שופטי בג"ץ: על הממשלה לנמק בתוך חודש מדוע לא יגויסו תלמידי הישיבות

בג"ץ דן היום בעתירות לגיוס תלמידי הישיבות ולעצירת המימון להם. אחר הצהרים הוציאו השופטים, בראשות מ"מ הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונועם סולברג, שורה של צווים על תנאי המורים למדינה לנמק מדוע לא יקבע כי תבוטל החלטת הממשלה שלא לגייס את תלמידי הישיבות למרות שפקע החוק שמאפשר זאת; מדוע לא תפעל הממשלה לגייס אותם; ומדוע לא יקבע בג"ץ שיש להפסיק את מימון 66 אלף תלמידי הישיבות שמעמדם אינו מוסדר. ההיבט המשמעותי בצווים על תנאי הוא שהממשלה נדרשת להשיב עליהם עד 24 במרץ.

השופטים הוציאו גם צו הביניים המקפיא את אורך תקופת השירות של תלמידי הישיבות בהתאם לגיל הנוכחי שלהם. זאת כדי שהתמשכות הדיונים בבג"ץ לא תביא לכך שהתקופה תקוצר או תבוטל.

השופטים יותר מרמזו בדיון היום שיוציאו צו ביניים שיעצור את המימון ל-66 אלף תלמידי הישיבות שאיבדו את מעמדם או לחלקם. עם זאת הם נתנו בפועל לממשלה אורכה של חודש, כשקבעו כי איחוד הישיבות יוכל להגיב לנושא מצו הביניים עד 11 במרץ והמדינה תוכל להגיש עדכון עד 18 במרץ.

השופט פוגלמן אמר בדיון כי "יש משקל של ממש לטענה שאי אפשר לפטור תלמידי הישיבות בהחלטה מנהלית. המלחמה לא קשורה לשאלת הסמכות. גם במלחמה צריך סמכות. סמכות היא סמכות היא סמכות". עוד אמר ש"זה שלא הקשנו על העותרים, זה כנראה אומר משהו".

בית המשפט אישר בתחילת הדיון את בקשת ההצטרפות של 391 ראשי מערכת הביטחון לשעבר לעתירת התנועה לאיכות השלטון בנושא השוויון בנטל. יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא אמר: "אנחנו באותו מעגל שוטה כבר 25 שנה. בדמוקרטיה המעוותת הזו יש אזרחים שיש להם רק זכויות, לא צריכים לעבוד, לשלם מסים, לשאת בנטל".

שרגא תקף את בג"ץ: "25 שנה שבית המשפט העליון שותף לדחיות אין קץ. הצבא זועק לכוח אדם. האפליה כורתת את הענף שעליו יושבת המדינה". הוא ציטט את נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק ש"אפליה באשר ליקר מכל החיים עצמם היא הקשה באפליות".

עו"ד טומי מנור המייצג את אחים לנשק ביקש מהשופטים ש"יהיה צו ביניים שיורה לצבא להיערך לגיוס כדי שלא יבואו ויגידו עוד כמה חודשים שייקח הרבה זמן לגיוס".

עו"ד דפנה הולץ לכנר, שמייצגת את אימהות בחזית אמרה כי "אין רק סוג אחד של חרדים. האימהות בחזית חרדות וגם החיילים והחיילות מאוד חרדים". היא ציינה שהיא לא ראתה מעולם עתירה שבה שמונה בקשות לדחייה.

עו"ד שמואל הורוביץ המייצג את איגוד הישיבות טען ש"במצב שהממשלה קבעה לוח זמנים אין מקום להתערב והעתירות מיצו את עצמן".

מאחים לנשק נמסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "זהו רגע האמת של מנהיגי המדינה. תפסיקו עם הקומבינות. תפסיקו עם הפוליטיקה. גיוס החרדים הוא צורך ביטחוני כלכלי וחברתי ואין מה למסמס יותר. הגיע זמן גיוס.ושוויון. אחינו החרדים אנחנו צריכים אתכם איתנו".

התנועה לאיכות השלטון הגדירה את הצווים שהוציא בג"ץ "החלטה דרמטית וחשובה מאוד של בית המשפט העליון. מדובר בצעד נוסף בדרך לשוויון מלא בנטל. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. האפליה בין אדם לאדם ובין דם לדם לא יכולה להימשך. אנחנו מקוום שבסוף החודש נתחיל עידן חדש בו כולנו נושאים בנטל השוויון – גם תלמידי הישיבות החרדים".

עו"ד גלעד ברנע המייצג את התנועה לדמוקרטיה אזרחית מסר: "בית המשפט נתן החלטה ברורה ומהדהדת. המסר ברור, צעד לכוון המתבקש והמתחייב זה עשרות בשנים".

ב-2017 פסל בג"ץ את שני החוקים שאפשרו אז לא לגייס את בחורי הישיבות. מאז נתן לכנסת בסבלנות אין קץ אורכות להעברת חוק חדש עד סוף יוני אשתקד. החל מה-1.7.2023 אין חוק שמאפשר את מתן דחיית השירות לבחורי הישיבות. הממשלה קיבלה החלטה שמורה לצה"ל לא לגייס את בחורי הישיבות עד ה-31.3 השנה. היום דן בשלוש עתירות שטוענות שהחלטת הממשלה אינה חוקית ויש לגייס לאלתר את בחור הישיבות. עוד שתי עתירות דורשות להפסיק את התקצוב של 66 אלף תלמידי הישיבות כיוון שהדבר מנוגד לקריטריונים להקצבות.

פעילי אחים ואחיות לנשק הגיעו הבוקר (ב׳) סמוך לביתו של השר יצחק גולדקונפף בשכונת גאולה בירושלים. במיצג שנערך במקום הציבו הפעילים צו 8 לגיוס השר. זאת במחאה על אמירתו "מה הקשר בין הממשלה למלחמה". משם צעדו לכיוון כיכר אגרנט בסמוך לבג"ץ.