מחד־קרן מבטיח לעוד חברת הסעות: מסלול הנפילה של גט

2016 היתה שנה טובה במיוחד עבור גט. חברת שיתוף הנסיעות בדיוק שינתה את שמה מגט טקסי ל"גט" (Gett) כדי לאותת על התרחבות לתחום המשלוחים; ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן הזרימה לחברה הישראלית השקעה של 300 מיליון דולר והעניקה לה את התואר חד־קרן; ההון הרב שזרם הביא אותה להכפיל בחגיגיות את צוות המחקר והפיתוח בישראל והיא בחנה שורת רכישות. את שמה שמו בשורה אחת עם אובר, הענקית האמריקאית שכבר תומחרה במעל ל־18 מיליארד דולר. "אנחנו מחברים מיליוני אנשים במוניות בשלוש דקות או פחות", אמר בשעתו דייב וייסר, אז מנכ"ל ומייסד גט, ל"פייננשל טיימס”, "זה לא נס, זה סחורה".

וייסר עזב מאז את החברה שהקים ב־2009, אך התקופה הארוכה שניהל אותה היתה די והותר כדי שיחזה במו עיניו בכל שלביו האוניברסליים של סטארט־אפ בתחום המוניות: מההבטחה לשנות את האופן שבו אנשים מתנהלים במרחב, להתרחבות לערים גדולות בעולם, שיתופי פעולה עם יצרניות רכב ענקיות, הסתעפות למשלוחים, מאמץ להנפיק ולבסוף - הנסיגה הבלתי נמנעת.

רק מהלומה אחת של מציאות החמיץ וייסר: משא ומתן שמתקיים בימים אלו על מכירת החברה לפי שווי של 200 מיליון דולר, חמישית ממה שגייסה בכל ימי חייה. סיפורה של גט הוא חלק מפאזל ייחודי שיצרו סטארט־אפים בתחום התחבורה העירונית. כזה שהובל באמצעות מילות באזז והבטחות גדולות של "שיבוש" תעשייה מנוונת ורופד על ידי משקיעים, יזמים ועיתונים במספרים גדולים לא מציאותיים.

שנייה רק לאובר?

גט ודומות לה כמו אובר, ליפט ודידי אתגרו את תעשיית המוניות המסורתית תוך ביסוס עצמן בהצלחה רבה בעשור השני של המאה ה־21 כחברות צמיחה של מגזר הטכנולוגיה, זאת אף על פי שתמיד ריחפה מעליהן שאלה גדולה: האם משום שהן מספקות שירות באמצעות אפליקציה ואף על פי שחדשנות טכנולוגית אינה המפתח לפעילותן, מדובר בחברות טכנולוגיה? התשובה שניתנה לשאלה בסיסית זו הכתיבה במידה רבה את מעגל החיים של כל אחת מהן, גם אם באופן מעט שונה, את ההייפ וגם את אופי האכזבה.

המודל של גט היה פשוט ודומה לחלוטין לכל מתחרותיה: מערכת החברה מוצאת את המונית הקרובה ביותר למיקום המשתמש וביעילות אלגוריתמית מפחיתה את זמן ההמתנה לפחות מ־10 דקות. המערכת מעניקה למשתמשים גישה למידע על הנהג, הרכב ונתונים בזמן אמת של הנסיעה שהזמינו. החברה בידלה עצמה בשני אופנים מהמתחרות הרבות - היא עבדה רק עם מוניות מורשות ושמה דגש על פיתוח ומכירת מוצרים לעסקים.

בתוך זמן קצר הפכה גט (אז גט טקסי) לחברה בינלאומית. ב־2014 פעילותה נפרסה על פני ארבע מדינות והתמקדה בערים מוסקבה, סנט פטרסבורג, תל אביב, לונדון וניו יורק שגם היתה השוק הצומח ביותר שלה. ביוני אותה השנה הכריז וייסר כי החברה צופה לסכם את 2014 עם הכנסות של כ־100 מיליון דולר ובפייסבוק הכריז על החברה שהקים כמתחרה עולמית, שנייה רק לאובר. "גט טקסי לדוגמה צפויה להגיע לחצי מיליארד דולר הכנסות כבר בשנה הבאה", כתב, טעה והעריך שהחברה תהפוך רווחית בתוך שנה. "היום גט טקסי היא השחקנית הכי גדולה בעולם מבחינת הכנסות, היא כמה פעמים גדולה יותר מכל המתחרות הישירות שלה: Lyft, Hailo ו־MyTaxi", סיכם את ההבטחות שאחר כך כיכבו בעיתונות המקומית והעולמית.

מנכ"ל קרן VNV שמחזיקה בגט פר בריליות'. באפריל הקרן כתבה שגט מהווה "משקולת על ערך נכסיה" | צילום: VNV

חודשיים אחר כך, באוגוסט 2014, השלימה גט את הגיוס הגדול ביותר שלה לאותה העת - 150 מיליון דולר בהובלת הקרן השבדית VNV Global. השווי לא נחשף, אך לאור הצהרותיו של וייסר על קצב הצמיחה המסחרר והכנסותיה הצפויות התבסס הקונצנזוס כי שווייה הוא בין 2 ל־3 מיליארד דולר. וייסר עזר לבסס הערכה זו כשרמז חודשיים אחר כך בשיחה עם התקשורת היכן החברה עומדת. "אחת המתחרות שלנו - ליפט - גייסה לפני שנה לפי מיליארד דולר ומאז הם המשיכו לגדול", אמר, "אנחנו יותר גדולים מהם, אז אפשר לשער איפה אנחנו נמצאים". בדו"חות VNV של 2015 ציינה קרן ההשקעות שב־2014 העריכה את 6.7% ממניות גט שהיו בידיה לפי שווי של 25.6 מיליון דולר, המסתכמים לשווי כולל של 382 מיליון דולר לגט נכון ל־31 בדצמבר 2014. באותה שנה ליפט גייסה לפי שווי של 700 מיליון דולר. "היום גט טקסי היא מספר שתיים בעולם אחרי אובר", אמר וייסר ב־2014. שנה קודם לכן מגזין "פורבס" הכתיר אותה אחת החברות הצומחות של השנה.

כבר אז, אפשר להבין, גט הרגישה גדולה ממה שהיא ככל הנראה היתה והעיתונות הדהדה תחושות אלו כשלמעשה יידרשו שנתיים נוספות עד שגט תזכה בפועל לשווי של חד־קרן. זה התרחש רק ב־2016 כשפולקסווגן הזרימה לחברה 300 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר.

מה שכלל לא היה קטן הוא ההון הרב שגייסה החברה ונועד להפוך רעיונות למציאות ולסייע לה לצמוח ולהתרחב באופן לא אורגני. המטרה לכאורה היתה ברורה - לספק מוצר מסורתי של נסיעת מונית או משלוחים ברחבי העולם, אך בגט הקפידו להדגיש שימושים טרנספורמטיביים למצב האנושי. "אנשים מתים בכל יום כי הם לא קיבלו זריקת אינסולין או אלרגיה בזמן", אמר וייסר ל”פייננשל טיימס” ב־2015, "מה אם רשת של מכוניות ונהגים היתה זמינה בלחיצת כפתור כדי להביא להם זריקות מצילות חיים?". עם ההון מפולקסווגן גט רכשה את המתחרה הקטנה ג'ונו תמורת 200 מיליון דולר במטרה להשיג דריסת רגל גדולה בניו יורק, זה לא עזר.

הפלופ של פולקסווגן

באוגוסט דיווחה VNV על ירידה של כ־10% בשווי של גט ושהחברה מנהלת הזמנות של כמיליארד דולר, וכי מחצית ההכנסות של החברה מגיעה מניו יורק ולונדון והמחצית השנייה מישראל ורוסיה. בעיתונות דווח על הירידה בשווי לכ־1.4 מיליארד דולר וציינו כי גט מייצרת הכנסות של מיליארד דולר. טעות שנגררה מבלי למשוך תשומת לב. בדצמבר 2018 דיווח “דר שפיגל” שפולקסווגן לא מרוצה מהצמיחה של גט, שלכאורה לא הצליחה להגדיל לעצמה את נתח השוק העולמי, והחליטה למחוק את ההשקעה שלה לחלוטין. “דר שפיגל” הכריז על המהלך כולו "פלופ".

שנה אחר כך, בנובמבר 2019, הודיעה גט על סגירת הפעילות של ג'ונו או למעשה הפעילות בניו יורק, ובמקומה נכנסה לשותפות עם המתחרה ליפט. וייסר עצמו הסביר בשיחה עם מגזין “TechCrunch” כי כעת מטרתם בחברה היא להחזיק "במקום השלישי באופן מוצק". בינואר 2020 הודיעו בגט כי את דצמבר 2019 (לאחר סגירת ג’ונו) החברה סיכמה ברווחיות תפעולית. הישג מרהיב לכל הדעות בשוק אפליקציות הנסיעות שידוע בעיקר בשל שריפת המזומנים שלו. את החדשות הדהדו שוב ושוב, והצביעו על גט כחברה יוצאת דופן. אך גם כאן השמחה לא הלמה את המציאות. לא רק ש"רווחיות תפעולית" משמעותה עדיין הפסד, אלא שגט הסירה מהמונח החשבונאי עלויות נוספות שנהוג לכלול ברווח תפעולי, לרבות עלויות מוצר והוצאות מחקר ופיתוח.

ב־2020 גייסה גט 120 מיליון דולר (מרביתם בחוב) לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ונחתם סופית כי גט אינה מהווה תחרות בשוק אפליקציות הנסיעות. רק שנה קודם לכן נרשמה אובר למסחר לפי שווי של 82 מיליארד דולר והציגה 13 מיליארד דולר בהכנסות, בעוד ליפט הנפיקה לפי שווי של 24 מיליארד דולר וסיכמה כמעט 3 מיליארד דולר בהכנסות. המרחק האדיר שנוצר בין גט לאובר וליפט היה כה גדול, שאף שב־VNV הכתירו את 2020 כ"טובה ביותר בתולדותיה", גם היא חדלה מלתאר את גט כמתחרה, והיא הפכה מ"אפליקציית שיתוף נסיעות עולמית" לחברת SaaS (תוכנה כשירות) שמטרתה "לסייע לעסקים ברחבי העולם לנוע מנקודה A ל־B".

כך חמקה ההנפקה

נישאת על רוח התנפחות מגזר הטכנולוגיה ובועת הנפקות הספאק, חתמה גט בנובמבר 2021 על הסכם ראשוני למיזוג עם חברת הספאק Rosecliff Acquisition Corp. המיזוג היה אמור לקחת את גט ליעד שכל אפליקציות הנסיעות הגיעו כבר לפניה - נאסד"ק. השווי הצפוי שלה היה אמור להיות מצומק ולעמוד על 1.1 מיליארד דולר.

העסקה גם חשפה חלק מתוצאותיה העסקיות של גט, כשמעניינות מכולן היו ההכנסות שהיו רחוקות מהצהרותיו של וייסר מ־2014. את 2019 סיכמה גט עם הכנסות של 167.6 מיליון דולר או עלייה של 67% בהכנסות בחמש השנים האחרונות, נמוך משמעותית מ־400% הצמיחה השנתית שהוצהרה. את 2020 סיכמה גט עם הכנסות של 162 מיליון דולר. את 2021 העריכה גט שתסכם בהכנסות של 190 מיליון דולר ואת 2022 ב־337 מיליון דולר, אפילו לא חצי מיליארד דולר בהכנסות שצפתה שתרשום ב־2015.

מצומק או לא, העסקה כללה את מה שגט היתה זקוקה לו יותר מכל, הזרמת מזומנים של כמעט 300 מיליון דולר שנועדו לסייע לחברה להתרחב לשווקים אחרים בעולם, לרבות ארצות הברית. העסקה לוותה בהצהרות מחממות מכל הצדדים. "עם ההקמה של Rosecliff", אמר מייקל מרפי, המנכ"ל והמייסד של חברת הספאק, "ביקשנו לשתף פעולה עם חברת תוכנה בצמיחה גבוהה, הניתנת להרחבה ופועלת בשוק גדול ובלתי חדיר, במחזורים מוקדמים. לאחר תקופה של עבודה קשה, השגנו את אבן הדרך הזו עם גט". וייסר שמר על הרעיונות הגדולים בחיים: "הצוות שלנו בונה רשת חובקת עולם, שמחברת בין כל הנקודות, בדומה לרשתות טלפוניות ואינטרנט", מסר.

החגיגה היתה מוקדמת. "למרבה המזל, החברה משכה את הניסיון שלה להירשם דרך שוק הספאק בארצות הברית", כתבה VNV בדו"ח הרבעוני שלה באפריל 2022, והוסיפה כי גט מהווה "משקולת על ערך נכסיה". במרץ הצדדים הודיעו כי הם מסיימים את הסכם המיזוג ביניהם, גט בישרה כי היא יוצאת לצמיתות מכל פעילות ברוסיה, ומפרקת את הישות המשפטית הרוסית שהקימה. אז פרסמו לעיתונות כי מדובר על פעילות עם נתח "שולי" מפעילות החברה, "רק" 14%. כך בתוך חצי שנה קצרה החברה שהיתה אמורה לקבל חבילת מזומנים כדי להתרחב מודיעה כי לא רק שלא תתרחב, אלא תקטין את הנוכחות הבינלאומית שלה. בתחילת ספטמבר הודיעה Rosecliff על הסכם מיזוג חדש, הפעם עם סטארט־אפ שפועל בתחום הרפואה.

אל החלל הריק שהותיר הספאק נכנסה קרן VNV, שראתה הזדמנות לתפוס את השליטה בחברה. VNV החזיקה לאורך השנים בכ־5% ממניות גט וכשהובילה את הסיבוב הענק הראשון שלה טענה שיש לה "פוטנציאל טוב להיות אחד משלושת השחקנים לטווח ארוך בלונדון וניו יורק".

במהלך הרבעון השני של 2022 היא רכשה את החוב של גט תמורת 41.8 מיליון דולר ושיעור החזקתה זינק ל־48.8%. "ההתמקדות בהשגת רווחיות באמצעות התמקדות בנכסיה הבוגרים ופחות בהזדמנויות צמיחה עתידיות משמעותה שהחברה עזבה את שלב הסטארט־אפ", כתבו VNV ובישרו על עזיבתו של וייסר. עם פרישתו, מונו שני בכירים מהחברה להחליפו - מקס קרסניק ששימש בעבר COO ומתאו דה רנצי, שניהל את פעילות החברה בבריטניה.

רבעון אחר כך כבר הכריזו על השלמת הארגון מחדש, כי החברה ללא חובות והציגו תג מחיר חדש לגט: 247 מיליון דולר. תיאורה של החברה גם הוא התמתן. "גט היא חברת ההסעות המובילה בישראל עם נוכחות נוספת בלונדון", כתבו.