האיום של השר ניר ברקת טלטל את רשות התחרות והחיש את פעולותיה

למרות שאין בהכרח קשר בין ההתפתחויות בחקירת הספקים והקמעונאים אתמול, לאיום המרחף מעל ראשה של מיכל כהן, הממונה על התחרות, אפילו חסרי הציניות יתקשו להתעלם מסמיכות הזמנים שבין האירועים. ומה שבטוח הוא ששר הכלכלה ניר ברקת, לא יתעלם מכך ויעשה הכל כדי לייחס לפעולותיו את מהלכי האכיפה האחרונים של הרשות. בחודש שעבר הודיע ברקת לכהן על כוונתו להדיח אותה מתפקידה, וזו העבירה מסרים שאין בכוונתה להתפטר.

חקירות רוחביות, כמו זו שמתנהלת בשוק המזון, מתאפיינות בכמויות אדירות של מסמכים, קבצים, הודעות ושיחות. אלה נבדקים על ידי חוקרים במשך חודשים ארוכים. אלא שאי אפשר להתעלם מהעובדה שבמקרה הנוכחי פרק הזמן של 20 חודשים שחלף מאז הפכה החקירה לגלויה, יצר את הרושם שברשות התחרות התנהלו בעצלתיים בכל הקשור ליוקר המחיה הגועש. אטיות הזאת פגעה בכושר ההרתעה של הרשות ואפשרה לחברות המזון לחזור ולהעלות מחירים ללא חשש, כפי שהן עשו בזו אחר זו, באין מפריע, לפני חודש.

ברקת, שמנסה ללא הרף לרשום הישג בנוגע לטיפול ביוקר המחיה, צפוי לנסות לקחת קרדיט גם על ההתפתחויות האחרונות, אבל גם על הודעתה של כהן בחודש שעבר על הסדר מוסכם אליו הגיעה עם שבע חברות שהפרו את חוק המזון. חברות אלה צפויות להיקנס ב־23 מיליון שקל מבלי להודות בהפרות. ההסדר נחתם ימים ספורים לפני זימונה לשיחת ההדחה, אך כהן כבר יכולה היתה להבין לאן ברקת חותר.

אז אמנם אפשר להעריך שהאיום של ברקת טלטל את הרשות, שהחישה את צעדיה, אבל לזכותה יש לציין שעוד בטרם נכנס ברקת לתפקידו, היא כבר בלמה מיזוג של שטראוס עם משק ויילר והודיעה שיש בכוונתה להגיש נגדה עיצום בשל חשד לעבירות על חוק התחרות, שעלולות להוביל לקנס של עד 100 מיליון שקל. עוד קודם לכן פעלה להכריז, בכפוף לשימוע, על ויסוצקי כמונופול. זה כמובן לא מספיק, ולכן אפשר לקוות שעם או בלי קשר לברקת, תשמור הרשות על קצב העבודה אותו סיגלה לעצמה מאז איום ההדחה.