הממשל האמריקאי סוגר על בורסת הקריפטו הגדולה בעולם - בייננס

בשוק הקריפטו חברות עומדות לדין על שני סוגי פשעים. הראשון הוא המוכר והפשטני שהפך מזוהה למדי עם השוק וכולל האשמות במעילת כספים או הלבנת הון. השני נוגע לליבת הפעילות של שוק הקריפטו והנטייה של חברות בו להלך בין טיפות הרגולציה וכולל האשמות כמו סחר בנייר ערך לא רשום או במקרה הנוכחי – מתן אפשרות לסחור בכלי שהרגולטור לא אישר את המסחר בו. השבוע הגישו נגד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם בייננס כתב תביעה שכולל קצת מכל דבר.

הוועדה האמריקאית למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) תבעה את בייננס על כך שאפשרה לאמריקאים לסחור בנגזרות קריפטו, בטענה כי החברה הפעילה "תוכנית ציות לא יעילה" ושעברה "במודע" על החוק. התביעה היא גם אישית נגד מייסד ומנכ"ל החברה צ'נגפנג זהאו (הידוע כ־CZ) ובכיר נוסף בשם סמואל לין שהיה ראש הציות. בתגובה להגשת התביעה צייץ CZ כי "התלונה מכילה דקלום חלקי של עובדות, ואיננו מסכימים עם האפיון של רבים מהנושאים הנטענים". לפי כתב התביעה, בייננס מעסיקה ב־60 עובדים בארה"ב, ושלוחה זו מניבה לחברה 19%-16% מהכנסותיה.

הכישלון של בייננס למנוע מלקוחות אמריקאים לסחור בפלטפורמה נראה כרשלנות מכוונת. כך, למשל, אם היו מזהים לקוח שמתחבר דרך IP מארה"ב, הייתה קופצת לו חלונית שבה הוא התבקש לסמן כי אינו מארה"ב כדי להמשיך ולסחור. אחר כך בחברה הפיצו מדריך שמסביר למשתמשים כיצד להשתמש ב־VPN כדי להסתיר את ה־IP שלהם.

עבור לקוח גדול אחד הם פתחו חשבון בהונג קונג והעבירו את עסקיו דרכו, עד שזה הקים רשות חדשה בניו ג'רזי שעקפה כראוי את הכללים המגבילים. בשלב מסוים CZ הנחה את עובדי החברה לשנות את מיקומם של חלק מהמשתמשים שסומנו כממוקמים בארה"ב למיקום לא ידוע. החברה אף הקימה מערכת התראה ללקוחות מפני חקירה של רשויות, כך שאם חשבון נבחן על ידי גורם אכיפה חיצוני, הנוהל הנחה "ליצור קשר עם הלקוח בכל דרך אפשרית ולהודיע לו על ההקפאה. אל תאמרו באופן מפורש לברוח, אלא רק שהחשבון הוקפא ומצוי תחת חקירה על ידי (שם בגוף החוקר). אם הלקוח המדובר הוא סוחר גדול, הוא כבר יבין את הרמז".

התביעה מרמזת כי בייננס עסקה בפעילות שעשויה להיתפס כפלילית, לרבות הלבנת הון. כך, למשל, נכתב כי בפברואר 2019, אחרי שהחברה קיבלה מידע לגבי "עסקאות חמאס", הסביר לין ש"זה בסדר", מחבלים שולחים בדרך כלל "סכומים קטנים" שכן "סכומים גבוהים מהווים הלבנת הון", עמית שלו השיב לו שהוא "בקושי יכול לקנות AK47 (רובה – ו"א) עם 600 דולר". לגבי לקוחות מרוסיה, ציין לין בפברואר 2020 כי "הם כאן בגלל פשע".

אפשר לראות בכתב התביעה מקור להתדיין על גבולות הרגולציה, על שאלות האם מטבעות וירטואליים הם סחורות או ניירות ערך? אך התביעה היא הרבה מעבר לכך, היא מתובלת בפרטים שמעידים על השוק ככלל, לא רק על בעיות של חברה ספציפית ומאמציה להתנער מציות לכללים אמריקאיים. כך למשל מתארים בכתב התביעה פנייה של אחד מעובדי החברה שמטפל בלקוחות VIP ל־CZ ואיך תשפיע מדיניות ספציפית ללקוחות האמריקאים. "עברתי על רשימה של הלקוחות, היא כוללת מספר חשבונות אסטרטגיים גדולים, כולל חברת מסחר בשיקגו שהיא בין חמש הלקוחות המובילים ומהווה 12% מנפח המסחר שלנו". בתגובה לפנייה משיב CZ "הסב את תשומת לבם שלא יתחברו מה־IP - אבל אל תשאיר שום דבר בכתב" (אל תשאיר ראיות כתובות).

מלבד מעשה התחמקות זה עולה כי חברה אחת אחראית על 12% מנפח המסחר היומי בפלטפורמה. מדובר על נתון מטלטל שמחזק את ההערכה כי השוויים בשוק הקריפטו מעוותים ונקבעים על ידי מספר קטן במיוחד של סוחרים. ריכוז הכוח הזה מטריד לא רק כי הוא מעיד רבות על השוק ככלל, אלא כי הוא מדגיש עד כמה המסחר של בייננס עצמה נגד הלקוחות שלה היה אחראי לעיוות של המחירים בשוק. נזכיר כי בימים שבהם חברות הקריפטו החלו לקרוס בזו אחר זו, CZ טען כי בייננס טובה מכל אלו, היא חברה מסחר פשוטה שכל מה שהיא עושה הוא רק למלא אחר הוראות הלקוחות שלה של קנייה או מכירה. כתב התביעה טוען, כי CZ שלט בלא פחות מ־300 חשבונות שסחרו בבייננס עצמה, כשל־CZ עצמו היו שני חשבונות נוספים. בחלק מסוים בכתב התביעה מציינים כי לתקופה מסוימת בייננס הייתה המוכרת היחידה של כל האופציות שהוצעו על הפלטפורמה. חשבונות אלו, מציינים בכתב התביעה, הוחרגו לכאורה מכל מעקב נגד מניפולציה ורמאות שהעמידה החברה כחלק מהפיקוח שלה על הבורסה, וגם החריגה חשבונות אלו מכל מדיניות סחר הפנים של החברה.

הפעילות הרשלנית הזו הייתה צריכה לעמוד בביקורת לפרקים, ובבייננס ידעו בדיוק כיצד לעקוף גם דרישות מצד שותפים עסקיים אמריקאיים, שלא נוהגים ברשלנות כמותם. כך למשל כדי להיכנס לעבודה עם חברת פאקסוס שהנפיקה לבייננס את המטבע היציב שלה, החליטו בבייננס להעסיק מבקר חיצוני גרוע למדי שיעשה "חצי עבודה" כדי "להרוויח עוד זמן". מהיכן מגיעה עזות מצח מרהיבה זו ולאורך כל כך הרבה שנים? לין מסביר: "משתמשים אמריקאים = CFTC = תביעה אזרחית שאפשר ליישב בקנס".