדרון מאוד חלקלק לראש שלי, להתחיל לחגוג ולדמיין דברים שסרטי אימה הם רפרנס מאוד טוב להמחשה שלהם".

מה עושה אותך מאושרת?

"כשאני יוצרת, כשאני עולה על רעיון שאני אוהבת. אני מרגישה ככה הכי מחוברת לעצמי".

מה הכי חסר לך בחיים?

"זמן".

מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?

"חברים. חברות טובה היא גלגל הצלה בכל כך הרבה רגעים".

מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?

"קרולין פולצ׳ק, אליוט סמית׳, דני סנדרסון, סופיאן סטבנס, צ׳ארלי XCX".

אם לא היית מוזיקאית מה היית עושה?

"פסיכולוגית. זו עוד דרך לעזור לאנשים ולעבור איתם תהליך, וזה גם פשוט מעניין לדעת את התורה של נפש האדם".