"שוק האשראי החוץ בנקאי עושה הרבה רעש - בפועל הוא מאוד קטן"

"שוק האשראי החוץ בנקאי עושה הרבה מאוד רעש, אבל בפועל הוא מאוד קטן", אמר יובל גביש, יו"ר אמפא, בפאנל בכנס חדשנות פיננסית של כלכליסט ו-BDO, בהנחיית ירדן רוז'נסקי. עוד השתתפו בפאנל שרה קנדלר, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לניירות ערך; מאור דואק, מנכ"ל מניף; גולן עוז, שותף באשכול הפיננסי, BDO; ודורי נאוי, בעל השליטה, האחים נאוי.

"כשאנחנו מסתכלים על השוק כדאי שנשנה את ההגדרה של האשראי החוץ בנקאי" המשיך גביש. "השוק הזה עובר טלטלה, לאחר שהריבית עלתה פי ארבעה - זה משפיע על תזרים המזומנים של רוב החברות. מדובר למעשה בשוק דואלי של גופים מוסדיים מהצד האחד והמערכת הבנקאית מהצד השני.

הגופים החוץ בנקאיים הם רק 2% מתוך שוק האשראי, כלומר, אנחנו בסך הכל בשוק שאולי משקף 20 מיליארד שקל מתוך טריליון שקל. זה ענף שצריך להגדיל את מקומו, להישען על תשתיות פינטק ובינה מלאכותית, והוא צריך להיות במצב שונה לחלוטין מאשר היום. בחזקת צופה פני עתיד, יהיו פה 5-4 גופים מובילים בשוק הזה. אנחנו נראה אותו מתפתח".

דורי, אתה מזהה עלייה בסיכון כיום?

"ברור שיש עלייה בסיכון", השיב נאוי. "הריבית השפיעה על כל החברות. ככל שהסיכון עולה, גם המרווחים עולים. החברות מתקשות לשרוד את הריבית הגבוהה. אנחנו צופים עוד מהמורות בדרך".

גולן, אגב מהמורות בדרך וחברות קורסות - בכל פעם שמתגלים סדקים בחברות, מתעוררת התחושה שלאו דווקא נעשה שימוש במודלים של סיכון והפרשות. איך אתם מתייחסים לזה במצב הנוכחי?

"העלייה בריבית הייתה חדה מאוד", הסביר עוז. "נוצר מצב שאי אפשר לגלגל את כל עליית הריבית גם ללקוח ולעתים דווקא לירידת מרווח בחלק מהחברות. המודלים של ההפרשה להפסדי אשראי לא בהכרח לקחו בחשבון את העלייה הזו. נוצר סיכון שלא בהכרח מגולם. למעשה אני דווקא רואה בדו"חות הכספיים שמה שעזר להבין את הסיכון בחברות הוא עמדת הסגל של הרשות לניירות ערך - שאם המודל להפרשה להפסדי אשראי הוא בעל שיקול דעת, אז הגילויים על מצב החובות, על גיול הפיגורים, נותנים ערך נוסף לקוראי הדו"חות ומציבים 'מראה' לסיכון של החברות".

שרה, איך ברשות לניירות ערך רואים את תמונת המצב העולה מהדו"חות של הגופים החוץ בנקאיים?

"עלינו להסתכל על הדו"חות לעומת שנים קודמות", אמרה קנדלר. "התפקיד שלנו הוא לשמור על המשקיעים. הרגשנו שאין מספיק מידע והמידע הקיים לא מספיק ממוקד. ניסינו בעיקר לחדד את הנושא של סיכון האשראי, שהוא המרכזי בחברות האשראי החוץ בנקאי ואשראי בכלל.

אנחנו צריכים גם להבין איך חברות האשראי עושות חיתום. גם הנושא של גלגול חובות - חוב שגולגל לאדם נוסף, כנראה שכדאי שהמשקיעים יידעו על זה. אלה דוגמאות לדגשים שהעברנו לחברות האשראי, על מנת שהמשקיעים יוכלו לבצע ניהול סיכונים נכון. אני מקווה שהם אכן יאפשרו לנתח יותר נכון את הסיכונים. זה נכון שיש סיכונים והמשקיעים צריכים להיות מודעים לזה".

אפשר לצפות למהלכים נוספים בתחום הזה?

"הביקורת מתמקדת בנושא של ההפרשות ואיך הן מחושבות", ציינה קנדלר. "אני בטוחה שכשיהיו לנו המסקנות, נפרסם אותן לציבור".

מאור, מה צריך כדי ששוק האשראי החוץ בנקאי יתפתח דרמטית?

"נכון שיש עלייה בסיכון", השיב דואק, מנכ"ל חברת מניף. "מניף היא לא חברה חוץ בנקאית רגילה בשוק. הפעילות שלה יחסית ייחודית. אנחנו מזהים שהריבית עלתה והסיכונים עלו אבל גם כשהריבית עולה יש פחות נזילות בשוק. וכשיש פחות נזילות בשוק הצורך בלהגיע לחברות חוץ בנקאיות הוא הרבה יותר גדול, ואז היכולת לבחור את העסקאות הנכונות היא הרבה יותר טובה. זה קצת מפצה על סיכונים וצריך גם להגיד את זה.

אני חושב שגם בתקופה כזאת יש הזדמנות גם עבור החברות החדשות לעשות קונסולידציה עם החברות היותר חזקות וגם עבור החברות החזקות זו תקופה תקופה לבדוק את התיק שלהן, לשפר את המודלים שלהן, לשפר את הפיקוח, לצבור ניסיון. לדעתי זה יאפשר להן לצמוח בצורה הרבה יותר טובה ונכונה בעתיד".

דורי, איפה המקפצה של שוק האשראי?

"קודם כל במקורות המימון", ענה נאוי. "זה הכרחי לשוק החוץ בנקאי. ככל שיהיו יותר מקורות מימון, כך האשראי החוץ בנקאי יצמח. ברגע שאתה תלוי בסיכונים של שוק ההון, אז בחירת האשראי יותר יקרה. אם רוצים לפתח את השוק ולהרחיב אותו צריך להביא לו מקורות - כמו פקדונות של הציבור.

קחו למשל את חברות אשראי שמפוקחות על ידי בנק ישראל, אני לא מבין למה לא מאשרים להן לקבל פקדונות כדי להתחרות במערכת הבנקאית. בסיטואציה הזו התחרות לא שווה ולא הוגנת. כולם מדברים על זה שחברות חוץ בנקאיות הן העתיד, אבל יש כיום לאותן חברות חסמים מאוד גדולים בצמיחה. היכולת שלהן לגייס כספים מאוד מוגבלת. אני לא חושב שחברות חוץ בנקאיות יכולות כרגע להחליף את הבנקים. זה לא יקרה במבנה השוק הקיים".