היועמ"שית עוצרת את תוכנית מיליארד השקלים של דרעי

שרי מפלגת ש"ס באמצעות משרד הפנים לוחצים על היועצת המשפטית לממשלה שתסיר את התנגדותה לחלוקת כרטיסי מזון בהיקף של 1 מיליארד שקל אשר אמורים להתחלק לפי קריטריונים שהוכחו כמפלים אוכלוסיות נזקקות ומיטיבים עם החרדים.

בינתיים, המשנה ליועמ"שית (ציבורי־חוקתי) עו"ד אביטל סומפולינסקי מתעקשת ומעכבת את הביצוע ודורשת בדיקות נוספות. באווירה שהממשלה מייצרת נגד היועמ"שים לא ברור כמה זמן היא תוכל לעמוד בפרץ. ביטול עילת הסבירות על ידי הממשלה עלול לגרוע מבג"ץ את הכלי העיקרי לפסילת המהלך שמתעלם מהאנשים הרעבים ביותר במדינה.

נזכיר כי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוקצו לש"ס 1 מיליארד שקל לשנים 2023 ו־2024 לטובת חלוקת כרטיסי מזון לאוכלוסיות נזקקות. ש"ס דרשה כי הזכאות לכרטיסים תיקבע באמצעות אותו מנגנון שבו נעשה שימוש במהלך התמיכה בנזקקים בזמן הקורונה: הנחות בארנונה מטעמי הכנסה ובשל קבלת קצבאות, ולא על פי קריטריונים של משרד הרווחה וביטוח לאומי. מבחן הנחה בארנונה מיטיב עם משפחות ברוכות ילדים. על פי בדיקות רבות שבוצעו, מנגנון זה יצר העדפה מובנית לטובת האוכלוסייה החרדית, ולכן נקבע בהחלטת הממשלה 511 מיום 14 במאי 2023 העוסקת בהקצאה כספים קואליציוניים כי הכספים יוקצו רק בכפוף לבדיקה מקצועית ומשפטית, וזאת כדי לוודא שההקצאה תהיה שוויונית.

הבדיקה המשמעותית ביותר הוצגה על ידי הממונה על התקציבים יוגב גרדוס בנייר עמדה חריף שבו הוא טען כי ייעוד ההסכמים הקואליציוניים "מגדיל באופן חד־ערכי ומובהק את התמריץ לאי־השתלבות בשוק התעסוקה" וגם יוצר "תלות במנגנון הממשלתי ומלכודת עוני וחוסר הלימה עם מדיניות הרווחה הכוללת, ובפרט עם אי־הקצאת התקציב למשרד האחראי על הנושא המטופל".

לפי אותם נתונים, מנגנון החלוקה מיטיב עם שליש מהאוכלוסייה החרדית אף על פי שרק 21% נמצאים תחת אי־ביטחון תזונתי - 16% אי־ביטחון תזונתי כלשהו ו־5% אי־ביטחון תזונתי חמור. כלומר, כשליש מהאוכלוסייה הזכאית בפועל, לא היה זכאי אם הקריטריונים היו נקבעים לפי אי־ביטחון תזונתי, תחום שנמצא תחת אחריות של משרד הרווחה ולא של משרד הפנים. מנגד, אף שמעל שני שלישים (68%) מהערבים נמצאים בחוסר ביטחון תזונתי כלשהו - כרבע מהם במצב חמור - רק 17% זכאים לכרטיסים בהתאם למנגנון החלוקה שבחרו אנשי ש"ס. למרות הנתונים החד־משמעיים, משרד הפנים הנשלט על ידי ש"ס המשיך להתעקש על שמירת מנגנון ההקצאה המעוות, ואף סירב להעביר למוסד לביטוח לאומי נתונים לבדיקה אילו אוכלוסיות עניות לא קיבלו כרטיסי מזון בהתאם לקריטריונים בתקופת הקורונה.

לפי בדיקה חלקית שביצע משרד הפנים בעצמו, 55 אלף משפחות של קשישים שזכאים לקצבת השלמת הכנסה ואשר היו אמורים להיות זכאים לכרטיסי המזון - לא קיבלו אותם במסגרת החלוקה הקודמת. מדובר ברבע מאוכלוסייה הזכאית, כלומר אחד מכל ארבעה זכאים לא קיבל את הכרטיס. מדובר על הקשישים החלשים ביותר בחברה הישראלית שלרובם אין הכנסות נוספות מפנסיה. זו גם אחת הסיבות מדוע לא דרשו, ולפיכך גם לא קיבלו, הנחה בארנונה - בהם עולים חדשים מבריה"מ או אתיופיה שאינם בקיאים בזכויותיהם, בעלי מכשול שפה או אזרחים שחוששים ממגע עם רשויות.

נדגיש כי הבדיקה שכבר בוצעה מתייחסת אך ורק למקבלי קצבאות השלמת הכנסה כאשר עדיין אין נתונים (משרד הפנים לא ביצע בדיקה מקבילה) על מקבלי קצבאות נוספות המעידות על הימצאות במצב עוני. ההערכות הן כי גם בקרב משפחות אשר מקבלות קצבאות אחרות כגון מזונות והבטחת הכנסה (קצבה עבור אזרחים בגיל עבודה), ישנן כאלו הסובלות מרעב אך נשארות בחוץ בגלל המנגנון המעוות. קרי, מספר העניים שלא קיבלו כרטיסי מזון בגלל הקריטריונים המפלים של משרד הפנים גבוה בוודאות מ־55 אלף משקי בית. ל"כלכליסט" נודע כי הנתונים על 55 אלף משקי הבית הועברו לעו''ד סומפולינסקי על ידי היועץ המשפטי של משרד הפנים יהודה זמרת, וכי היא מעכבת את הביצוע ודורשת בדיקות נוספות.

ל"כלכליסט" הגיעו התכתובות בין היועצים המשפטיים. עו"ד זמרת כותב למשנה ליועמ"שית: "בהתאם לנתונים שהתקבלו מגורמי המקצוע, מתוך 223,488 זכאים על פי נתוני ביטוח לאומי 168,471 קיבלו תווי מזון, קרי שיעור חפיפה של 75% מבין הזכאים". כלומר, 25% לא קיבלו את הסיוע בגלל הקריטריונים המעוותים.

יתרה מזו, זמרת כותב לסומפולינסקי כי "מבחינה של שיעור הזכאים מבין מקבלי קצבת השלמת הכנסה, אשר קיבלו תווי מזון בסבב הקודם שמספרם כאמור עומד על 168,471, עולה כי 146,864 מהם (87%) קיבלו אותם על פי דיווחי הרשויות מתוקף היותם רשומים כזכאים להנחה בארנונה על רקע אמת המידה הנוגעת להיותם עונים להגדרת ההנחה... ו־21,901 מהם (13%) קיבלו את תווי המזון, חלקם באופן אוטומטי כמי שהינם נכללים ברישומי הרשויות המקומיות כמתגוררים עם מחזיק אשר היה זכאי לקבלת הנחה לפי מבחן הכנסה וחלקם כמי שהגישו בקשה בהתאם לאמות המידה לזכאות לקבלת תווי הנחה". כלומר, הקריטריונים הנוכחיים מפספסים עוד כ־22 אלף משקי בית, כך שהמנגנון המעוות הנוכחי היה מפספס בסך הכל כ־77 אלף משקי בית. מדובר על מעל שליש מהנזקקים, וכאמור המנגנון מיטיב עם משקי בית חרדיים שלא זכאים.

העיוות הקיים לא מנע מזמרת לדרוש את הביצוע המיידי של המהלך של ש"ס: "בהמשך לנתונים האמורים ועל רקע מכלול נסיבות העניין, ובוודאי בשים לב להיותנו מצויים כבר בתחילתו של חודש יוני, ומתוך מתן המשקל הראוי לאינטרס הציבורי, ובשים לב ללוח הזמנים הנדרש על מנת לאפשר מתן הסיוע לנזקקים עוד במהלך השנה הנוכחית, הננו שבים ומבהירים כי לעניות דעתנו לא נפל פגם שיש בו כדי להקים מניעה משפטית על חלוקת תווי מזון על ידי משרד הפנים", הוא כותב.

זמרת מציע להתחיל בחלוקה ובמקביל, הוא מבטיח, "יפעל המשרד לקיום מחקר מלווה להליך חלוקת תווי המזון במהלך שנת 2023, כאשר בהתאם לממצאים יהיה ניתן לבחון את המשמעויות ובהתאם לבצע, ככל שיידרש, לצורך בחינה של תיקונים ושינויים באמות המידה לקראת שנת 2024".

נכון לעכשיו, המשנה ליועמ"שית לא מאפשרת את ביצוע החלוקה הלא־שוויונית של כרטיסי מזון שניתנו בעבר. כעת ממתינה סומפולינסקי לתוצאות שאר הבדיקות תוך הדיפת בכירי ש"ס שלוחצים על הפעלת התוכנית לאלתר.

נזכיר כי הלחצים של ש"ס היו גם פוליטיים ולא רק משפטיים. בחודשיים האחרונים בהוראת יו"ר ש"ס אריה דרעי, המפלגה נקטה עיצומים פרלמנטריים ונמנעה מהשתתפות בהצבעות, זאת בדרישה למצוא פתרון חוקי לכרטיסי המזון של דרעי לפני אישור התקציב. הלחצים של ש"ס ניסו להסיר חוות דעת חריפה של היועץ המשפטי של האוצר עו"ד אסי מסינג, שאסרה על חלוקת הכרטיסים דרך משרד הפנים במקום דרך משרד הרווחה ועל פי קריטריונים של הנחות בארנונה שיוצרים אפליה. זאת, בעקבות שורה של מחקרים ונתונים שחשפו שהכרטיסים אינם מגיעים לרוב המכריע של המשפחות הרעבות.

בחוות הדעת קבע מסינג כי "הנחה בארנונה מתבססת על מבחן הכנסה לנפש ולא על מבחן הכנסה פנויה, שהיה המבחן הרלבנטי לרכישת מזון. המבחן מכוון למשפחות גדולות ויוצר עיוות". לדבריו, ההצדקה שניתנה בזמן משבר הקורונה למנגנון שיאפשר חלוקה מהירות למשפחות חלשות אינה עומדת עוד.