חוק האקלים: הממשלה לא תקיים התחייבותה להפחית הפליטות ב-50%

ועדת השרים לענייני חקיקה צפויה לדון ביום א׳ באישור חוק האקלים של הממשלה. משרדי הממשלה עדיין דנים בפרטים האחרונים, אך לפי נוסח החוק שפורסם היום (ד') ישראל לא תפחית 50% מפליטות גזי החממה שלה עד סוף העשור כפי שהתחייבה ממשלת נתניהו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, אלא תפחית 30% בלבד. למרות שמדובר בעלייה קלה מהיעד אותו תכננה לחוקק ממשלת לפיד-בנט, היעד אליו מתחייבת ישראל בחוק אינו נחשב לשאפתני ברמה העולמית, ואף נתון לשינוי באופן גמיש – אילו הממשלה לא תצליח לעמוד ביעדים בשנים הקרובות.

מרבית המדינות המפותחות כבר העבירו חקיקת אקלים וקיבעו בדרכים שונות את יעדי הפחתת הפליטות שלהן. כך למשל, האיחוד האירופי מחויב להפחתת פליטות של כ-55% בסוף העשור הנוכחי ואף מעמיד משאבים משמעותיים לצורך מימוש היעדים והתוכניות שנקבעו. לאורך השנים האחרונות ישראל הציבה יעדים בהחלטות ממשלה בלבד – אך היא נכשלת להשיגם, ואין לה כל תוכנית מאושרת ומתוקצבת לגיבוי הצהרותיה הרבות במעשים בשטח.

חוק האקלים אותו שואפת הממשלה לאשר אינו נחשב שאפתני ברמה עולמית, שכן יעד הפחתת הפליטות נמוך. בוועדת האקלים האחרונה, סיכמו המדינות החתומות על הסכם האקלים של האו״ם כי ישאפו להפחית 43% לפחות מפליטות גזי החממה שלהן בהשוואה לשנת 2019, ואילו כעת ישראל מגדירה כי תשאף ל-30% בלבד, בהשוואה לשנת 2016 – בה הפליטות היו נמוכות יותר. זאת, למרות שפליטות גזי החממה של ישראל גבוהות ביחס לגודלה, ומצויות במגמת עליה.

היעדים שייקבעו בחוק נתונים לשינוי הממשלה בשנים הקרובות – אילו יסתמן כי היא נכשלת בהשגתם. זאת, בין היתר מפני שבשונה מהחלטות ממשלה שאינן מעוגנות במסגרת חקיקתית, התחייבויות בחוק עלולות להוביל לתביעות אקלימיות בבתי המשפט בעתיד. כך או כך, החוק מהווה חוק מסגרת לשם תכלול עבודת הממשלה בנושא, ואינו מעגן תוכנית מפורטת להשגת הפחתת פליטות או תקציבים משמעותיים לשם כך.

במשרדי האוצר, הכלכלה והאנרגיה התנגדו לשדרוג יעדי הפחתת הפליטות, וכעת ישנה גם התנגדות ליעד ה-30%. זאת, שכן המשרדים סבורים שאין נתיב ריאלי בנמצא להשגת הפחתת פליטות של 30% או אף 27%, בשל גידול האוכלוסייה בישראל והעלויות הגבוהות בהן כרוכה הפחתת פליטות, על אף יתרונותיה לבריאות האדם ולסביבה. כעת מתברר כי המתנגדים יזכו בישיבת הממשלה לחיזוק נוסף: יו״ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, המטיל ספק בכלכליות המעבר לאנרגיה מתחדשת – צעד הכרחי להפחתת הפליטות. לדבריו, ״אני מבקש שיבהירו מה העלות של יישום חוק האקלים. מישהו צריך להחליט האם זה כדאי או לא כדאי. נציג בממשלה את העלויות ושהממשלה תחליט. אנחנו נייצר יותר אנרגיה מתחדשת, וצריך לדעת שהיא יותר יקרה. אם אנחנו מוכנים לשלם יותר על החשמל שלנו כדי שתהיה לנו אנרגיה מתחדשת ולא גז, זאת לא שאלה לכלכלנים. התפקיד שלי הוא להציג לממשלה את המשמעות של ההחלטה שלה״.

נציין כי במחקר שביצע פרופ׳ נתן זוסמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל לפני כשנתיים, עלה כי המשק הישראלי יכול להגיע לירידה ניכרת בפליטות גזי חממה הקשורות באנרגיה בלי לפגוע ביעדי צמיחה ארוכי טווח. בשנה החולפת, מאיצות מדינות העולם את המעבר לאנרגיה מתחדשת, תוך השקעות משמעותיות. לאורך העשור האחרון, מחירי האנרגיה המתחדשת צנחו בכ-85%, ואף מוסיפים לרדת.

בנוסף ליעדים הגמישים המוגדרים בחוק, הוא אף מגדיר כי המשרד להגנת הסביבה יכין תוכנית לאומית להפחתת פליטות, וחוזר על החלטות ממשלה שלא בוצעו בעבר, ובהן חובת המשרדים השונים להגיש תוכניות להתמודדות עם משבר האקלים. בנוסף, תוקם ועדת מומחים לאומית שתייעץ לממשלה בנושא אקלים, ובה יהיו חברים גופים שונים ובהם התאחדות התעשיינים ורשות הגז הטבעי. תוקם גם מכון לנושא אקלים וסביבה, תחת המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה. במסגרת החוק גם נקבע כי תבוצע הערכת סיכון אקלימית לפרויקטי תשתית שיש בהם כדי להשפיע על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים, או שעשויים להיות מושפעים משינויי אקלים, אך הממשלה או השר שלו מוגשת התוכנית, רשאי לפטור משרד ממשלתי או לערוך הערכת סיכון אקלימי ״אילו התוכנית נועדה להתמודד עם אירוע אשר עולה ממנו חשש לפגיעה בזכות יסוד או באינטרס ציבורי״.

עו״ד עמית ברכה, מנכ״ל ארגון הסביבה אדם, טבע ודין שהיה מיוזמי החוק, אומר: "אנחנו תומכים בהצעת החוק אבל זאת הכשלה מראש. אתם יודעים שלא תצליחו להגיע לא ל-30% ולא ל-27%, אז למה לספר לציבור שאתם הולכים לכיוון חיובי? צריך להעביר את הצעת החוק הזו יחד עם כל הפעולות הדרושות בפועל לשם הפחתת פחמן, ואיתן צריך להתחיל כבר עכשיו. אבל הממשלה הזו לא רק אדישה לזה אלא מחבלת באופן מכוון ביכולת להפחית פחמן. ביד אחת מקדמים חקיקה וביד שנייה פועלים במזיד להרס הסביבה בישראל בחוק ההסדרים שעבר בכנסת זה עתה. מתוך הכרה ברורה לא מקצים כסף מקרן העושר לקידום אנרגיה מתחדשת, מובילים רמיסה של חוק אוויר נקי וביטול סמכות המפעל להגנת הסביבה בנוגע לתחנות כוח מזהמות, מפלס פני הים עולה אבל מנטרלים את הולחו״ף כדי לבנות תוכניות הרסניות בסביבה החופית״.